סיכום קורס בויקטמולוגיה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 7727
מספר מקורות 12

תקציר העבודה

2 8.10.מנהל עסקים ויקטימלוגייה-תורת הקורבנות 70% ממוצע התנהגות מצופה   המושג ויקטימולוגיה צעיר אך לא כול כך צעיר. היחס לקורבן הוא משתנה במהלך ההיסטוריה. השאלה היא-מיהו קורבן? זו שאלה שנדון בה בקורס. המושג "מיהו קורבן" הוא לא חד משמעי ובאופן כללי יש בעיה עם קודים מוסריים. לדוגמא: מחקר על הבדל בילדים-בנים מול בנות-בית מרחקת –אמא חולה-התנהגות שונה בין המינים. יש הבדל בין נשים לגברים בקודים מוסריים שלהם (ההתנהגות)-בעיקר "באמצעים שמקדשים את מטרה"-מדובר בצורות החשיבה אחרות,אך הבעייתיות באקדמיה היא שמדעי החברה-לא מדויקים.                                                                                                                                                                      פעמון גאוס: ולכן צריך להבין שקשה להתעסק עם קורבנות.בחברה שלנו ידוע שהיחס שלנו לקורבנות הולך ומדרדר.
לדוגמא-תקלות בחקירה העבריינים משתחררים כמו בארה"ב, מקצועיות שללא הקראת זכויות-העבריין משתחרר.                                                                                                                                              יש מציאות שבה המחוקק יוצר קורבנות,אם המחוקק קבע חוק שלפיו מתנהל סדר ציבורי מסוים שלא בהכרח,לטובת הקורבן-יפגע בקורבן בסופו של דבר,באופן ישיר.                                                                                       יש מציאות שבה אנשים הופכים עצמם לקורבנות. כמו נשים מוכות לדוגמא. יש אנשים שמכניסים עצמם לעמדות שבהם נוח להם להיות קורבן. ויש להם רווח מסוים-רווח משני.                                                                     צריך להבין שהקורבנות הם קשת גדולה של אוכלוסיות,מצבם. הגדרות חוק,הקורבנות ותורת הקרבנות-פונקציה של דת ושל חברה. עד כאן מבוא כללי.                                                                                           קצת היסטוריה:                                                                                                                                                    אכיפת החוק-משחר היסטוריה. בעבר: בעיקרון גישת "העין תחת עין"= היא טכניקה הטובה בהיסטוריה. בכל הנוגע להרתעה. וכל זה בניגוד לתהליך המשפטי-שהוא ארוך ומייגע כיוון שהעונש הוא מיידי ומרתיע. תגובה מיידית ומרתיעה. החיסרון של עין תחת עין- שמדובר בעיקרון "שאין לו סוף" והרעיון הוא לפתור את בעיה. ולא להנציח אותה (את הבעיה).                                                                         במאמר מוסגר- קל מאוד לזהות ולאחר אפליה בחברה. ולכן אין על מה להתווכח עם קורבנות.                                    בימי הביניים- האנשים היו רכוש של השליט האזורי.הדוכס (פאדלי-וואסלי) פגיעה ברכוש של השליט-הובילה לפיצוי השליט!. כשהקורבן היה רכוש זה מנע ממנו לקבל פיצוי. המטרה הייתה ליצור הרתעה.        ובמאמר מוסגר גם: כיום- הפגיעה בקורבן היא שולית-והיחס הוא שפגיעה נעשתה כנגד המדינה. כגון חנייה באזור של נכים-מתייחסים לזה כאל פגיעה במדינה ולא פגיעה בנכים והעבריין ישלם למדינה.          המהפכה התעשייתית- ביטלה את מעמד הקורבנות לחלוטין-הנדידה מהכפר לעיר הניעה                        מספר תהליכים:                                                                                                                          1. מהחמולה השבטית-לעבר-משפחה גרעינית.                                                                                                                       
2 . אי הכרת השכנים יצרה-זכות וניכור בן אנשים.                                                                                                        3.
