החברה הישראלית- היבטים חברתיים 1967-1995, תנועות מחאה של נשים בחברה הישראלית, מקרי בוחן:  נשים בשחור וארבע אימהות מגיש:
תז' תוכן עניינים
מבוא
3
תנועות מחאה-רקע היסטורי
4 תנועות מחאה בישראל, רקע היסטורי 5
רקע
תיאורטי:
8
 צבא ומגדר ומעמד נשים בישראל
8  הגמוניה גברית בשיח הפוליטי-ממסדי בישראל
1 0  תנועות מחאה של נשים בישראל כאפשרות למעורבות בפוליטיקה
1 2
תנועת נשים בשחור
1 7
תנועת ארבע אימהות
2 1
התגובה הציבורית לתנועות מחאה נשיות
2 4
סיכום ודיון
2 8
ביבליוגרפיה
3 0-33

1 .    מבוא
התשתית התרבותית עליה צמחו הדפוסים הגבריים המאפיינים את הפוליטיקה הישראלית הם הקשרים ההיסטוריים בין גבריות, ציוניות, צבא ופוליטיקה (ששון לוי,2006,2011) על רקע המצב הביטחוני המתמשך בו המדינה נמצאת, נבנתה החברה הישראלית על בסיס דמות הלוחם הצבר, והפכה לחברה מיליטריסטית ותוך כדי טענה שנשים לא מבינות בנושא, נדחק לשוליים שיח נשי בתחום הביטחון , בנושאי צבא, מלחמה וניסיונות להגיע לפתרון דיפלומטי בסכסוך המתמשך במזרח התיכון Sasson-Levy and Rapoport, 2003)) וקיימת בה מצד אחד דומיננטיות של צבא ותרבות גברית, ומצד שני האדרה של המשפחה ושל משפחתיות (הרצוג, 1994).
ההלם וחשבון הנפש שהופיעו בחברה הישראלית לאחר מלחמת יום הכיפורים וכמו כן הכניסה אל מלחמה ללא קונצנזוס בלבנון בתחילת שנות ה-80, הכינו את הקרקע להתקפה על השלטון המדיני והפעילות צבאית-ביטחונית, שעד אז היו בגדר 'פרות קדושות' בחברה הישראלית (יזרעאלי,1999;הרצוג,1994).
על רקע זה קמו תנועות מחאה של נשים שביקשו להפקיע את הדיון הציבורי הישראלי בנושאי ביטחון מבלעדיות הגברים בחברה; כמו נשים בשחור, שמחו על הכיבוש בשטחים, וארגון ארבע אימהות, שמחו על השהיה בלבנון, תנועות שלהן מקום כבוד בתנועות מחאה חברתיות בכלל ושל תנועות חברתיות פמיניסטיות בפרט (הרצוג, 1994). האימהות נתפסה כנותנת לנשים לגיטימציה לדבר בנושאים ביטחוניים אך גם עוררה רגשות שגרמו להתייחס לדוברות התנועה בסלחנות וסימפטיה, ללא רצינות המתבקשת לטענות שלהן אך היו תנועות נשים שזכו בציבור לקריאות גנאי והתקפות מילוליות חריפות נגדן ונגד נשיותן  (Lemish and, Barzel ,2000).
מעניין לחקור את התגובה הציבורית לתנועות מחאה נשיות, והשפעת ההגמוניה הגברית עליה ושאלת המחקר בעבודה – כיצד ניתן להסביר את התגובה הציבורית לתנועות מחאה נשיות והאם לגורם ההגמוניה הגברית יש תפקיד מרכזי בהסבר זה. ניתוח המקרה של תנועת נשים בשחור ותנועת ארבע אימהות