תורת המיקום

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 13
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 2019
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

תורת המיקום – ממ"ן 13
שאלה 1 :
בבואנו לבחון את סוגיית מעבר האוניברסיטה הפתוחה מרמת אביב לרעננה , עלינו לזכור כי מדובר כאן במהלך חריג. כשאנחנו מדברים על פירמות במובן הקלאסי אין הן נוטות בייתר קלות להעתיק את מיקומן . העתקת האוניברסיטה הפתוחה היא מהלך חריג שכן מדובר על מוסד להשכלה גבוהה- אוניברסיטה.
הסיבה שמעבר כזה יכל לצאת לפועל והגורמים שהובילו לכך הם ייחודים בהקשר של הפעילות של האוניברסיטה הפתוחה. כך לדוגמא אין אנו מצפים שאוניברסיטאות : חיפה, תל אביב , ירושלים , באר שבע , יעתיקו את מיקומן לעיר אחרת – שכן המטרה שחרטו על דגלן בתור מלכ"ר הוא מתן השכלה גבוהה לתושבי העיר והאזור שבתחומן קמה האוניברסיטה . לעומת זאת האוניברסיטה הפתוחה נותנת השכלה גבוהה לתלמידים ברחבי הארץ וכן לסטודנטים הלומדים בחו"ל כך שהמיקום קרוב ללקוח היא גורם שולי, עם זאת כמובן שהיינו מצפים שהיא תתמקם באזור המרכז –במקום שיהיה נגיש לסטודנטים המגיעים אליה ללמוד.
הנתונים אותם אציג הינם נתונים הנלקחו מתוך כתבות שפורסמו במהלך שנת 2004 בגלובס ובאתרים שונים. הסיבה המשמעותית בגינה החליטה האוניברסיטה להעתיק את מיקומה נבע בשל הצורך במקום גדול יותר. השטח שהוקצה לאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב היה בן 18 דונם , שטח זה לא היה הספיק להכיל את האולפנים ואת כיתות הלימוד וכן את המרכז הלוגיסטי ומערך ההפצה של חומרי הלימוד.

שאלה 2 :
חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 הוא חוק שנועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל. אחת ממטרותיו היא לקדם את ישראל בתחרות המס ביחס למדינות אחרות. מטרה אחרת היא לעודד קיום עסקים בפריפריה. האחראית על מימוש החוק היא "מנהלת מרכז ההשקעות". המבקשים לקבל סיוע ממרכז ההשקעות נדרשים להציג תוכנית עסקית הכוללת תחזית לגבי תרומת הפרויקט לתעסוקה ולייצוא. בהתאם לתוכניות המוגשות נבחרים מפעלים הזוכים במעמד "מפעל מאושר". כמו כן קיימים דעות חלוקות ביחס לחוק המתייחסות בעיקר לאפקטיביות שלו ולהשפעה שלו על המשק הישראלי –על היכולת לגרום להשקעות של גורמי חוץ במדינה.

שאלה 3 :
כבר מספר שנים מדובר על התוכניות של צה"ל להעתיק חלק משמעותו מבסיסיו לנגב . מדובר על מעבר של בסיסים רבים ביניהם : הקריה, גלילות וצריפין. על פי הערכות מדובר על מעבר לנגב של כ -40,000 אנשי קבע וחיילי חובה מיחידות עורפיות : מודיעין ,משטרה צבאית , תחזוקה, תקשורת, לוגיסטיקה ועוד. המאמרים המובאים עוסקים בעיקר בהשלכות ובהשפעות של מעבר זה על הנגב , אך חשוב להבין את הגורמים שהובילו למהלך זה. בין השלל הגורמים עומד הגורם הכספי של עלויות . כך לדוגמא בסיס הקריה נמצא במרכז ת"א בשטח יקר מאוד . כך גם בסיסי המודיעין בגלילות הנמצאים בין צפון תל אביב לרמת השרון . בנוסף בסיס צריפין שמצוי בשטחם של שלושה ערים ואחריי פינויו צפוי לשמש למגורים . באשר להשפעות המעבר לנגב, בשנים האחרונות האזור נהנה ממגמה חיובית בכל הקשור בבניה , במקומות עבודה (בניית פארק תעשייה),  וצמיחה שלא הייתה בשנים עברו. כך לדוגמא ניתן להבחין במגמת עליית מחירי–ולאו דווקא כחלק מעליית המחירים הארצית , וכן בפתיחת הקניון הרביעי בבירת הנגב-באר שבע . כחלק מההשפעות ,המוצגות בכתבות,  ישנה כוונה של שיפור תשתיות קיימות והתאמתן למצב החדש ובהם סלילת כבישים , הקמת שדה תעופה , וכן שירותים עירוניים שונים : בית חולים , קופות חולים , בנקים ,תחבורה ציבורית, הקמת בתי ספר וגנים. המשמעות הכללית היא עוד מקומות עבודה שייתוספו וכן הזדמנויות עסקיות.  באשר לסוגיית מעבר אנשי הקבע אל הדרום והעתקת מקום מגוריהם אל הדרום –כאן הדעות חלוקות . מצד אחד נראה מאוד טבעי שעם המעבר של הבסיסים שמהווים עבור אנשי הקבע את מקום מגוריהם – חלקם יעתיקו את מרכז חייהם על מנת להתמקם בקרבה –דבר שיחסוך להם זמני-