סמינר בחשבונאות ניהול רווחים באמצעות פעולות חשבונאיות מול ניהול רווחים באמצעות פעולות ריאליות לפני ואחרי חוק סרבנס אוקסלי תקציר העבודה הנוכחית עוסקת בנושא ניהול רווחים באמצעות פעולות חשבונאיות לעומת פעולות ריאליות.
בפעולות חשבונאיות הכוונה היא לצורות רישום שיש בהן מידה מסוית של תחכום והמהות הכלכלית העומדת מאחוריהן אינה מוצקה. ניהול רווחים הוא שם כינוי לביצוע פעולות חשבונאיות שהיו יכולות להיות מוצגות בצורה שונה ובלשון העם "מניפולציות" לדוגמא דרך רישום אופציות , דרך רישום צבירות וכד'. אין הכוונה כי המנהלים מבצעים תרמיות אלא יוצרים צבירות שהיו מעלות סימני שאלה אצל חלק מקוראי הדוחות פעילויות אלו היו נפוצות מאוד בעשורים האחרונים. בשנת 2003 נפל דבר- חברת אנרון וחברת וורלדקום קרסו לאחר שהדוחות שלהם עברו תהליכים קוסמטיים. המנהלים ורואי החשבון נתנו את הדין – כולם נכלאו לתקופות ארוכות וחברת רואי החשבון התפרקה . בסמוך לכך חוקק חוק סרבנס אוקסלי הבא להגדיר ולמפות את הבקרות על החברות. הכפופים לחוק זה הם כל החברות הציבוריות. החוק קובע פעולות רבות שעל רואי החשבון והמנהלים לנקוט על מנת להבטיח כי ישנו רישום נאות בדוחות הכספיים. בין השאר החוק קובע בסעיף 404 שלו כי יערך ניטור מלא אחר הבקרות הפנימיות והמנהלים יאשרו את הבקרות. ההנחה היא כי הגברת האכיפה וההלם לאחר גילוי המעילות הגדולות יגרמו למנהלים לא לנסות את מזלם בכל הנוגע ליפוי דוחות.
המאמרים שנותחו להלן מראים כי אכן כך קרה . רוב המאמרים בוחנים את הצבירות שנעשו בדוחות הכספיים- הן  צבירות חיוביות (אקטיב) והן צבירות שליליות (פאסיב) ומראים כי ניהול הרווחים החשבונאי ירד ולעומת זאת ניהול הרווחים הריאלי עלה. עם זאת אנו רואים עליה מחודשת לאחר כמה שנים- לפי הכלל "הזמן משכיח הכל" יש להניח כי פעילויות אלו יעלו במשך הזמן שנית ולמרות החוק מנהלים לא ירצו לקפח את יכולתם ליפות דוחות. ההשפעה של משתנה הזמן כפי שנמצאה לעיל היא בסביבות 9% כלומר בתוך עשר שנים המצב יחזור לקדמותו.
כפי שנמצא במחקר מסוים- לדירקטוריון השפעה על המנהלים- וציפיותיה םש הלדירקטוריון ממולאות על ידי המנהלים. אי לכך המלצת המחקר היא ליצור קוד אתי לארגון שיהיה מחייב מבחינה משפטית, וזאת מעבר לחוקים הרגילים אותם ניתן לעקוף.