יותר פשע.                                                                                                                                       
4 . הרבה פחות פיקוח על פשע. מצד גורמי אכיפת החוק, ואם אין פיקוח-הבעייתיות מתחילה האלימות                                                                                                 והפשע עולים.         בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20: החלה ההתעניינות המחודשת בקורבן והחלו להיכתב התיאוריות הויקטימולוגיות הראשונות. במאמר מוסגר- ויקטמולוגייה זו תורה ומדע השונה ונפרד מקרימינולוגיה. ויש כאלה הטוענים שהיא כן חלק מקרימינולוגיה. הדוגמא שממחישה את הויכוח בוויקטימולוגיה לקרימינולוגיה. יש כיום הוכחת שילדים שעברו תקיפה מינית בילדותם הופכים לפדופילים והם יתקפו ילדים שבגיל ונראים כמוהם בילדותם. וזו הדילמה שמייצגת את הויכוח בין הקרימינולוגיה  לוויקטימולוגיה.
פדופיליה-אחת העבירות המפחידות ביותר בכיוון שמדובר בעבירה המעורב בה מין. יש מחקר שאומר שנפגעי פדופליה-מתחתנים אחד עם השני (נפגע עם נפגעת). הקרימינולוגים יגידו שהוויקטימולוגיה היא חלק מקרימינולוגיה, הוויקטימולוגים יגידו שהיא לא אלא ענף בפני עצמו.                                                                  הגדרות:                                                                                                                                                                              קורבן- )לפי החוק פלילי) קורבן הוא אדם או בית טוב שנפגעו ע"י מעשה פשיעה שהיו חשופים לו והוגדרו ככזה (המעשה) ע"י החוק פלילי/חוק אזרחי. דוגמא-אדם שנפגע באירוע ביטחוני-מוגדר כפגוע חרדה(פיזי שטח) אדם שצפה בטלוויזיה וחטף הלם בעקבות הצפייה באלג'זירה-גם מוגדר כנפגע חרדה. לא ניתן לצפות תגובה של אדם באירוע. מדובר בטיימינג של מערכת העצבים (האנטומיה).                                         קורבן-כל אדם/קבוצה/מוסד- שנפגעו או שנגרם להם נזק ע"י אחרים או ע"י אירוע כלשהוא. והם תופסים או לא תופסים את עצמם ככאלו אבל נתפסים ע"י חברה כקורבנות. וזו ההגדרה המקובלת ע"י הויקטימולוגים.                                                                                                                               קורבן- יחיד או קבוצה הנאלצים להתמודד עם אירוע חיים קשה שנעשה ע"י בני אדם אחרים-הנזק יכול להיות/חומרי/פיזי/נפשי.                                                                                                                                    ז.א שאם מדינת ישראל תחליט לבטל את החוק חינוך חובה היא תהפוך לעבריינות כלפי אזרחיה.                                               בתחילת דרכה של הוויקטימולוגיה היא עסקה ב-2 תחומים:                                                                                     1. הגדרת מאפיינים סוציו דמוגרפים והאישיים של הקורבן-ז"א עד כמה אדם מועד להפוך להיות קורבן. תנאי סיכון של מועדות להפיכה לקורבן-סביבת מגורים,ממימדים פיזיים. דוגמא-הזנחת ילדים,חוסר תשומת לב של הורים-ילדים בסיכון חוסר מסוגלות הורית מצד הורים-הטווח שלה הוא מאוד גדול. לדוגמא- בעבר נשים עם פיגור שכלי-היום מעקרים אותם. כיום זה לא מקובל.                                                     
2 . ההקשר החברתי שבו התבצע האירוע= (אירוע פלילי עברייני) ערכים מבנים חברתיים,הקשר תרבותי. (הורים שנעשו חברים של ילדיהם יתקשו לתפקד כהורים ברגע הנדרש). חשוד לדעת- ככל שקמים יותר גופים להגנת הקורבנות כך ירדו מספר קורבנות.                                                                                                                             
4 .11.2014 תיאוריות בוויקטימולוגיה                                                                                                                      נחלקות ל 2 קבוצות:
1-שנות ה 50 של המאה הקודמת: כחלק מהקרימינולוגיה.  
