שיווק ופרסום תוספי תזונה מוסר ועסקים מנחה : מחברת : תעודת זהות : כתובת : תאריך : 2015 תוכן עניינים :
מבוא –3
פרק
1 – שוק תוספי המזון :
1.1
תוספי תזונה – הגדרה –.4
1 .2
קהל יעד 6
1 .3
היקף השוק –7
פרק
2 – בעייתיות שוק תוספי המזון :
2 .1
חוק -8
2 .2
בעייתיות העולה מן החוק -.10
2 .3
"מחקרים מוכיחים" –..12
2 .4
בעסקים כמו בעסקים –.מנהל עסקים פרק
3 – דיון מוסרי :
3.1 אחריות וריסון חיצוני בחוק …משפטים
3 .2
סיכום האחריות בחוק –16
3 .3
האחריות המוסרית של היצרן 17
3 .4
מוסר יישומי -..20
3 .5
מוסר כאסטרטגיה בתחום תוספי התזונה 22
פרק
4 – סיכום :
4.1
סיכום הממצאים .24
4 .2
מסקנות –…
5 ביבליוגרפיה –..27
נספח א': טופס הצהרה על הכנה עצמית -.29
מבוא
 מאז ומעולם נראה שהאדם שאף לתוחלת חיים ארוכה יותר ובריאות מרבית כאשר בימינו ניתן לצרף לרשימה זו את השאיפה להעלאת רמת איכות החיים והשאיפה לשיפור בתפקודים, אם ספציפיים או אם ארוכי טווח, כמו גם המרדף אחר כושר גופני טוב יותר ותזונה (דיאטה) כזו או אחרת.  שאיפות אלו, כמו גם כל אחת לחוד, מהוות את הבסיס לכניסת ענף תוספי המזון, צמיחתו הגדולה ומהות קיומו. כל בעל מטרה או מישהו השואף למשהו שעוד לא השיג, מחפש את המרכיב הנוסף אשר ייתן לו את הצעד הבא לקראת השגת מטרתו. רצונות שונים, כגון להאריך ימים, להיות בריא יותר, חכם יותר, מהיר יותר, רזה יותר, חזק יותר, חטוב יותר וכן הלאה, מביאים את הצרכנים לפנות אל שוק תוספי המזון בחיפושם אחר השלב והמוצר הבא לקראת השגת מטרתם.  הבעייתיות אינה בשאיפה להשיג יותר, אלא בהנחה של ציבור הצרכנים שכלל המוצרים הנמכרים אכן יביאו לתוצאות הרצויות, שהמוצרים טובים לבריאות, מכילים מרכיבים בריאים, נבדקו על ידי מעבדות ומאושרים על ידי משרדים ממשלתיים. מכאן, הסכנה היא לאו דווקא בגלל שחלק ניכר מהמוצרים לא עוברים את מבחן המציאות, אלא שרבים מהמוצרים עלולים להשיג את התופעות ההפוכות מהרצוי, החל מהשמנה, ירידה בתפקוד מערכות מסוימות בגוף וכלה בגידול והיווצרות של בעיות רפואיות שלא היו קודם לכן.  מבחינת החוק, תוספי התזונה נופלים בחלל שבין מוצרי מזון ובין תרופות, כלומר, הם אינם מזון ואינם תרופה וככאלה אינם צריכים לעמוד בדרישות לא של אלו ולא של אלו. מסתמן שהפיקוח על שיווק תוספי תזונה, גם הוא נופל בחלל ריק, בין אחריות הפיקוח על מוצרי מזון ובין תרופות וכאן אתמקד בדילמה המוסרית שעולה לגבי אחריות היצרן כאשר החוק מזמן פירצות.
בעבודה זו אבחן את הגורמים לשיווק תוספי מזון, קהל היעד, מטרות, חקיקה, בעייתיות ופיקוח.
המוצרים משווקים ומפורסמים ככאלו שיעזרו להשיג שאיפות בריאותיות טובות יותר, אך אינם נדרשים לפיקוח חיצוני מינימלי. בהינתן החוק הקיים, האם מוסרי לשווק תוספי תזונה? זוהי שאלת המחקר.
במהלך העבודה, אבחן את המוסריות, בעזרת גישות שונות, כפי שהיא מתקיימת כיום ואבחן, האם החוק הקיים מספק? האם יש צורך בפיקוח נוסף? חוקים מגבילים? פיקוח על הפרסום וכד'? או שיש להניח שהיצרנים והמשווקים רואים את בריאות הצרכנים בראש ובראשונה?
אל שאלות אלו אחזור בהמשך, בסיכום העבודה, לאחר בחינת מרכיבי השוק, רמת המוצרים ובחינת ממצאי המאמרים, אשר על פניו תומכים בשינוי חוקתי ומנסים להציף את בעיית המוסריות בתחום תוספי המזון. פרק
1 – שוק תוספי המזון.

1 .1 תוספי תזונה – הגדרה  תוספי תזונה, SUPPLEMENTS (Dietary and nutrition supplements), בכלליות, אלו יכולים להיות תחליפי ארוחות, תוספת לחידוד דיאטה או העמסת ויטמינים לצרכים שונים כגון:
העלאת רמת האנרגיה, שיפור הזיכרון, הגברת תהליך חילוף החומרים בגוף וכד'.
 "תוספי תזונה הם רק זה – תוספים לדיאטה בריאה ופעילות גופנית על בסיס קבוע" ( Jiang
2 009 ).
 לפי תקנות בריאות הציבור לתוספי תזונה, ההגדרה היא: "ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, שאישר המנהל לצריכה כמזון, ולרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, למעט אם הוא – (1) תכשיר רשום לפי תקנות הרוקחים (תכשירים רפואיים) ,התשמ"ו -1986 ; (2) צמח מרפא כהגדרתו בתקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות), התשמ"ב -1982, ובלבד שאינו מוצג כמזון קונבנציונלי."  לפי ה-DSHEA (Dietary Supplement Health and Education act) בארה"ב, תוסף תזונה הוא מוצר הנלקח אוראלית  ומכיל מרכיב תזונתי המיועד להיות מוסף לתזונה.
כדי שמרכיב בתוסף תזונה ייחשב כ"מרכיב תזונתי" , הוא חייב להיות או לכלול קומבינציה של המרכיבים התזונתיים, שהם, בדומה להגדרה הישראלית, ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא וצמחים אחרים, חומצות אמיניות, חומרי מזון המשמשים בני אדם על מנת להוסיף לתזונה באמצעות הגדלת הצריכה היומית או תרכיז, מטבוליט, מרכיב, מיצוי או תערובת של אנזימים, רקמת איברים או בלוטות. בנוסף, חומר אינו יכול להיחשב תוסף תזונה אם הוא מזון רגיל או כשהוא מופיע כמרכיב יחיד בארוחה או בתזונה.  תוספי תזונה הם אינם תרופה ואינם מזון בהגדרתם וכך גם מתייחס אליהם החוק.
כדי לשווק תוסף מזון, על החברה המשווקת או היצרן מוטלת האחריות להבטיח את בטיחות המוצר (בשונה ממזון או תרופה, שם האחריות מוטלת על משרד הבריאות בישראל או DSHEA  בארה"ב). היצרן או המשווק של תוספי התזונה אחראי להציג ראיות מספיקות שייתמכו בכל אמירה או טענה לגבי מוצריהם, בכדי להוכיח שהם אינם כוזבים או מטעים.