מבוא למחשבה מדינית – סיכום כל ההוגים בקורס: ·        אפלטון ·        אריסטו ·        תומס מאקווינס ·        ניקולאס מקביאלי ·        תומס הובס ·        ג'ון לוק ·        ז'ן ז'אק רוסו ·        אדמונד ברק ·        ג'ון סטיוארא מיל ·        קרל מרקס ·        הרברט מרקוזה ·        פרנץ פנוון ·        ג'ון רולס סיכום הוגים מבוא למחשבה מדינית תוכן עניינים
אפלטון-  עמוד 2
אריסטו-  עמוד 12
תומס מאקווינס-  עמוד 19
ניקולאס מקביאלי-  עמוד
5 תומאס הובס-  עמוד 31
ג'ון לוק-  עמוד 40 ז'ן ז'אק רוסו-  עמוד 46
טבלת השוואה בין הובס, לוק ורוסו-  עמוד 52
אדמונד ברק-  עמוד 53
ג'ון סטיוארט מיל-  עמוד 59
קרל מרקס-  עמוד 64
הרברט מרקוזה-  עמוד 70 פרנץ פנון-  עמוד 74
ג'ון רולס-  עמוד 77
אפלטון הוגי דעות ביוון העתיקה:
סוקרטס (רקע)­ עומד למשפט באשמה של כפייה אלים והשחתת הנוער ונידון למיתה, שתה כוס תרעלה ומת.
היה המורה של אפלטון. ע"פ הידוע לנו, סוקרטס לא כתב דבר. כל הגותו נשקפת לנו מהכתבים של אפלטון.
אפלטון נחשב לגדול הפילוסופים. כמויות החומר העצומות שהשאיר אחריו אפלטון מהוות את אבן הפינה של הפילוסופיה המערבית, וכבר אמר הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד כי "ציונה הכללי והבטוח ביותר של הפילוסופיה המערבית הוא, שאינה אלא אוסף של הערות שוליים לאפלטון".
המתודולוגיה של אפלטון
1 .       תורת האידיאות: אידאה:
היא מהות הרמונית מחוץ לעולם התופעות והחושים. אנו קולטים אותה רק בעזרת תבונה ובלי עזרת החושים. היא ישות מטאפיזית שלמה והרמונית. היא קיימת אפריורי, כלומר, בלי קשר ליכולת בני האדם להכירה או אפילו לעצם קיומם של בני אדם. ישנם שלושה סוגים עיקריים של אידיאות­ מתמטיות, אתיות ואסתטיות.
בהמשך להסבר האידיאות: להלן שאלת מבחן: הסבר את המושג אהבה אפלטונית, לאור תורת האידאות.
ישנם שני עולמות, עולם האידאות ועולם המוחשים. בעולם האידיאה, האידיאה היא אחת והיא אמת מוחלטת. בעולם המוחשי ישנם ריבויי דרגות חיקוי. ע"פ אפלטון, רק את האידאה אנו יכולים לדעת ולהבין. מה שנקלט בעולם שלנו על ידי החושים זאת בסה"כ קליטה שקרית- חיקוי של האידיאה.
אהבה­ כאידאה, היא אחת ואמתית. סוגי האהבות שיש, למשל, אהבת אב ובן, גבר ואישה, מולדת הינן ביטויים לאהבה- משהו מוחשי. האידיאה היא נצחית ואילו הדברים בעולם המוחשיים משתנים ומתכלים. לכן, אהבה אפלטונית היא אהבה האידאית, האהבה בה העולם המוחשי אינו בא לידי ביטוי אלא רק שעיקרון נלאה. משל המערה- "משל המערה של אפלטון הוא אחת המטאפורות הידועות ביותר בכתבי אפלטון, אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה. גם כאשר הפילוסוף – האדם שיצא מבורות לחוכמה – בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם. כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים.
האירוע המכונן בחייו של אפלטון היה הוצאתו להורג של סוקרטס אפלטון מזועזע ממותו של סוקרטס, והוא מתקשה להאמין כיצד מדינה "ויתרה" על אדם כמו סוקרטס, ידידו החכם מכל אדם.
בשביל אפלטון זהו סימן שדבר מה אינו תקין ביסוד המדינה. אפלטון רוצה מדינה שבה ייתנו כבוד והערכה לפילוסופים, ודעה זו מובאת במשל. מטרתו של המשל זה היא להסביר שמה שאנו רואים וקולטים על ידי החושים שלנו הן רק העתק של הדברים האמתיים – האידאות.
המשל, המוצג בספרו "המדינה" (בפתיחת פרק ז), מספר על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה חשוכה ואשר רותקו בשרשראות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע.
מאחורי האסירים ישנה חומה, ומאחוריה בוערת מדורה שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין האש לבין החומה חולפות בריות הנושאות פסלים. הפסלים, הנישאים מעל גובה החומה, והמוארים מצדם האחד על ידי המדורה, מטילים את צלליהם על הקיר עליו צופים האסירים-