עבודת סמינריון בדיני שליחות במשפט העברי

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 2944

תקציר העבודה

עבודה זו הינה עבודת סמינריון מקיפה ומרתקת בנושא השליחות הן במשפט העברי והן במשפט הישראלי. דיני השליחות הינם כלי חשוב ביותר במערכת המשפט אשר מסייע לביצוע פעולות משפטיות רבות במשפט המודרני. בעבודה זו נסקור אתהמגמות וההתפתחות של מוסד השליחות הן במשפט העברי והן במשפט הישראלי ובשילוב המתק בינייהם.
וכן אהרון ברק נותן לשליחות מעמד חוקתי בכך שהשליחות מגשימה את האוטונומיה של רצון הפרט, וזה לשונו: "החופש לעשות שליחות הוא חופש חוקתי, והענקת הרשאה היא ביטוי לזכות החוקתית של כבוד האדם".
השליחות עוסקת לרוב ביחס משולש, בין צד א' השולח, צד ב' השלוח,  צד שלישי. אך לפעמים היחס הוא רק בין השליח והשלוח.
שליחות הוא "כלי" משפטי שאינו מובן מאיליו. אם לא היה את דיני השליחות, ההיגיון אומר שאם אני רוצה לבצע פעולה משפטית כל שהיא על המעוניין לבצע אותה בעצמו, ואם ב' יבצע את אותה הפעולה הרי שזה האחרון יהיה זכאי לה ולא א'.  דין השליחות הכרה בתורת השליחות, מאפשרת ל א' לזכות או להתחייב מפעולתו של ב',השליח,  ע"י קיום קשר משפטי ביניהם.
הכרה בחוק השליחות בדין הישראלי הינו "חוק השליחות" תשכ"ה 1965. " שלוחו של אדם כמותו ופעולת השליח לרבות כוונתו וידיעתו  מחייבת ומזכה לפי העניין את השולח" תוכן עניינים
מבוא
2
פרק א ההסבר העיוני של פעולת השליחות
3
1 .שליח כעד 5
2 .פעולת השליח עם עצמו 7
    3.  כוחו של שליח בשליחות נסתרת -..8
   4.
שליחות לחובתו של אחר .10     5.
שליחות משנה 12
   פרק ב: ביטולה של השליחות שלא מרצונו של השולח –..16
       א.פעולת השלוח לאחר שלילת כשרותו המשפטית של השולח –.16
               נתינת גט לאחר שנשתטה המשלח –17
                     מה הוא  הקפה של תורת הזיהוי? -17
                     הסבר הסוגיות ע"פ שני המודלים  לזיהוי –.18
                       הסבר ההלכה ע"פ תורת הכוח -.21
          ב. שליחות לאחר המוות –..24
                  ניתוח הכלל ע"פ המודלים .24
                  שליח למתן גט .
5              סיכום -27         הקלד כותרת פרק (רמה 3) 6
                   "תורת הזיהוי"                     בדיני שליחות מבוא:
השליחות היא מוסד משפטי רחב היקף ובסיסי, הן במשפט העברי והן במשפט הכללי המודרני. שכן חיי חברה מורכבים אינם יכולים להתנהל כראוי, ללא שימוש בכלי משפטי זה.שליחות חיונית להסדרת יחסים משפטיים בין אנשים פרטיים.   וכפי שאומר פרופסור אהרון ברק על נחיצותה של השליחות: " בחברה כזו אין האדם יכול לספק את צרכיו או את צרכי זולתו ע"י פעילותו העצמית. עליו להיעזר באחרים".
וכן אהרון ברק נותן לשליחות מעמד חוקתי בכך שהשליחות מגשימה את האוטונומיה של רצון הפרט וזה לשונו: "החופש לעשות שליחות הוא חופש חוקתי, והענקת הרשאה היא ביטוי לזכות החוקתית של כבוד האדם".
השליחות עוסקת לרוב ביחס משולש, בין צד א' השולח, צד ב' השלוח,  צד שלישי. אך לפעמים היחס הוא רק בין השליח והשלוח.
שליחות הוא "כלי" משפטי שאינו מובן מאיליו. אם לא היה את דיני השליחות, ההיגיון אומר שאם אני רוצה לבצע פעולה משפטית כל שהיא על המעוניין לבצע אותה בעצמו, ואם ב' יבצע את אותה הפעולה הרי שזה האחרון יהיה זכאי לה ולא א'.