האם קיים קשר בין המעבר לIFRS לבין גידולים חשבונאים

תקציר העבודה

       תוכן סמינריון הצהרת מקוריות. 2
תקציר מנהלים.. 3
מבוא. 4
סקירת ספרות. 6
סיכום.. 17
פרויקט מתודולוגיה. 19
מקור ומבנה הנתונים.. 23
הצגת התוצאות וניתוחן 26
סיכום ומסקנות. 33
ביבליוגרפיה. 33
נספחים.. 37
נספח 1- משוואה כללית לבדיקת שינוי אומדנים- בהתאם למשוואה בע"מ 19. 37
נספח 2- משוואה 1 –שנת 2007- רגרסיה ראשונה. 39
נספח 3- משוואה 1- מתאם פירסון בניכוי ערכים קריטיים – שנת 2007. 40 נספח 4- משוואה 1 – שנת 2007- רגרסיה שניה בניכוי ערכים קריטיים.. 41
נספח 5- משוואה 1- שנת 2008- רגרסיה ראשונה. 42
נספח 6- משוואה 1- מתאם פירסון בניכוי ערכים קריטיים – שנת 2008. 43
נספח 7- משוואה 1 – שנת 2008- רגרסיה שניה בניכוי ערכים קריטיים.. 44
נספח 8- משוואה 2- שנת 2007- רגרסיה ראשונה. 45
נספח 9- משוואה 2- מתאם פירסון בניכוי ערכים קריטיים – שנת 2007. 46
נספח 10- משוואה 2 – שנת 2007- רגרסיה שניה בניכוי ערכים קריטיים.. 47
נספח 11- משוואה 2- שנת 2008- רגרסיה ראשונה. 48
נספח 12- משוואה 2- מתאם פירסון בניכוי ערכים קריטיים – שנת 2008. 49
נספח 13- משוואה 2 – שנת 2008- רגרסיה שניה בניכוי ערכים קריטיים.. 50 נספח מנהל עסקים- התכתבות במיילים- אישור הצעת מחקר, הנחיות ופגישות. 51
 מחקר זה עוסק בהשפעת המעבר לתקינה הבינלאומית IFRS על האומדנים בדוחות הכספיים. השערת המחקר שנבדקה היא "המעבר לתקינה הבינלאומית הביאה לגידול באומדנים חשבונאים", כאשר האומדנים העיקריים שנבדקו הם מוניטין, הוצאות מחקר ופיתוח ושערוך נכסים, אותם בחרנו בהתאם למאמר המוביל שלנו.
השערת המחקר שלנו נתמכת במחקרים נוספים שלוקחים חלק מעבודה זו, חלק מהמחקרים בוחנים את אותם אומדנים שבהם בחרנו להתמקד ושאר המחקרים בוחנים את השפעת המעבר לתקינה הבינלאומית על פרמטרים אחרים כמו נדל"ן להשקעה, ניירות ערך, רווחים, ניהול רווחים ורלוונטיות המידע החשבונאי, סך הכול נאספו 19 מאמרים שמהווים בסיס להשערת המחקר ולמחקר כולו.
השפעת המעבר לתקינה הבינלאומית והשינויים שחלו בעקבות המעבר השפיעו באופן שונה על כל אומדן חשבונאי ובנוסף לכך השפיעו באופן שונה על חברות ממדינות שונות, וזה בעקבות השפעות חיצוניות כמו צורת משטר, שלטון ומצב כלכלי וחברתי. בספרות המקצועית ניתן לראות כי ישנם מאמרים ומחקרים שסותרים אחד את השני באשר להשפעות המעבר, אך רובם מסכימים עם כך שהתקינה בהתאם ל-IFRS יוצרת שפה משותפת בכלכלה עולמית ומטיבה עם האנליסטים שניתוח הדוחות הפיננסיים של החברות וקביעת תחזיות לגביהם. כלומר המידע לאחר המעבר לתקינה הבינלאומית רלוונטי יותר ומייצג באופן מהימן יותר את מצב החברה.
על מנת לבחון את השערת המחקר, אספנו מידע לגבי שלושת האומדנים העיקריים יחד עם עוד פרמטרים שנוגעים לאותם אומדנים מהדוחות הכספיים של חברות ציבוריות הנכללות במדד תל אביב 100, בעקבות חוסר בנתונים המדגם הסופי כלל 66 חברות. השנים שמהן נאספו הנתונים הן 2006-2008, שנה לפני המעבר ל-IFRS בישראל ושנה לאחר מכן, מהנתונים שנאספו יצרנו שלוש משוואות שמטרתן להראות באמצעות המובהקות שמתקבלת מהרגרסיה, את השינוי שחל באומדנים שנבדקים.
התוצאות שהתקבלו ברגרסיה מראות כי השערת המחקר שלנו לא אוששה.