השפעת אובדן הורה על ילדים בגיל הרך עבודה סמינריונית בידע ציבורי ירושלים, תשע"ג 2013
תוכן עניינים
מבוא. 3
1 . מבנה וחשיבות התא המשפחתי בעולמו של הילד. 5
1 .1 חשיבות התא המשפחתי להתפתחות התקינה של הילד. 5
1 .2 עיצוב האישיות באמצעות הליך ההזדהות עם ההורים.. 6
1 .2.1 תפקיד האב בחיי הילד. 6
1 .2.2 תפקיד האם בחיי הילד. 7
2 . השפעת אובדן ההורה על הילדים.. 10
2 .1 מצב משבר בשל אובן אדם קרוב. 10
2 .1.1 אובדן אב. 11
2 .1.2 אובדן אם.. 12
2 .2 תגובות הילדים לאובדן הורה. 12
2 .2.1 חרדה ופחת מפני המוות. 12
2 .2.2 חוסר אונים ותחושת נטישה. 13
2 .2.3 דיכאון 13
2 .2.4 רגשות אשם.. 13
2 .2.5 בריחה והכחשה. מנהל עסקים
2 .2.6 כעס ותוקפנות. מנהל עסקים
2 .2.7 בושה ונחיתות. מנהל עסקים
2 .3 קשיי הסתגלות היתום.. משפטים
2 .3.1 קשיים בתחום הרגשי–אישיותי משפטים
2 .3.2 קשיים בתחום החברתי 16
2 .3.3 קשיים בתחום הלימודי 16
2 .4 סיבות אפשריות להעצמת קשיים של יתומים בתחומי התפקוד השונים.. 16
3 . הסתגלות היתום בגיל הרך באמצעות המשגת המוות.. 18
3 .1  השפעת גיל היתום על ההתמודדות. 18
3 .2 תהליך ההמשגה לפי גילאים.. 19
3 .3 ההיבטים המרכזיים של מושג המוות לצורך תקינות האבל. 19
3 .3.1 אי הפיכות המוות. 19
3 .3.2 סופיות המוות. 20
3 .3.3 סיבתיות המוות. 20
3 .3.4 הכרחיות המוות. 20
3 .3.5 הזקנה כבת לוויה למוות. 21
3 .4 הבנת מושג המוות בגילאי הגן 21
3 .5 חשיבות המשגת המוות להסתגלות תקינה. 21
3 .5.1 הקשר בין המשגת המוות לחרדה. 21
3 .6 ההתאבלות והשפעתה על ההמשגה ועל ההסתגלות. 22
3 .6.1 תרומתה של ההתאבלות להסתגלות תקינה. 22
3 .7 תהליך עיבוד האבל אצל ילדים.. 22
3 .8 הודעה על המוות. 23
4 . דיון ומסקנות..
5 ביבליוגרפיה. 27
תקציר התא המשפחתי מהווה את גרעין החיים, את העוגן האישי והביטחון של כל אחד מבני המשפחה. אובדן של הורה הינו החוויה המשברית הקשה ביותר שאדם עלול לחוות בחייו בכלל וקשה אף יותר לילדים בגיל הרך. האובדן הוא זעזוע קשה ברמות שונות, ומוביל לתחושות קשות בקרב ילדים ולהתערערות הביטחון והיציבות שבהם חי וגדל באופן קיצוני ביותר.
הביטחון של הילדים והתפתחותם הפיזית והנפשית התקינה בתא המשפחתי נוצרים כתוצאה מטיפול נכון של ההורים בילדים, ממילוי התפקיד של כל אחד מהם לחוד וביחד, כמשלימים זה את זה. בגיל הרך מהווים ההורים מקור כמעט יחיד לתלות והזדהות של הילד. ההורים מייצגים בפני הילד תפקידים שונים בעזרתם בונה הילד צדדים באישיותו ואף לומד להסתגל לחברה ולהתאים עצמו בדרך של חיקוי וחיזוקים סביבתיים. דמותם של שני ההורים חשובה ומשמעותית, משום שלכל אחד מהם חלק בתהליך ההזדהות. מוות של אחד ההורים עלול לפגוע בהתפתחות האישיות של הילד (סמילנסקי, 1981).
כאמור, להורים יש תפקיד מרכזי בהשפעתם על התפתחות הילד, ואובדן הורה פירושו היעדר דמות אוהבת ומרעיפה ביטחון מחייו. טראומה זו מביאה להתערערות הביטחון בעולמו ולחשש שהמוות יפגע בו וביקיריו – בטרם רכש את הכלים להתמודד עם מושג המוות ועם השינויים הדרמטיים שבעקבותיו, כלחצים החברתיים והפסיכולוגיים המופעלים עליו (Silverman, Worden, 1992
אצל קלינגמן, 1998).
