יחסי ישראל מצריים בתקופת הסכם השלום

תקציר העבודה

ראשי פרקים:
מבוא
פרק א: רקע כללי א.1 מקורות ביוגרפיים א.2 הפיכת הקצינים א.3 חיזוק הקשרים עם נאצר פרק ב- מצריים:
ב.1 מצריים בין הזירה הפנימית והחיצונית ב.2 בעיות כלכליות במצריים ב.3 ביצוע נייר אוקטובר בשנים 1974-1981
ב.4 בעיות פוליטיות במצריים פרק ג'- המהלכים הפנימיים בישראל בין השנים 1967- 1973
ג.1 מלחמת ששת הימים ג.2 מלחמת יום הכיפורים פרק ד:
ד.1 תהליך השלום ד.2 עמדת ארה"ב ד.3 עמדת ישראל ד.4 עמדת מצריים פרק ה:
ה.1 הגעת סאדאת לירושלים ה.2 ההסכם ה.3 השיגי ההסכם סיכום ביבליוגרפיה    אנואר סאדאת –נשיא מצריים הוא אחד ממנהיגי המפתח במזרח התיכון, בעל השפעה עצומה למדינתו ולאומה בכלל. הוא אשר עשה היסטוריה עם החלטתו להגיע למדינת ישראל ב- 19 בנובמבר 1977, במטרה לתת סיכוי לשלום אמיתי ולפתור את הסכסוך הישראלי -ערבי בדרכי שלום, הוא פתח תקופה חדשה בתולדות האזור ויצר סיכוי ממשי לעובדה הבלתי נתפסת – שלום. סאדאת במהלך השנים עמד בצל המהפכה הנאצרית, מה שהיווה דמיון מסוים בינו לבין מנחם בגין: שניהם נחשבו למנהיגים "אגדתיים" עוד בימי חייהם, תוך כדי עמידה מול מנהיגים לאומיים .    עם השנים החל סאדאת לעלות בסולם הכבוד בהיסטוריה מדינתו- מצריים. כחלק מפעולותיו היה: חיסול מוקדי הכוח הפרו- נאצריים במצריים, גירוש הטכנאים הסובייטים, מלחמת יום כיפורים, הביקור ההיסטורי בירושלים והחתימה – עם בגין וקארטר- על "מסגרת להסדר שלום במזרח התיכון", החלטות חשובות אלה עמדו לצידו של סאדאת שבחר להמשיך ולשמור על איפוק רב בהתנהגותו ובהתנהלותו המדינית והאישית , אף כי לעתים היה נדמה כי הוא עבר ממקום אימפולסיבי עם הזמן התבהר כי המהלך נעשה עם שיקול דעת ותכנון קפדני כאחד. עם ביקורו של נשיא מצריים, אנואר סאדאת, בארץ ישראל קמו ועלו שאלות רבות ללא תשובות ודאיות כי התוצאות הסופיות שמצפה לו הציבור המצרי אכן יתממש –החזרת סיני.     אחת השאלות הבולטות הייתה מהי האידאולוגיה שהניעה את סאדאת , ומדוע בחר סאדאת לערוך ביקור במדינת אויב ללא עמידה על השגת הבנות דיפלומטיות עם ממשלת ישראל במקביל לביקורו, בעיקר לאחר שחווה אכזבות מצד מדינת ישראל ממידת נכונותה לסגת מסיני או מחלקים ממנה כבר בפברואר 1971. בעבודה זו, אנסה לבחון את אשר עמד במישור הפסיכולוגי מאחורי כל הפעולות שנעשו בפועל מצד כל אחת מהמדינות המעורבות בהסכם.