כיצד ובאיזו מידה השפיע הנפט באיראן על התנהלות הקהילה הבינלאומית בנושא תוכנית הגרעין האיראנית?
מוגש במסגרת הקורס: יחסים בינלאומיים ואסטרטגיה
2 ביוני 2014 סמסטר ב' תשע"ד תוכן עניינים
מבוא. 1
רקע היסטורי 2
הניאו-ליברליזם.. 3
ניתוח בראי הניאו-ליברליזם.. 4
הפרכה. 7
סיכום.. 9
הערות סיום.. 10 ביבליוגרפיה. 13
מתאר מחקר. 16
מבוא
באחד מנאומיו החשובים אי פעם באו"ם, הציג ראש הממשלה בנימין נתינהו איור של פצצה עם פתיל, ועליו שלושה שלבים בדרך לנשק גרעיני. בעזרת טוש אדום הוא סימן את הגבול אותו צריכה תוכנית הגרעין האיראנית לחצות על מנת להגיע לפצצת אטום, ואמר: "אנחנו חייבם להודות באמת. הסנקציות לא עצרו את תוכנית הגרעין של איראן, כך שבשעה המאוד מאוחרת הזו יש רק דרך אחת למנוע בדרכי שלום מאיראן להשיג נשק גרעיני- להציב קו אדום ברור לתוכנית הגרעין שלה". זו אינה הפעם הראשונה בה נבחרי הציבור הישראלי קוראים לקהילה הבינלאומית להחמיר את התנהלותם מול איראן, אולם מעטות הפעמים בהן קריאות אלה זוכות למענה שאינו בצורת סנקציות כלכליות. האם זעקות אלה נופלות על אוזניים ערלות של מנהיגים אדישים, או שמא מדובר במהלכים שעלולים לפגוע ביחסי מסחר ענפים ובכך לסכן מערכת כלכלית של מדינה? בעבודה זו אדרש לשאלה- כיצד ובאיזה מידה השפיע הנפט באיראן על התנהלות הקהילה הבינלאומית בנושא תוכנית הגרעין האיראנית?
החלטת האיחוד האירופי להטיל אמברגו נפט על איראן ב-2012 הינה חלק מהמאמצים להדק את טבעת החנק סביב אחמדיניג'ד, אולם נראה כי מצב זה מדאיג את אירופה יותר מאשר את איראן; בעוד איראן הודיעה שתחליף את האירופים במדינות אפריקה והמזרח הרחוק, אירופה החלה לחפש בפאניקה מקורות נפט ואנרגיה חלופיים. השערתי היא שהסחר בנפט האיראני  מעצב במידה רבה את התנהגותן של מדינות ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית. על מנת לנתח את הסוגיה אשתמש בגישה הניאו-ליברלית, שכן ניכר בה כי לסחר הבינלאומי וליחסי התלות השפעה רבה על התנהלותן של מדינות בזירה הפוליטית הבינלאומית. נושא הגרעין האיראני חשוב ואקטואלי ביותר לביטחונה של מדינת ישראל, אולם המימדים הגיאוגרפיים והטריטוריאליים של המזרח התיכון הופכים את השימוש בנשק גרעיני לרלוונטי באופן שווה עבור כל המדינות באיזור. מלבד היותו של הנושא אקוטי ומהותי עבורי כישראלית, נושא זה מציג בעצם את גודל התפקיד אשר משחקים המניעים הכלכליים בתהליך קבלת ההחלטות ובודק האם יש בכוחם לאלץ מנהיגים ומדינות להתנהג אחרת ממה שמכתיבה האידיאולוגיה בה הם מחזיקים.
במהלך העבודה אבחן את מידת ההשפעה של עתודות הנפט באיראן על התנהלות הקהילה הבינלאומית בנושא תוכנית הגרעין האיראנית, אבדוק באמצעות מקרי מבחן את התנהלותם של שני הגושים העיקריים הפועלים בנושא התפוצה הגרעינית -ארה"ב כמובילת הגוש המערבי וסין כמובילת הגוש הסיני-סובייטי – ואת יחסי המסחר שלהם בנפט עם איראן, ולבסוף אציג את טענתם הנגדית של הניאו-ריאליסטים. בסוף הניתוח אסקור את ממצאיי ואחווה את דעתי האישית.
