שיטות מחקר איכותניות סיכום כל הקורס כולל מושגים וסוגיות רוחב

תקציר העבודה

שיטות מחקר איכותני חלק א:
מחקר איכותני ותרומתו המדעית ·         מהו המחקר החברתי? פרמטרים של המחקר החברתי ומדדי המחקר החברתי ·         מחקר כמותני ואיכותני : גישות שונות ·         המקור הפילוסופי שעומד מאחורי המחקר האיכותני – אונטולוגיה , אפיסטמולוגיה ומתודולוגיה ·         באואר וגאסקל פרק 1: מחקר כמותני ואיכותני כדרכים משלימות א.      השוואה בין מחקר איכותני לכמותני ב.      פוסט פוזיטיביזם כמאפשר שילוב בין כמותני לאיכותני ג.       שילוב בין מחקר איכותני לכמותני: אין כימות ללא איוך , אין ניתוח סטטיסטי ללא פרשנות , פלורליזם מתודולוגי , סידור לא ע"פ זמנים, שיח עצמאי על אמות מידה לעבודה טובה ד.      השילוב בין מחקר איכותני לכמותני מאפשר: פיקוח וחיזוי , בניית קונצנזוס , שחרור והעצמה ·         דנזין ולינקולן – הדיסציפלינה והפרקטיקה של המחקר האיכותני:  מחקר כמותני ואיכותני כשתי אוריינטציות מובחנות. א.      פילוסופיה : גישה לראיית המציאות : פוזיטיביזם ופוסט פוזיטיביזם והצגת הגישה שבהם מצדדים החוקרים הפוסט מודרניזם ב.      ביקורת האיכותניים על הכמותניים ג.       הבדלים בין מחקר איכותני למחקר כמותני: שימוש זהיר בנתונים כמותניים, הסכמה לאימוץ גישות פוסט מודרניסטיות, לכידת נקודת המבט של היחיד , הסבר ותיאור גדוש, בחינת האילוצים של חיי היומיום ( אמי ואטי) ד.      נקודת מבט היסטורית: העידן המסורתי הפוזיטיביסטי , העידן המודרניסטי, טשטוש הסוגות, משבר הייצוג ( ייצוג לגיטימציה ופרקטיקה) ופתרונות אפשריים למשבר זה( יחסים בין החוקר לנחקר, כתיבה ילידית , מודעות עצמית , תיאור גדוש) ה.      פרקטיקה : מושג המחקר האיכותני כבריקולר ( שמיכת טלאים) ·         מאמר של גירץ- מנקודת מבטו של היליד על טבעה של ההבנה האנתרופולוגית : המחשה מחקרית לטענה התיאורטית של דנזין ולינקולן. שימוש במושגים קרוב לחוויה ורחוק מהחוויה , יצירת אינדוקציה ותיאורטיזציה ·         מאמר של תמר אלאור: היכרות ראשונית עם טקסט שדוגל בגישה איכותנית: תצפית משתתפת , מחקר אמפירי, כתיבה גדושה, כתיבה אישית של החוקרת, טריאנגולציה, כתיבת בבית , משבר הייצוג חלק  ב: בניית קורפוס מחקרי ·         השוואה בין רעיון הקורפוס במחקר איכותני לעומת דגימה סטטיסטית במחקר כמותני . במחקר כמותני- דגימה סטטיסטית אקראית , הכללה סטטיסטית , הסקה ממדגם לאוכלוסייה , במחקר איכותני- בניית קורפוס, נושא המחקר ותחום הידע, קורפוס תכליתי . מדוע לא לאמץ את השיטה הכמותנית לבניית הקורפוס : בעיית המשאבים , בעיית המערכת הפתוחה, שאלת התפלגות איננה רלוונטית ·         סוגי קורפוס : רב תכליתי ונושאי ·         היבטים חשובים לבניית הקורפוס ·         בניית הקורפוס : 1. באואר וגאסקל והמודל הבלשני – עיקרון הספירלה 'בחר נתח ובחר שוב'.  2. קריטריונים לבניית קורפוס לפי בארת': רלוונטיות ,הומוגניות וסינכרוניות ·         מתי מפסיקים לחקור? תחושת רוויה , מספר הזהב , Deadline ·         מאמר לינדלוף כניסה לשדה המחקר המישור הפרקטי : א.      מהו שדה המחקר?