בשנות השישים טענה וולפנשטיין (1965, אצל קלינגמן,
1 998), כי ילדים לפני גיל 11 לא יכולים להתאבל, משום שהם נוטים לברוח מהמציאות ומתקשים להתמודד עם צער עמוק. ניתוח תגובות של תינוקות על פרידה מהאם הביא את בולבי (1960, אצל קלינגמן, 1998) למסקנה אחרת מוולפנשטיין (1965), והיא כי כבר אצל תינוקות בני חצי שנה, ניתן להבחין בתגובות התאבלות. לפי גרנות (2000), ילדים בגיל הרך רק מתחילים להבין את מושג ה"אין" ברמה הקונקרטית. דרך החוויה הקונקרטית מתפתחת תפיסה מופשטת יותר של המצב. ילדים בגיל ארבע-חמש מבינים באופן שכלי את ה"אין" ומכירים חלק ממושג המוות. מושג המוות קשה לתפיסה משום שהוא מכיל היבטים הדורשים חשיבה מופשטת והיבטים רוחניים הקשורים במהות החיים, מעבר להיבטים הקונקרטיים.
גרנות (2000), מוסיפה כי היכרותו של הילד עם נושא המוות קשורה בין היתר לתרבות ולתנאים סוציו-חברתיים בהם הוא גדל. תרבות המאה 20 בחברה המערבית מרחיקה את המוות מן הילד ומן המשפחה. הילדים לא חשופים לתהליכי חיים הכוללים חולי, זקנה ומוות. החברה הישראלית מחד גיסא הנה תרבות מערבית השואפת להרחיק את הילד מההווי הטבעי של המוות והאובדן, ומאידך גיסא, נמצאת במצב תמידי של מלחמות, פיגועי טרור, תאונות דרכים ואלימות רבה שמביאים את הילד לחשש שגם הוא או מישהו מקרוביו יפגע.
אובדן הורה בגיל הרך הינו נושא רחב ביותר, ומכלל האפשרויות שבחנתי החלטתי להתמקד ולהעמיק בשאלת החקר הבאה: כיצד ישפיע אובדן הורה על ילד בגיל הרך? ובשאלות הנגזרות מכך: האם קיים הבדל בין אובדן אב לאובדן אם? מהו ההבדל המגדרי בסוגיית האובדן? מהם הקשיים הניצבים בפני היתום בגיל הרך?
ומהן דרכי ההתמודדות בתהליך שיקום ההסתגלות למציאות החדשה?
 בחרתי להעמיק דווקא בנושא זה מכיוון ואנו חיים במדינה רווית מוות לא טבעי – אנו כל הזמן פוגשים בחיים היומיומיים שלנו ילדים שאיבדו הורה במלחמות, בפיגועי טרור, בתאונות דרכים וכדומה, ועל כן, יש חשיבות גבוהה לחקור את הנושא כדי לדעת לתת מענה, סיוע ותמיכה לילדים הללו באשר נפגוש בהם. סוגיית אובדן ההורה מוכרת לנו מעיקר מסביבתנו הקרובה, אך בכל העולם ילדים מאבדים את הוריהם מדי יום ולכן הנושא מעורר סקרנות גם בקרב חוקרים רבים ברחבי העולם ולא רק בישראל – ועל כן בחרתי לבסס את עבודת המחקר שלי על מחקר ספרותי, מכיוון שישנם מקורות מידע בלתי נדלים לנושא הכל כך מעניין והכל כך חשוב הנ"ל.
בפרק הראשון של העבודה אסביר את חשיבותה של המשפחה כיחידת ההשתייכות הבסיסית הראשונה שהילד משתייך אליה, בכך שהיא מהווה את המסגרת ההכרחית להתפתחותו התקינה. ישנם תפקידים ייחודיים המיוחסים לכל אחד משני ההורים בחיי הילד, כך שהפנמתם מסייעת בבניית חלקים שונים באישיותו. על רקע נתוני יסוד אלו הקשורים למרכזיות המשפחה בחיי הילד, וחשיבותה הרבה של היחידה המשפחתית השלמה לבריאות נפשו של הילד, אנסה להעביר את הזעזוע והמשבר הנורא שאותו חווה הילד הרך עקב אובדן אחד מהוריו.
בפרק השני של העבודה אפרוס את התגובות וההשלכות של אובדן ההורה על הילד ברבדים שונים. החל מחוסר רגשי עמוק שגורם לערעור הילד בתחומי הנפש, ההתנהגות והמצב הפיזיולוגי וכלה במצב החברתי. בפרק השלישי של העבודה אציג את המשגת המוות והשפעתה על הסתגלות תקינה לאובדן. המשגת המוות הינה תהליך התפתחותי הכולל הכרה במרכיבים: אי הפיכות המוות, סופיות המוות, סיבתיות המוות, הכרחיות המוות והזקנה כבת לוויה למוות. רק קבלה של עובדת המוות מאפשרת קבלה אמוציונאלית, כלומר, המשגת המוות מאפשרת עיבוד רגשות נכון, מפחיתה את רמת החרדה ומסייעת להתאבלות תקינה ולהתארגנות נכונה במציאות החדשה של חיי היתום.
בפרק הסיכום אציג את מסקנותיי מתהליך המחקר וכן אענה על שאלת המחקר והשאלות הנלוות שהעלתי במבוא.