החוג למדע המדינה מה היו המניעים והסיבות אשר להוביל לחתימת הסכם השלום עם מצרים?
מוגש במסגרת הקורס: פוליטיקה ומשטק בישראל סמסטר א', תשע"ד ינואר, 2014 תוכן עניינים
מבוא. 2
רקע היסטורי 3
הגישה המבנית-פונקציונלית. 4
ניתוח לפי הגישה המבנית-פונקציונלית. 5
הגישה האליטיסטית. 8
ניתוח לפי הגישה האליטיסטית. 9
סיכום.. 13
ביבליוגרפיה. משפטים תקציר עבודה ב
1 6 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל, מצרים וארצות הברית על המדשאה הצפונית של הבית הלבן בנוכחותם של 1,500 מוזמנים ובמעמדם של ג'ימי קרטר נשיא ארצות הברית, אנואר סאדאת נשיא מצרים ומנחם בגין ראש ממשלת ישראל. חתימת ההסכם הייתה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בשנת 1974 בעקבות מלחמת יום הכיפורים, המשיך בביקורו של אנואר סאדאת בישראל ונאומו בכנסת בשנת 1977, והסתיים ב-1982 עם פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים. מבחינה מדינית וצבאית ההסכם נחשב להצלחה, כיוון שהוא סיים לחלוטין את מצב המלחמה בין ישראל למצרים, והגבול נשאר בעיקרו שקט. על אף העובדה שמצב המלחמה בין ישראל ליתר מדינות ערב נמשך זמן רב לאחר חתימת ההסכם, ההסכם עם מצרים נשמר בקפדנות. מנגד, נוצר תקדים שעל-פיו ישראל מוותרת על שטחים תמורת שלום ומפנה עבור כך ישובים ישראלים מה שיצר מחלוקות רבות בציבור הישראלי. כמו כן, העובדה שבגין היה מזוהה עם רעיון "ארץ ישראל השלמה" הקשתה על האזרחים להבין כיצד פעל בסתירה לאידיאולוגיה עליה השתית את תפיסתו המדינית.
בעבודה זו אסביר את המניעים והסיבות אשר הובילו לחתימת הסכם השלום עם מצרים בראי שתי גישות: הגישה המבנית-פונקציונלית והגישה האליטיסטית.
במסגרת הניתוח על פי הגישה המבנית-פונקציונלית, אסקור את יחסי העוינות ששרררו בין ישראל ומצרים בשלושים השנים הראשונות לקיומה של מדינה, ואסביר מדוע נחשבה מצרים לשכנה אויבת אשר סיכנה את קיומה של מדינת ישראל. בהתאם לכך, אטען כי הסכם השלום נועד לשמר את שרידותה של המדינה ואת ביטחונה כמו גם להעניק לה לגיטימציה ובכך לתרום להתקדמותה והשתלבותה במזרח התיכון, שכן שמירה על המשך קיומי והתקדמות הינו אחד מאבני היסוד של הגישה המבנית-פונקציונלית. במסגרת הניתוח על פי הגישה האליטיסיטית, אסקור בצורה עמוקה יותר תוכנו של הסכם השלום שנחתם בין המדינות, ואסביר מדוע הזרקור אשר האיר על פעולתו התקדימית של ראש הממשלה למען שמירה על ביטחון המדינה, נועד בסך הכל להסיט את תשומת הלב של הציבור מהרווחים האישיים אשר צבר בגין בזכות ההסכם. בהתאם לכך, אטען כי מטרת ההסכם הייתה לבסס את מעמדו של בגין בזירה המדינית, הכלכלית והצבאית ובכך לשמר את שלטונו. שימושו במניפולציה של נוסחא מדינית כמו גם רצונו לשמור על מעמדו כשליט מתיישבים עם ניתוח הגישה האליטיסטית.