ב.      אסטרטגיות דגימה: דגימה לגיוון מרבי , דגימת כדור שלג, דגימת מבנה תיאורטי , דגימת מקרה טיפוסי , דגימת מקרה מכריע, דגימת נוחות.
ג.       יצירת המגע הראשוני עם שדה המחקר: קושי בכניסה לשדה, איתור שומרי סף או נותני חסות והכללים , ניהול משא ומתן לצורך קבלת גישה , אימוץ נקודת מבט או תפקיד , מגבלות עצמיות של החוקר.
·         שיטות לעריכת היכרות עם השדה כלים טכניים : מפות, סיורים , יומנים , סקרים , ראיונות גישוש ·         מאמר לינדלוף : צפייה ולימוד תהליך איסוף הנתונים במישור הפרקטי א.      תצפית משתתפת מהי ? יתרונות תצפית משתתפת: סובלנות של החוקר כלפי השוליות של עצמו , מגוון הכרחי, רגישות רב חושית , היסק בזמן אמת ,להיות אדם טוב והבדלים תרבותיים.
ב.      דילמות בעיניי החוקר בתוך השדה: החוקר כאאוטסיידר, החוקר כאינסיידר , בין היבלעות לריחוק ג.       עמדות אפשריות של החוקר בשדה:
1 .      תפקידים המבוססים על דרגת השתתפות : משתתף מלא , משתתף כצופה , צופה כמשתתף , צופה מלא
2 .      תפקידים המבוססים על תפקוד חברתי
3 .      תפקידים שמתאימים לאוכלוסיית מחקר ספציפי פרק 3: ראיונות אישיים וקבוצתיים ·         ראיון איכותני ומטרתו ·         שלב תכנון הריאיון : הכנת מדריך נושאים , בחירת המשיבים , כמות הראיונות הנדרשת, בחירה מתודולוגית – ריאיון אישי מול ריאיון קבוצתי ·         שלב הביצוע : בחירה בריאיון אישי או בקבוצת מיקוד ( קבוצתי) יתרונות וחסרונות לכל צורה ·         שלב הניתוח פרק 4 : הריאיון הנרטיבי ·         הגדרה של המושג נרטיב ·         הריאיון הנרטיבי מהו? ייחודו של הריאיון הנרטיבי ·         שלבים : הכנה , פתיחה , מעשה הסיפור העיקרי , שלב התשאול, שלב הסיכום ( שימוש בשאלות אקסמננטיות ואימננטיות ) ·         חסרונות הריאיון הנרטיבי פרק 6 : טקסטים חזותיים ( וידאו , סרטים ותצלומים כתיעוד לצורכי מחקר) ·         מהו המחקר החזותי?
·         יתרונות וחסרונות המחקר החזותי ·         מה ניתן לחקור באמצעות ניתוח חזותי?
·         דילמות לניתוח חזותי פרק ג: גישות לניתוח טקסט , תמונה וקול פרק 8: ניתוח תוכן קלאסי ·         ניתוח תוכן קלאסי הגדרה ותפקידיו ·         ממדי הניתוח : ניתוח תחבירי, ניתוח סמיוטי , ניתוח אורך וניתוח רוחב ·         שלבים בניתוח תוכן: זיהוי הבעיה המחקרית וניסוח שאלת מחקר, הגדרת אופן הדגימה ויחדות הדגימה , הגדרת יחידות הניתוח וקטגוריות של ניתוח, פעולת הקידוד – בניית ספר קידוד  שלבים.
·         כללים לאיכות ניתוח תוכן : לכידות בבניית מסגרת קידוד, שקיפות באמצעות תיעוד, מהימנות ותוקף ·         יתרונות ניתוח תוכן ·         חסרונות ניתוח תוכן פרק 10: ניתוח שיח ·         רקע
פילוסופי בניתוח שיח :המפנה הלשוני ·         מאפיינים של ניתוח שיח: עמדה ביקורתית כלפי הידע הנתפס כמובן מאליו , הכרה שהדרכים המקובלות להבין את העולם הן ספציפיות ויחסיות להיסטוריה ולתרבות של האדם , אמונה כי הידע מובנה חברתית , מחויבות לחקירת האופנים בהם סוגי ידע שונים מתקשרים לפעולה ופרקטיקה.
