שאלה
1 א.
במאמרו, "יצירת האמנות בעידן השעתוק המכני", סוקר וולטר בנימין את השפעת טכנולוגיית השעתוק על התרבות ועל חווית הצריכה של הקהל, ומזהיר, בין היתר, מפני כוחות פוליטיים העושים שימוש בטכנולוגיה זו כדי לגייס את ההמונים ולהשפיע עליהם (דוגמת הפשיזם).
בנימין מסביר במאמרו כי טכנולוגיית השעתוק היא ביטוי לתהליך ייצור המוני של עותקים רבים וזהים של יצירות אמנות באמצעים טכניים. בנימין טוען כי יצירת האמנות האותנטית היא מעשה ידי אדם, אשר מעצם טבעה מיוחדת וחד-פעמית ולכן נוצרת מסביבה "הילה". בנימין גורס כי חוויית האדם הצופה ביצירת האמנות האותנטית שונה לחלוטין מחוויית האדם הצופה בשעתוק, שכן האחרון תמיד יהיה חסר את ה"כאן ועכשיו", שכן ה"הילה" של אמנות האותנטית נובעת מכך שהאדם הפוגש בה יודע שהוא חווה בעצמו, בצורה ישירה, יצירה ייחודית, אותנטית וחד-פעמית. בנימין מסביר כי בניגוד ליצירה האותנטית, טכנולוגיית השעתוק מאפשרת להפיץ המוני עותקים של יצירת האמנות והופכת אותה למוצר צריכה תעשייתי, חסר אותנטיות וייחודיות שנובעת מהיות מעשה ידי אדם וחד-פעמי, ולכן ההילה "מתנפצת" עם השעתוק.
חשוב לציין, כי למרות המאפיין השלילי של זילות היצירה האותנטית שהופכת עתה נגישה לכולם, גם למי שלא מסוגל או רוצה להבין אותה, בנימין רואה בתהליך זה גם מאפיין חיובי.
בנימין רואה בשעתוק כגורם שיוצר דמוקרטיזציה של האמנות, שהופך אותה נגישה לקהלים גדולים ומגוונים.
במאמר, מציג בנימין טיעונים בדבר השינוי במעמד ובתפקיד צרכני התקשורת של המאה ה-19.
בנימין מסביר כי בעבר היו מעט סופרים והמוני קוראים, כלומר מעט אנשים שיצרו אמנות והמוני צרכנים ששקקו את הספרים, אך במאה ה-19, בעזרת טכנולוגיית השעתוק החלו להופיע מגוון ביטאונים פוליטיים, דתיים, מדעיים, מקצועיים ומקומיים שהפכו את הקוראים, לא רק לקוראים, כי אם גם לכותבים (למשל, באמצעות מכתבים למערכת). כתוצאה מכך, הוא מציין כי ההבחנה בין הסופר לכותב הופכת להיות תפקודית, כאשר קורא יכול בכל רגע להפוך כותב. כלומר, סמכותו של הסופר אינה נשענת עוד על היותו מומחה, כי אם על הכשרה פוליטכנית, המצויה ברשות הכלל – ובמילים שלך?. למעשה, צרכן התקשורת במאה ה-19 לא רק צורך מידע, כבר שעשה במשך מאות שנים, כי אם יוצר מידע בעצמו ולפיכך יכול בין רגע לרכוש לעצמו מעמד של כותב.
הופעת התקשורת האלקטרונית החייתה מחדש את כתביו של בנימין, שכן התקשורת הדיגיטלית ורשת האינטרנט יצרו אפשרויות חדשות ומרחיקות-לכת של שעתוק. בעידן הדיגיטלי, ציבור ההמונים הוא הכותב, כל אחד יכול להגיב על כל כתבה באמצעות טוקבק, כל אחד יכול להביע דעה ולהתבטא באמצעות סטאטוס בפייסבוק או בטוויטר, כל אדם יכול לפרסם שיר או סיפור שכתב בפורום ייעודי. למעשה, העידן הדיגיטלי מחזק את טיעוניו של בנימין בדבר השפעתה של טכנולוגיית השעתוק על התרבות וחווית הצריכה של קהל התקשורת. בעידן הדיגיטלי-