מעצב התפאורה הינו ערן עצמון. חלל סצנוגרפי – חלל שנבנה בתוך מבנה התיאטרון באמצעות תאורה ותפאורה. חלל זה הוא בר שינוי גם ממערכה למערכה ולפעמים גם במהלכה של מערכה.אפשר להבחין בו במרכיבים ובהיבטים תנועתיים ונייחים כגון: חדר,מרפסת או עץ נטוע שהם כולם נייחים,בצד עגלה שולחן או מנורה שגם הם נייחים, אפשר להעבירם מצידה האחד של הבמה לצידה האחר כדי לייצג שינויים בחלל המיוצג, לדוגמא מעבר ממשרד אחד לאחר או מכונית נוסעת באמצעות במה מסתובבת,גלגל ענק בתנועה וכו'. בהצגה "נורה" אנו רואים תפאורה מינימליסטית וריאליסטית ביותר,ספה,כיסא,חלון ,שידה ועץ אשוח המסמל את חג המולד. כל העלילה מתרחשת בסלון הבורגני והמסודר של נורה והלמר.
 מעצב התפאורה ניצל את כל הבמה הקטנה,ההצגה כולה התרחשה על דמוי פרקט לבן המתרומם מעלה מעט אשר נמצא במרכז הבמה, ושם מתרחשים הדיאלוגים בין השחקנים לשחקנית הראשית בעיקר אשר כמעט כל ההצגה נמצאת במרכז הבמה. בחוצבמה משני צדי הבמה הקטנה ניצבים כיסאות שעליהם יושבים – בדרך כלל – השחקנים שאינם משתתפים בפועל במתרחש על הבמה הקטנה, אך בהצגה זו הם כן "משחקים" כל הזמן. מסביב למשטח המשחק קיימת כל הזמן התרחשות: השחקנים נמצאים שם כל הזמן, משתמשים בקירות הבמה ליצירת אפקטים של אור, לפתיחה וסגירה, או הופכים במקרה הצורך לעורבים שחורים החגים מסביב למשטח. לפעמים מלווה ההתרחשות על המשטח במלל קולות לא ברור המופק מסביבו  שאותו כאילו שומעת נורה בראשה במהלך העלילה. בפועל הם גונבים את תשומת הלב בתנועה, בעישון סיגרים (שסירחונם מעיק על היושבים באולם), או בזמזומי טקסטים לא ברורים, ובסך הכל הם מפריעים לריכוז במתרחש אצל נורה – היחידה שאיננה משחקת מחוץ לבמה הקטנה.