תקציר:
בעבודתי זו אבקש לבחון האם ניתן למצוא קשר בין תכנים טלוויזיוניים לבין הפרעות אכילה ודימוי גוף בקרב בני נוער בגילאי מנהל עסקים-18 והאם ישנם הבדלים בין הבנים לבנות. כמו כן, אבקש לבדוק האם הטלוויזיה משפיעה אצל בני הנוער על דימוי גוף ונטייה להפרעות אכילה. בחרתי לבחון נושא זה כיוון שאני חושבת שהוא משמעותי והוא חלק מחיי. בגיל ההתבגרות, ההערכה כלפי גופי הייתה נמוכה ובעקבות זה האכילה שלי השתנתה. הרגשתי לא פעם שחוויות הצפייה בתכנים הטלוויזיוניים מערערים את בטחוני האישי, את הערכתי העצמית ואת דימוי גופי. למרות שכבר שנים חלפו מאז, הנושא נותר קרוב לליבי וחשוב לי לבדוק זאת.  אבחן את שאלת המחקר בעזרת תיאורית "אפקט האדם השלישי" של דוידסון (1983) המתארת את המחשבה או האמונה שאנשים חשים שהתקשורת משפיעה על אנשים אחרים בעוצמה גבוהה יותר מאשר על עצמם. ניתן לשייך תיאוריה זו לבני הנוער היות וחשיבתם מתבטאת באמירה: "עלי זה לא משפיע", באופן שוטף ביום יום כאשר מתקיימת חשיפה לתכנים אלו. בשנים האחרונות, התקשורת הפכה להיות גוף משמעותי בחברה הישראלית ובפרט במדיה הטלוויזיונית (כספי, 1995) וקהל היעד הוא רחב ומגוון והיקף החשיפה לבני נוער ובכלל הוא גדול. הצעירים נתפסים כפגיעים יותר ממבוגרים מאחר והם חסרי ידע וניסיון ולכן אמצעי התקשורת מחריפה ומגבירה את ההשפעה של תופעה זו (למיש, 2002). עם התפתחותה של התרבות המערבית, ישנה מגמת עליה גם אם שכיחותן של הפרעות אכילה בקרב צעירים בכל העולם (מי-עמי, 2004).
בד בבד, עלתה גם המודעות לתופעה, למאפייניה השונים, לגורמיה ולדרכי ההתערבות.
כיום, נוטים לראות גורמים ביולוגיים, אישיותיים, פסיכולוגיים, משפחתיים, חברתיים ותרבותיים כרקע לתופעה (אלן, הטב, וייצמן וטיאנו, 1999).  עבודה זו משלבת מחקר כמותי ומבקשת לבחון את ההשפעה והקשר בין תכנים טלוויזיוניים לבין הפרעות אכילה ודימוי הגוף בקרב בני נוער, והאם ישנם הבדלים בין הבנים לבנות. לשם כך, יחולק שאלון הבנוי משלושה חלקים – דימוי גוף, הפרעות אכילה וחשיפה לטלוויזיה. השערת המחקר הראשונה הינה, כי קיים קשר בין התכנים הטלוויזיוניים (פרסומות) לבין הפרעות אכילה ודימוי גוף שלילי.
השערה נוספת היא כי בנות ימצאו בעלות קשר חזק יותר לתכנים טלוויזיוניים ודימוי גוף שלילי מאשר בנים בגיל ההתבגרות וההשערה האחרונה הינה כי בני נוער יטו לתפוס תכנים פרסומיים כמשפיעים על אחרים יותר מאשר על עצמם. עבודה זו קיבלה ציון של 95!