2 – תיאוריות ויקטימולוגיות כחלק ממקצוע הוויקטימולוגיה שהוא מקצוע בפני עצמו, 30-40 שנה אחרי, סוף שנות ה-70 וה-80.                                                       מהו מושג התיאוריה:תיאוריה צריכה להוכיח שהיא יכולה להיות מיושמת על  פני קבוצות אוכלוסיה שונות במקומות שונים בעולם ובזמנים שונים. לתיאוריה יש יכולת ניבוי- אם יהיו 2 אנשים שעברו חוויה כזו וכזו יקרה להם בדיוק מה שקרה לכל אלה שחקרנו עד היום.                                                                              זקנים הם אוכלוסייה פגיעה לעבריינות כספית-ניצול לרעה של כספי הזקן(גם בני המשפחה, בנקים)שוד בתוך הבית ומחוץ לבית. ניבוי של תיאוריה- יכולת ניבוי, האם התרחשו התנאים האלו התיאוריה תוכיח את עצמה. מזה תיאוריה טובה תיאוריה המצדיקה את עצמה. לדוגמא:
האם במהלך המלחמה יש יותר פריצות לבתים, האם לאחר 9 חודשים יש תופעה של בייבי בום, האם בימים הראשונים של מלחמה היו פריצות לבתים. כול השאלות הללו מראות ניבוי של תיאוריה וכאשר בודקים סטאטית רואים כי התיאוריה מצדיקות את עצמם.                                                                                                                         פרויד-פסיכולוג וחוקר . ביסס את עצמו על שתי תיאוריות. אישה אשר טיפלה כל חייה באימא שלה,הכירה בחור ורצתה להתחתן איתו, אמא עשתה רגשות מצפון לילדה ואמרה לה מי יטפל בי עם הזמן הבחור והילדה נפרדו. לאחר מכן הכירה הילדה בחור נוסף אך במהלך טיפול באימא קיבלה שיתוק ביד, ולכן לא יכלה לטפל באימא והזמינו מטפל מבחוץ הילדה התחתנה עם הבחור החדש ולאחר החתונה עבר השיתוק. זה נקרא שיתוק היסטוריוני. אם אנחנו רוצים לכתוב תיאוריה על שיתוק ומה גרם לשיתוק אנחנו צריכים לכתוב תיאוריה על שיתוק, לבדוק למה קרה? במידה ולא נמצא את הסיבה הרפואית על ידי בדיקות כלליות, והשיתוק עדיין עבר הרופאים יקראו לו נס. פרויד לא סותרים אותו בכלל- אנשים בעיקר תלמידים שלו פיתחו את מה שאמר כי אין אפשרות לבנות על מקרה אחד תיאוריה שלמה.לדוגמא: איד אגו וסופר אגו אף אחד לא מתווכח עם פרויד.                                                                                                                                                   תיאוריה ראשונה- מנדלסון-יהודי אבי תורת הוויקטימולוגיה
1 947-אך היה משפטן-תלוי באיזה צד נמצא תובע או סנגור. הוא בנה טיפולוגיה-TYPE טיפוס, סוגי טיפוסים שיכולים להגדיר את הקורבן.  מנדלסון בנה את סוגי טיפוסים קורבנות לפי מידת התרומה של קורבן לכך שהוא הפך להיות קורבן:                            1. קורבן תמים לחלוטין- הקורבן התמים לחלוטין זה קורבן אידיאלי מבחינת העבריין, זה היו תינוקות ילדים צעירים, אנשים חסרי ישע-זקן קטין אין להם מושג שהם נמצאים בסכנה. ילד שיושב בגן משחקים ומגיע פדופיל ואומר לו בוא תעזור לי לחפש את הכלב, הילד לא יודע שהוא בסכנה. מבחינת העבריין הוא קורבן האידיאלי.                                                                                                                                         2. קורבן עם תרומה זעירה או קורבן בור(חסר לו מידע) לדוגמא בחורה שהסתובבה לרגע מכוסית –