תוכן העניינים
מבוא. 4
הצגת הנושא. 4
מטרת העבודה. 5
ההבדלים בין ניהול רווחים באמצעות פעולות ריאליות. 6
החלקת רווחים. 7
מלאי 7
הערכת רכוש קבוע. 8
חובות אבודים. 9
סקירת החוק. 11
מגמות השינוי בניהול רווחים של הפעולות החשבונאיות. 16
ניהול רווחים מול פעילות ריאליות לפני חקיקת החוק. 16
שקיפות וניהול רווחים. 18
השפעת החוק על מרחב הפעולה של המנהלים. 29
סיכום. 33
ביבליוגרפיה. 35
מבוא
הצגת הנושא ניהול רווחים הוא שם כינוי לביצוע פעולות חשבונאיות שהיו יכולות להיות מוצגות בצורה שונה ובלשון העם "מניפולציות" לדוגמא ( Cohen 2006):
v     דרך חישוב הפחת v      דרך חישוב מלאי v     דרך רישום אופציות הערכת ביצועים פיננסיים בקרב אירגונים מבוססת בראש ובראשונה על הדוחות הכספיים ועל השלמות שנמצאות בדוחות השנתיים. דיווחים כספיים סטנדרטיים כגון: הכנסות, מאזן ודוח תזרים מזומנים ברובם אחידים בתבניתם ולפיכך משמשים גם להשוואות המבוצעות בתוך החברה של משתנים כספיים וביצועיים שונים.פורמט מסוג זה משמש להשוואה פשוטה של "הכנסה נקייה", או "נכסים" בין חברות בהינתן אחידות התוכן בכל דוח.יחד עם זאת, בדוחות מוכלים גם גילויים משלימים המספקים מידע נוסף המאיר ומחזק את התוכן בדוח הפיננסי El-Gazzar(2003).
בשווקים פתוחים ותחרותיים, חברות פועלות תחת רמות גבוהות יותר של חוסר וודאות מאשר חברות הפועלות בסביבה פתוחה פחות. לפיכך, משקיעים משתמשים במודלים שיסייעו להם להעריך במידה מדויקת יותר את הכנסות החברה.הודעות על רווחים בפועל מסייעות להפיג במידה מסוימת את חוסר הוודאות הנלווית לחישובים הכרוכים בציפייה.לכן, הודעות לגבי רווחים, לא רק שמספקות פתרון לאי הוודאות סביב רווחי החברה לתקופה הנוכחית, אלא מהוות נקודת התייחסות (benchmark) להכנסות צפויות לתקופה הבאה. מידת יעילותן של החלטות משקיעים תלויה ברמת דיוק המידע בדוחות הכספיים הנגישים למשקיע Lennox.1999)). עדויות קיימות מצביעות שמספרי הרווחים השנתיים מעבירים מידע רלוונטי למשקיעים לגבי תמחורן של מניות בחברות ציבוריות נסחרות, et al. [1979]), Beaver אצל:( stober (1986. יחד עם זאת, מעט מידיי יחסית, ידוע על תוכן המידע הקשור לרווחים ומרכיביהם, כפי כאשר הם מסופקים למשקיעים בצורת טקסט בדוחות הכספיים של החברה ובביאורים המצורפים אליהם. גילויים אילו, אינם זמינים בדרך כלל למשקיעים בעת שתקציר מידע על רווחים משוחרר לציבור. מחקרים שבוצעו לאחרונה לגבי תוכן המידע הטמון במספרים החשבונאיים שאינם רווחים נועדו לקבוע האם המידע שמעל "השורה התחתונה" של מספרי הרווחים הוא מועיל. מטרת העבודה שערוריות  בנושאי פעילות עסקית של פירמות בעלות היקף פעילות רחב, הכוללים את חברות Enron וחברת Worldcom האמריקניות, הביאו לתקינה מחמירות בנוגע לסטנדרטי דיווח חשבונאי כגוןOxley (SOX) Sarbanes, חקיקה שמטרתה "להגן על ציבור המשקיעים באמצעות שיפור רמת הדיוק והמהימנות של דיווחים "et al.2006) Entwistle).
בשנת
2 006 נכנס לתוקף חוק סרבנס אוקסלי שידובר בו להלן. חוק זה כבל במקצת את ידיהם של כל האחראים על הדיווח ועל הביקורת בכך שהוא קבע כללים לבקרה ומבדק פנימי. כל אלו מצרים את יכולתם רצונם המנהלים לבצע מניפולציות. מטרת העבודה היא לבחון מהי מידת ניהול הרווחים בחברות הן מבחינה חשבונאית והן מבחינה ריאלית לפני חקיקת החוק ולאחריו –מה היו מגמות השינוי ומדוע לאור חקיקת החוק.