תקציר העבודה באחד מנאומיו החשובים אי פעם באו"ם, הציג ראש הממשלה בנימין נתינהו איור של פצצה עם פתיל, ועליו שלושה שלבים בדרך לנשק גרעיני. בעזרת טוש אדום הוא סימן את הגבול אותו צריכה תוכנית הגרעין האיראנית לחצות על מנת להגיע לפצצת אטום, ואמר: "אנחנו חייבם להודות באמת. הסנקציות לא עצרו את תוכנית הגרעין של איראן, כך שבשעה המאוד מאוחרת הזו יש רק דרך אחת למנוע בדרכי שלום מאיראן להשיג נשק גרעיני- להציב קו אדום ברור לתוכנית הגרעין שלה". זו אינה הפעם הראשונה בה נבחרי הציבור הישראלי קוראים לקהילה הבינלאומית להחמיר את התנהלותם מול איראן, אולם מעטות הפעמים בהן קריאות אלה זוכות למענה שאינו בצורת סנקציות כלכליות. האם זעקות אלה נופלות על אוזניים ערלות של מנהיגים אדישים, או שמא מדובר במהלכים שעלולים לפגוע ביחסי מסחר ענפים ובכך לסכן מערכת כלכלית של מדינה? בעבודה זו אדרש לשאלה- כיצד ובאיזה מידה השפיע הנפט באיראן על התנהלות הקהילה הבינלאומית בנושא תוכנית הגרעין האיראנית?
החלטת האיחוד האירופי להטיל אמברגו נפט על איראן ב-2012 הינה חלק מהמאמצים להדק את טבעת החנק סביב אחמדיניג'ד, אולם נראה כי מצב זה מדאיג את אירופה יותר מאשר את איראן; בעוד איראן הודיעה שתחליף את האירופים במדינות אפריקה והמזרח הרחוק, אירופה החלה לחפש בפאניקה מקורות נפט ואנרגיה חלופיים. השערתי היא שהסחר בנפט האיראני  מעצב במידה רבה את התנהגותן של מדינות ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית. על מנת לנתח את הסוגיה אשתמש בגישה הניאו-ליברלית, שכן ניכר בה כי לסחר הבינלאומי וליחסי התלות השפעה רבה על התנהלותן של מדינות בזירה הפוליטית הבינלאומית. נושא הגרעין האיראני חשוב ואקטואלי ביותר לביטחונה של מדינת ישראל, אולם המימדים הגיאוגרפיים והטריטוריאליים של המזרח התיכון הופכים את השימוש בנשק גרעיני לרלוונטי באופן שווה עבור כל המדינות באיזור. מלבד היותו של הנושא אקוטי ומהותי עבורי כישראלית, נושא זה מציג בעצם את גודל התפקיד אשר משחקים המניעים הכלכליים בתהליך קבלת ההחלטות ובודק האם יש בכוחם לאלץ מנהיגים ומדינות להתנהג אחרת ממה שמכתיבה האידיאולוגיה בה הם מחזיקים.
במהלך העבודה אבחן את מידת ההשפעה של עתודות הנפט באיראן על התנהלות הקהילה הבינלאומית בנושא תוכנית הגרעין האיראנית, אבדוק באמצעות מקרי מבחן את התנהלותם של שני הגושים העיקריים הפועלים בנושא התפוצה הגרעינית -ארה"ב כמובילת הגוש המערבי וסין כמובילת הגוש הסיני-סובייטי – ואת יחסי המסחר שלהם בנפט עם איראן, ולבסוף אציג את טענתם הנגדית של הניאו-ריאליסטים. בסוף הניתוח אסקור את ממצאיי ואחווה את דעתי האישית.