·         ניתוח שיח ביצוע בפועל ·         עקרונות לניתוח שיח : שיח הוא כל הצורות הלשוניות של השפה , השפה איננה רק מתארת את המציאות אלא פעולה המבנה ומפרשת את המציאות בדמותה, השפה מבטאת מייצרת ומשמרת אידיאולוגיה וכוח באמצעות פרקטיקות ואסטרטגיות יומיומיות, ניתוח שיח הוא הטלת ספק ופירוק המבנה האידיאולוגי הגלום בשפה.
·         היבטים מעשיים של ניתוח שיח: תמלול מדויק  קריאה ספקנית, קידוד ·         יתרונות וחסרונות ניתוח שיח פרק 13: ניתוח סמיוטי + המאמר של ענת קליין על נרטיב האיידס ·         מאמר בין מיתוסים למדע: נרטיב האיידס ענת קליין ( כהמחשה לניתוח שיח): א.      השוואה בין אופן הסיקור של המחלה בשני פרמטרים – שני סוגי טקסטים : עיתונות פופולארית ועיתונות אליטיסטית ובשתי תקופות זמן שונות תקופה ראשונה 1981-1995  ותקופה שנייה 2007- 1996 .
ב.      שאלת המחקר במאמר ג.       מיתוסים : מיתוס ההומו נשא האיידס, מיתוס האתיופי נשא האיידס, מיתוס הפרוצה נשאית האיידס, מיתוס הגבריות , מיתוס מקורן הזר של המחלות, מיתוס ההידבקות השגרתית, מיתוס המדע ד.      נרטיבים מרכזיים באופן הבניית מחלת האיידס: נרטיב האחרות ונרטיב הסיכון דוגמאות כיצד זה בא לידי ביטוי בטקסט ·         ניתוח סמיוטי של תמונות סטילס:
א.      הגדרה סמיוטיקה ב.      הגדרות של מושגים: סימן ף מסומן , מבע ג.       מערכות יחסים בתוך המערכת הלשונית: יחסים פרדיגמאטיים ( ציר הברירה) יחסים סינטגמטיים ( ציר הצירוף) ד.      סימנים  חזותיים פוליסמיים – עיגון המשמעות ה.      אייקון, אינדקס, סימבול ו.        מישור דנוטטיבי , מישור קונוטטיבי , מיתוס ז.       שלבים בניתוח הסמיוטי: בחירת החומר , מלאי דנוטציות , רמות סימון גבוהות יותר, מתי יש לעצור ניתוח ח.      ביקורת הסמיולוגיה: סובייקטיביות, הפשטה וערפול ט.      פתרונות לבעיית הסובייקטיביות : תיקוף הידע התרבותי באמצעות פעולה תקשורתית של ראיונות וקבוצת מיקוד , ניתוח תוכן קלאסי.
פרק מנהל עסקים: ניתוח תמונות בתנועה כהמחשה לניתוח תוכן ·         ייצוג שיגעון בטלוויזיה – שיטה לניתוח תמונות בתנועה ·         בניית הקורפוס , תעתוק הנתונים כתהליך תרגום והפשטה ·         מסגרת ניתוח חזותי ומסגרת ניתוח מילולי ·         ביקורת על השיטה: סוגיית המהימנות בין שופטים , היסק ·         צורה נרטיבית וסגירות נרטיבית פרק ד: סוגיות של פרקטיקה טובה   ·         אתיקה ( לינדלוף) : הסכמה מודעת , שמירה על אנונימיות הנחקרים , הגנה לנתוני המחקר ·         בויס: אתיקה פוסט פוזיטיביסטית : התווית השיטה , מהימנות , תקפות וייצוגיות . מציע 2 קטגוריות שמבטיחות איכות במחקר האיכותני:
ביטחון ורלוונטיות .
