מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים שיעור ראשון:
פואטיקה= עקרונות הטקסט, חקר הטקסט. ספרות הילדים היא ספרות שמי שכותב אותה הוא לא חלק מקהל היעד- הוא לא ילד. מבוגרים נמצאים בכל התהליך ומתווכים בין הילד לספר וכן מפקחים – קניית הספרים, כתיבתם, מבקרם, עורכים, מקריאים וכו'. חלוקת הקורס:
יחידה ראשונה- היווצרות מושג הילד בתרבות המערב:
פרק 1 (שיעור 2+3)+ נספחים. מדובר על תפיסת הילד שמשתנה במאה ה-17 ואיך תופסים את הילד. (ממ"ן 11) פרק 2- מקרה מבחן: כיפה אדומה. אותו הסיפור שנכתב בזמנים שונים, שלוש גרסאות שונות אותן נבחן עפ"י התיאוריה של ארייס.
"מי מחנך את מי"- מתוך ילד אז ילד עכשיו מירי ברוך (באתר הקורס- להדפיס ולהביא). (ממ"ן 12) יחידה שנייה- המעמד והדימוי של הסופר לילדים ושל ספרות הילדים: (ממ"ן
1 3) פרק 3- תיאוריה. מה נדרש מסופר ילדים, מי הנמען של ספרות הילדים, איפה ממוקמת ספרות הילדים בתחום הספרות. + עמודים 331-335 מתוך פרק
1 1.
מאמר "הזדקקויות בין דוריות בספרות הילדים המודרנית: המקראה הישראלית" יעל דר. (באתר) פרק 4- מקרה מבחן: "דני אלוף העולם" (ספר)  לילדים, מול "אלוף העולם" למבוגרים (נספח לפרק 4) מאת רואלד דאל. יחידה שלישית- טקסטים אמביוולנטיים (דו ערכיים הפונים למבוגרים וילדים בו זמנית (ממ"ן 14) פרק 5- תיאוריה פרק 6- "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" לואיס קרול תרגום של רינה ליטווין (הקיבוץ המאוחד) יחידה רביעית- טקסטים פופולאריים:
פרק 8- תיאוריה פרק 9- המקרה הבריטי: החמישייה הסודית אניד בלייטון פרק 10- המקרה הישראלי "חסמבה" שיעור שני:
ציפיות מסיפורי ילדים:
מובן, פשוט, לא מורכב, סוף סגור, סוף טוב, מוסר השכל, מסר, חינוך, חיובי, ייפוי של המציאות, מגונן.
ישנן  שלוש ציפיות ברורות מטקסט ילדים: צורך לגונן על הילד (גישה מגוננת), צורך לחנך את הילד (גישה מחנכת) והתאמה לרמת ההבנה של הילד.
חשיבה זו צומחת מכך שהילד הוא רך, פגיע, תלותי, תמים, רגיש, ניתן לעיצוב, חסר ניסיון וכלים ובעל מוגבלות זמנית בהבנה וברגש.
הנחות: מהותניות ותלויות תרבות הנחה מהותיות (אסנציאלית)- לפי הנחה זו, התכונות הן במהות של הדבר, כלומר הן בטבע של הילד והוא נולד עם תכונות מסוימות.
הנחה תלוית תרבות (פונקציונליסטית)- לפי הנחה זו, התכונות הן תלויות תרבות והתרבות היא זו שמבנה את תכונות האדם וכן הילד.
בקורס הזה, הגישה היא תלוית תרבות. אנו רואים שמושג הילד הוא מושג דינאמי ולכן ההנחה היא שמושג הילד הוא לא מהותני, אלא תלוי תרבות.
הילד וחיי המשפחה במשטר הישן המלוכני- 1960:
פיליפ אריאס, חוקר תרבות צרפתי, טוען כי מושג הילד הוא מושג מודרני. טענותיו המרכזיות הן:
1.      עד המאה ה- 17 לא היה מושג של ילד או ילדות. החל מהמאה ה-17 מתחיל להיווצר מושג הילד בתהליך הדרגתי ובשני שלבים – הגישה המשועשעת והגישה המחנכת.
2.      הוא טוען כי מושג הילד הוא תלוי תרבות משום שהוא השתנה לאורך השנים והוא דינאמי:
–          המאה ה-13, ימי הביניים המאוחרים.
–          המאה ה-משפטים, המצאת הדפוס- סוף ימי הביניים- התפתחות המוניזם, חשיבה על האדם.
–          המאה ה-17, העת החדשה, בה מתחיל להיווצר מושג הילד בהדרגתיות ממושכת ובאיטיות.
–          המאה ה-18, תקופת ההשכלה, המהפכה התעשייתית (1760) והמהפכה הצרפתית (1789) יוצרות תהליכי עיור שמפילות את השלטון המלוכני.
