מסלול כלכלה וחשבונאות השפעה של חלוקת דיבידנדים על ביצועי הארגון עבודה סמינריונית במסגרת הקורס:
סקירת מחקרים                       ספטמבר,2013
תוכן עניינים
תקציר. 2
מבוא. 3
השערות המחקר: 3
סקירת ספרות. 4
תיאוריות לגבי חלוקת דיבידנדים.. 4
תיאוריית האיתות. 7
גישות בנוגע להשפעת חלוקת דיבידנדים על ביצועי מניות. 9
שיטה. 12
ממצאים.. 13
דיון ומסקנות. 19
ביבליוגרפיה. 22
נספחים.. 23
תקציר קיים מחקר רב העוסק בתופעה של חלוקת הדיבידנדים כפעולה כלכלית של חברות, כאשר מחקר רב מעלה תהיות לגבי רמת הרציונאליות של פעולה כזו בהתחשב במחיר שהיא גובה מהחברה ומהתועלת הגלויה המועטה יחסית שהיא מניבה. יש הטוענים שמדובר במסר שהחברה משדרת לגבי מצבה בעוד אחרים טוענים כי מדובר בפעולה מיותרת הנובעת מחוסר נחת של משקיעים בלתי רציונאליים. עם זאת, חלוקת דיבידנדים מתרחשת בתדירות גבוהה יחסית (אם כי תדירות זו יורדת בשנים האחרונות) ועל כן היא ראויה למחקר נוסף. במסגרת עבודה זו נבחן הקשר שבין הדיבידנדים המשולמים על ידי חברות ישראליות לבין מאפייניהן השונים כגון רווחיות, גודל (שווי שוק), וענפי המשק אליהן משתייכות החברות, וזאת באמצעות ניתוח של נתונים מ-50 חברות במדד ת"א 100. מסקנות המחקר הראו כי קיים קשר בין גודל החברה לבין הדיבידנדים שהיא משלמת אך לא בין הרווחיות שלה או ענף השוק אליו היא משתייכת. ממצאים אלה תומכים בסברה לפיה מדובר בפעולה שאינה ניתנת להסבר על פי מודלים כלכליים קלאסיים המניחים שחקן רציונאלי וייתכן ויש מקום לבחון הסברים הקשורים לפסיכולוגיה האישית של המשקיעים בחברות.
מבוא
הדיבידנדים הם תופעה שזכתה למחקר רב ומחקרים בתחום זה העלו מספר גישות שונות לבחינתה. חלק מן החוקרים רואים בדיבידנדים מעין מדד באמצעותו יכולים בעלי המניות להעריך את רווחיות החברה ואת מצבה הפיננסי, ועל ידי חלוקת דיבידנדים החברה מאותתת לבעלי המניות שלה שהיא מנוהלת כראוי ויציבה פיננסית. בעיקרון, איתות כזה עשוי אף להעלות את מחירי המניות של החברה. חוקרים אחרים רואים בחלוקת דיבידנדים מהלך המצמצם את הונה של החברה ואת משאבי המזומן שלה, ובכך הוא פוגע באפשריות החברה לבצע השקעות חדשות ולהרחיב את פעילויותיה, דבר העלול לגרום לחברה להיתפס באופן שלילי ובכך לאבד מערך מניותיה. חלק מן החוקרים אף הכריזו כי למעשה לדיבידנדים אין משמעות כלשהי למצבה הפיננסי של החברה (Miller and Modigliani, 1961).
            ראוי לציין כי אף על פי שחלוקת דיבידנדים נחשבת לפרקטיקה שגרתית ומקובלת למדי בעבור חברות רבות, כלכלנים רבים בוחנים תופעה זו בפליאה מסוימת, שכן ניתן לראות בחלוקת דיבידנדים פעולה שאין כל רווח אמיתי בצדה מבחינת החברה. צמצום ההון של החברה מקשה עליה להתרחב ולהתגמש, וכפועל יוצא מקשה עליה להתחרות בשוק, וזאת מלבד העובדה שבעלי המניות המקבלים את הרווחים בדרך כלל יאלצו לשלם עליהם מס הכנסה כלשהו (שהוא בדרך כלל גבוה יותר ממס חברות) (Easterbrook, 1984)., ומלבד זאת הדבר כרוך גם בעלויות עסקה (transaction costs). עם זאת, בעשורים האחרונים נרשמה מגמת ירידה בנטייה לתשלום דיבידנדים (Denis & Osobov, 2008), וייתכן והדבר נובע מן התחרות ההולכת וגוברת בשוק, שאינה מאפשרת עוד מהלך שיש בו מימד מסוים של ראוותנות (גם אם ראוותנות זו לכאורה מוצדקת כמהלך בונה אמון מבחינת החברה).
            מחקר זה יתמקד בקשר שבין הדיבידנדים המשולמים על ידי חברות ישראליות לבין מאפייני אותן חברות, וביניהם רווחיות, גודל החברה, ההון העצמי של החברה וחובותיה, באמצעות נתונים מ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל, מתוך מדד ת"א 100.
השערות המחקר:
יימצא קשר חיובי בין גודל החברה (כפי שבא לידי ביטוי בשווי השוק) ובין סכום הדיבידנדים.
יימצא קשר חיובי בין רווחיות החברה (כפי שבא לידי ביטוי בתשואותיה) ובין סכום הדיבידנדים.
יימצא קשר בין הענף בו החברה עוסקת וסכום הדיבידנדים.