·         לינקולן וגובה – כישלונו של המדע הפוזיטיביסטי – הצגת הגישה הנטורליסטית המושתתת על קרבה , כבוד ואמון הדדי .  הבעייתיות במחקר : אינטראקציה פנים אל פנים , אנונימיות סודיות ופרטיות , אמון , משא ומתן , מסגור , למי שייך המחקר? ·         מאמר : לראיין נשים בתירה פנימית אוקלי: ריאיון כהלכה  והבעייתיות שבו , ביקורת על הריאיון כהלכה והצגת חלופה ואלטרנטיבה – ריאיון פמיניסטי . מעורבות אישית , מתודולוגיה פמיניסטית , ידידות אינסטרומנטלית. סוגיות הרחוב בקורס מצורפות לסיכום זה הגדרות של כל המושגים בקורס מצורפות לסיכום זה סוגיות רחב פרק 4 הפרק דן בראיונות נרטיביים. ראיון נרטיבי הוא ראיון שיוצא מתוך הנחה שלספר סיפורים זו צורת תקשורת מאוד בסיסית בתרבות האנושית. בעזרת סיפורים אלו אנו מעניקים לחיינו משמעות. אני צריכה שבסיפור יהיה קשר בין הדברים שיהיה התחלה, אמצע וסוף. ההנחה שעומדת מאחורי הראיון הנרטיבי היא שבחירת המילים שהאדם משתמש בהן וההקשרים שהאדם יעשה בסיפור שלו אינם רק אישיים אלא מייצגים את החברה, ואני יכולה ללמוד מהסיפור לא רק על אותו אדם אלא על החברה שהוא בא ממנה, כלומר, הסיפור גם מייצג את המשמעות החברתית, החברה שאני חיה משפיעה על הסיפור שלי אבל גם מייצר משמעות חברתית. דרך ראיון זה ניתן ללמוד על המציאות החברתית מתוך אוכלוסיית מחקר ספציפית שאיתה אני מקיימת ראיונות.
דרכה אני מכלילה על מציאות חברתית רחבה יותר. ההנחה היא שבראיון זה, בחירת המילים שהאדם משתמש בהם וההקשרים שהאדם יעשה בסיפור שלו אינם רק אישיים אלא מייצגים את החברה, באמצעות אוסף של סיפורים אישיים החוקר יכול ללמוד על החברה שממנה הגיע המרואיין, כלומר, הסיפור גם מייצר משמעות עבורי וגם מייצג משמעויות של החברה. הדגש בראיון הנרטיבי הוא לשמוע סיפור בעל משמעות מתוך הנחה שהמשמעות הזו שהוא מייצר לנו בסיפור היא לעולם לא אישית אלא היא תמיד שואבת מהחברה שאחריה.
פרק 5 הפרק דן בראיונות אפיזודיים. ראיון אפיזודי נמשך בערך שעה, שעה וחצי, הזמן תלוי בשאלות שהוכנו ומוכנות המראיין לדבר ובמיומנות שלו בהכוונת המרואיין לפרט ולהרחיב את הסיפורים שלו. זה ראיון שהמטרה שלו היא להציג את הדברים הנאמרים כרצף של אירועים בעלי קשר אחד לשני ובעלי משמעות. זהו ראיון, שהמראיין מבקש סיפור על אפיזודה, כלומר על אירוע ספציפי, נושא מסוים שאותו החוקר מעוניין לבדוק ונותן לנחקרים את האפשרות לבחור איזה סיפור מתוך הנושא שהוא בחר לחקור, הם רוצים לספר. זהו ראיון שיש בו גם מהראיון הנרטיבי, אני שותקת ומקשיבה, וגם מהראיון החצי מובנה, שבו אני בוחרת את הנושא שעליו ידברו. הראיון האפיזודי הוא למעשה ראיון שבו משחזרים הדוברים אפיזודות אופייניות או אפיזודות מהעבר. מטרותיו של הראיון הוא לשלב בין ידע אפיזודי לידע סמנטי. כלומר, האפשרות של המרואיינים לספר על אירועים קונקרטיים, שרלוונטיים לשאלת המחקר של החוקר, לבין שאלות כלליות יותר הרלוונטיות לנושא על מנת להרחיב את השיחה.
