בין ציון לציונות 10121 !

תקציר העבודה

1 א. אילו שינויים חלו במעמדם החברתי, הפוליטי והכלכלי של היהודים במע' אירופה ובמזרחה בעקבות יישום עקרונות ההשכלה והאמנציפציה?
ב.
כיצד השפיעו האנטישמיות והלאומיות הגואה במע' ובמז' אירופה על תחושת הזהות של היהודים בה?
2.האם לדעתכם תנועת חיבת ציון היתה סיפור הצלחה? התייחסו להיבטים ארגוניים, כלכליים, תעמולתיים ומנהיגותיים.
3.א.
במה התבטא הסיוע של הברון למושבות?
ב.
הציגו את נימוקיו של אחד העם עפ"י מאמרו "לא זו הדרך" לרעיון "הכשרת הלבבות" ג.
במה נבדל הסיוע של הברון רוטשילד לאנשי העלייה הראשונה מהפתרון לבעיותיה של חיבת ציון  אותו הציע אחד העם?
מטלת מנחה 11:
שאלה
1 :
א.         דפוסי החיים של רוב קהילות אירופה, ובתוכן הקהילות היהודיות, החלו מתערערים במאה ה-18 עם צמיחת "האבסולוטיזם הנאור". השליטים ראו לעצמם חובה לדאוג לכלל אזרחיהם ולשרתם וכתוצאה מכך שופרו גם חייהם של היהודים. השינוי עודד יחסי גומלין, אם כי מצומצמים מאד, בין יהודים בעלי יוזמה ללא יהודים ובכך נפתח סדק צר העתיד להתרחב לקראת ניסיונות להתערות בחברה האירופית. בשנת 1782 פורסם בווינה "כתב הסובלנות" שהיווה ציון דרך חשוב בתהליך שילוב היהודים בחיי מדינותיהם במרכז אירופה והיווה נדבך נוסף שיעמוד בבסיס האמנציפציה העתידה לבוא.
מהפכת "אביב העמים" (1848) זירזה במדינות מערב ומרכז אירופה את קבלת היהודים לתוך הקהילות בהן חיו. במהפכה לקחו חלק יהודים שנחשבו בעיני חבריהם לנשק והחשיבו עצמם כבני לאום גרמני/ צרפתי וכולי לפני שהחשיבו עצמם כיהודים. בנוסף, תנועות ההשכלה שהלכו ורווחו ביבשת דחפו להסדרת מעמדם של היהודים החיים בה. עקב כך נפתחו אפשרויות ליהודים האירופאים בתחומי הכלכלה, המגורים הגיאוגרפים וההשכלה. יהודים עזבו את הגטאות בהם חיו מאות שנים והיגרו לערים הגדולות בהן הורשו להשתלב במוסדות ההשכלה החילונית-