–          המאה ה- 19, תחילת המודרנה.
העדר מושג הילד:
מהם הביטויים (איך ייתכן שאין מושג ילד?) ומהם הגורמים (למה אין מושג ילד?) לכך שאין מושג ילד.
הביטויים:
–          בתקופת הביניים, הילד לא נתפס שונה מהמבוגר, לא מבחינה קוגניטיבית (שכלית) ולא מבחינה רגשית.
–          מבוגרים וילדים חולקים את אותם חיי היומיום, כולם עובדים יחד וכולם מבלים יחד, אין שום הפרדה באורח החיים.
–          ילד לא חמוד או מתוק יותר ממבוגר.
אריאס בוחר חמישה תחומי הוכחה ומדגים את טענותיו:
חינוך, לבוש, פנאי, צעצועים, שפה ואומנות.
הגורמים:
–          גורם מרכזי הוא תמותה גבוהה של ילדים עד גיל שנה.
50% מהתינוקות מתו מחוסר היגיינה וחוסר אמצעים, מחלות, הזנחה, מומים וכו'.
איראס טוען שכתוצאה מהתמותה הגבוהה, ההורים פחות נקשרו לתינוקות ולא הקנו להם תשומת לב וזאת מתוך מנגנון הגנה שפיתחו לעצמם.
–          תוחלת חיים קצרה: בתקופה זו חיו עד גיל 40, מה שגרם לילדות מאוד קצרה ולכך שאין תשומת לב מיוחדת לתינוקות וילדים. ככל שתוחלת החיים מתמשכת, כך יש יותר תשומת לב בשל הזמן הארוך יותר. (לדוגמא, גיל ההתבגרות היום).
–          גורף עקיף- מבנה החברה: התנאים הסביבתיים והחברתיים שבהם אין את מושג הילד. החברה הייתה מחולקת לפי מעמדות ולא לפי מגדר (כמו היום). במאה ה- 17 90% מהאוכלוסייה הם במעמד הנמוך מאוד, ו- 10% נמצאים במעמד הגבוהה, האצולה.
–          תחום החינוך: אריאס טוען כי בחינוך אין הבדלים בגילאים, המעמד הגבוה קיבל חינוך ובמעמד הנמוך רק הגברים. מבלי לעשות הבדלים בגילאים של הילדים בחינוך, לא היו הבדלים של יכולות קוגניטיביות.
היווצרות מושג הילד:
מהם הביטויים (איך נוצר מושג הילד?) ומהם הגורמים (למה נוצר מושג הילד?) להיווצרות מושג הילד.
(פרק 1, נספח 1- לבוש, נספח 2- גישות) הביטויים:
–          קיטוב: מתחיל תהליך של קיטוב (הפרדה) של העולמות שהיו מאוחדים עד להיווצרות מושג הילד- עולם הילד ועולם המבוגר. בתהליך הקיטוב יוצרים פריטים לילדים- יש מאין, ותהליך זה יוצר תפיסת ילד שונה- החברה מתחילה לייחס לילד תכונות שונות מלמבוגר בהדרגה- תכונות פיזיות וקוגניטיביות. יצירת הקיטוב ומערכת הפריטים מתאפשרת ע"י "נדידת הפריט".
–          נדידת הפריט: בכדי ליצור הפרדה בין המבוגר והילד, לוקחים פריט שכבר לא בשימוש בעולם המבוגרים, או שהיה בשימוש שולי בעולם המבוגרים, ומתאימים אותו לילד. לדוגמא, בשביל להבדיל בין שמלות של מבוגרות לשמלות של ילדות במאה ה- 17 (כשנולד הצורך להבדיל בכך), הוסיפו לשמלות של הילדות שרוולים של מעילים של נשים (הנשים היו תולות את המעיל על כתפיהן ולכן השרוולים לא היו נחוצים) וכך קישטו את אותן השמלות של הילדות והבדילו בין שמלה של מבוגרת לשמלה של ילדה. כלומר הפריט- השרוולים, נדד ועבר לשימוש של עולם הילדים. כמו כן בספרות, במאה ה-19 ספרות הפנטזיה נועדה למבוגרים בלבד, וכאשר המבוגרים הבינו כי הם לא נהנים מספרות זו, התאימו והעבירו אותה לילדים.
הגורמים:
–          גורמים מושגיים: במאה ה-17 מתחיל תהליך הדרגתי של היווצרות מושג הגיל ותקופות החיים השונות. עד המאה ה-16 אנשים לא ידעו מהו תאריך הלידה שלהם, וכיוצא מזה גם לא את גילם. מאז, התפתח תהליך בו המעמד הגבוה מנסה למרכז את המשפחתיות ומתחיל לחרוט תאריכי נישואים על ריהוט או מסגרות לתמונות ומשם מתחילה גם התייחסות לתאריכי לידה וכך למושג הגיל.
–