מבחינת יכולת הכללה, ניתן להגיד שיש אפשרות להכליל את המסקנות. אבל מדובר כאן על הכללה אוניברסאלית. הידע הסמנטי שעליו המרואיין מדבר עליו, לדוגמה הדרך שבא אמורים גברים ונשים להתנהג בפגישה ראשונה, ניתן להכליל את המידע הזה על שאר החברות, שכן כמעט בכל מקום אנו יודעים כיצד להתנהג בפגישה הראשונה. אבל לא ניתן לעשות יכולת הכללה לכשעצמה מכיוון שהידע האפיזודי מדבר על סיפור אישי, קונקרטי למרואיין עצמו. פרק 6 עוסק בניתוח טקסטים חזותיים. כאשר אנו מנתחים טקסט חזותי אנחנו יכולים להסיק על המציאות החברתית הרחבה. כלומר, ניתן להכליל על המציאות הרחבה מאחר ותמונה או סרט הם תיעוד של משהו מציאותי שקרה בעולם. החומר החזותי הוא נגזרת של המציאות. זה ייצוג של העולם. דרך תמונות ניתן לאסוף הרבה מידע חברתי, ללמוד על ערכים של החברה, עמדות, שינויים לאורך זמן. ניתן להסיק מתוך תמונה על המציאות הרחבה והעשירה, אפשר לחקור שינוים היסטוריים של לפני ואחרי, בנוסף הרבה פעמים הפן החזותי הוא החיים החברתיים, כלכליים ופוליטיים, תמונה או סרט יכולים להיות תיעוד מאוד מציאותי ומשמעותי של פעולות שקורות בעולם האמיתי. גירץ- אצל גירץ שדיבר על טשטוש הסוגות ניתן ללמוד על המציאות הרחבה. האנתרופולוג מנתח את אופני החשיבה של הנחקרים,את מנגנוני הייצוג שלהם, את ראיית העולם,את המשקפיים התרבותיות שבאמצעותן הם מסתכלים על המציאות.  גירץ מדבר על עבודת האנתרופולוג, שעבודתו היא בעצם לחקור חברה מסוימת ודרכה להכליל את המסקנות על החברה. זה בדיוק מה שגירץ מנסה לעשות. לחקור חברה מסוימת ולהגיע למסקנות רחבות יותר על אופני הפעולה האנושיים. זה מה שמנסים לעשות באנתרופולוגיה. גירץ עושה זאת על ידי שימוש בשני מושגים- אמי- כלומר קורב לחוויה של הנחקרים. ואתי- רחוק מהחוויה של הנחקרים. פרק 10 עוסק בניתוח שיח. ניתוח שיח עולה כשיטת מחקר בתקופת המפנה הלשוני במחקר האיכותני- מבינים שאין דבר כזה מציאות אמיתית. כאשר אני עושה ניתוח שיח, אני בעצם מבינה שאין דבר כזה מציאות אמיתית. השפה איננה מייצגת את המציאות ואם אני רוצה לדעת משהו על המציאות אני צריכה להיתלות בשפה. בניתוח שיחה לא ניתן להכליל על המציאות החברתית הרחבה יותר, משום שאנו ביקורתיים כלפי ידע הנתפס כמובן מאליו, הדרכים המקובלות שבהן מבינים את העולם הן תלויות זמן, מקום וחברה. לכל חברה יש את נקודת ההשקפה החברתית שלה לא ניתן להכליל את השפה על חברות אחרות, על מציאות רחבה יותר.  לסיכום ניתוח שיח לא יכול לייצר הכללות אלא רק לנסות ולהראות כיצד המובן מאליו הוא אינו מובן מאליו. פרק 11 מדבר על ניתוח שיחה ודיבור. בניתוח מסוג זה לא ניתן להכליל על המציאות הרחבה. ניתוח שיחה הוא משהו שקורה באותו הרגע, הדגש הוא על התהוות השיחה באותו רגע נתון. איך אנו מבנים שיחה כהבניה זמנית של עולמות חברתיים. שיחה לא מייצגת אידיאולוגיות אלא מו"מ חברתי רגעי. לסיכום, הידע שאני מוציאה מתוך ניתוח השיחה לא יכול להיות מוכלל, לא יכול להגיד לי משהו על החברה הרחבה, משום שאנו מניחים ששיחה היא משהו שנוצר כאן ועכשיו ומייצגת רק את הרגע בגלל זה קצת קשה לנו להכליל עליה.
אלאור- אלאור במחקרה עשתה הכללה על החברה כולה. היא עברה מהשדה שהיא חקרה שהוא קטן, מדרשה של בנות מתוך האוניברסיטה, להכללה רחבה על החברה הישראלית בעקבות השינויים שחלו לאחר רצח רבין בחברה הישראלית. אלאור עד מקרה רבין הייתה נחמדה, אמפאטית, לאחר מקרה רבין, שהיא גילתה שהרוצח יצא מהאוניברסיטה, האמפטיה הוחלפה בכעס. אבל לאחר –