שאלה 1
פרטו מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על המדינות בקביעת התנהגותן במדיניות החוץ.
בתוך כך, נסו לדרג אותם לפי סדר חשיבותם למדינות הצפון, מחד גיסא, ולמדינות הדרום מעוטות הפיתוח, מאידך גיסא שאלה 2
פרטו את עיקרי הגישה המוסרית, הריאליסטית וגישת התלות לניתוח העצמה ולהבנתה. איזה מגישות אלה מתאימה, לדעתכם, לניתוח יחסי מדינות "העולם הראשון" בינן לבין עצמן, מחד, ואיזה מגישות אלה מתאימה לניתוח יחסי מדינות העולם הראשון עם מדינות הדרום מעוטות הפיתוח, מאידך? מהי מסקנתכם?
שאלה 3
פרטו את הדומה ואת השונה שבין הארגונים הלא ממשלתיים והארגונים הבין-ממשלתיים המוכרים לכם. בתוך כך, התייחסו גם לשאלה, האם, ואם כן באיזה אופן קשורה העלייה במספרם ובחשיבותם של הארגונים העל ממשלתיים בזירה הבינלאומית כיום בירידת מעמדה של המדינה? נמקו תשובתכם שאלה 4
הגדירו בסגנונכם את המושגים הבאים:
 אירדנטיות · תיאורית הדומינו · ריבונות · העולם הרביעי שאלה
1 :
הגורמים העיקריים המשפיעים על מדינות בקביעת התנהגותן במדיניות החוץ הינם:
1.      גיאופוליטיקה: אחד הגורמים החשובים הוא מיקומה ומבנה הפיזי של שטח המדינה. ניתן לראות כי מדינות בעלות גבולות טבעיים ינהגו במדיניות חוץ שונה בתכלית מאשר מדינות שאינן בעלות גבולות טבעיים. לראיה, ניתן לראות בארה"ב כדוגמא למדינה הנוקטת במדיניות חוץ בדלנית וזאת מאחר והיא מוקפת באוקיינוסים אשר מהווים גבול בינה לבין יבשות אסיה ואירופה. לעומת זאת, שוויץ, מדינה הררית מובהקת, נוקטת בעמדה ניטרלית באשר למדיניות החוץ שלה וזאת בשל הטופוגרפיה שלה ומיקומה הגאואסטרטגי. המצב שונה בחצי הדרומי של כדור הארץ. מדינות עניות רבות, אשר להן משאבים מועטים, אשר לאור מצבן הגאוכלכלי העגום, אימצו מדיניות חוץ הדוגלת בהתנגדות לאימפריאליזם (שיעבוד אומות קטנות לאינטרסים של אומות גדולות).
2 .      יכולות צבאיות: על אף כי ייתכן ולכל המדינות ישנן מטרות דומות, יכולתן לממשן תשתנה בהתאם ליכולתן הצבאית. משמע, הכוח הצבאי מהווה מנוף למדינה לביצוע פעולות, או להיפך (לאי ביצוע) במידה ולאותה מדינה אין את הכוח הנדרש.
לדוגמא, ניתן להביא את מועמר קדאפי אשר תקף בנאומיו את ארצות הברית וישראל והיה נתון ללחץ בינלאומי רב, אך יחד עם זאת, בשל כוחו הצבאי המועט (בהשוואה לארצות הברית), לא מימש את איומיו. כמו כן, דוגמא נוספת ניתן לראות בפלישת עיראק, בהובלתו של סאדאם חוסיין, לכווית אשר נבלמה לאחר שארצות-הברית הציבה קואליציה אל מול עיראק, אשר נאלצה לסגת מהשטח אותו כבשה (על אף שהייתה בעלת הצבא הרביעי בגודלו בעולם).
3.      מאפיינים כלכליים: ההנחה הרווחת היא שככל שמדינה מפותחת יותר מבחינה כלכלית, כך גדלים הסיכויים שהיא תמלא תפקיד חיוני בכלכלה הפוליטית העולמית. למדינות אלו יהיו יכולות צבאיות גדולות יותר, כפועל יוצא של יכולותיהן הכלכליות.
במשך 40 שנים לאחר מלחמת העולם השנייה בלטו ארצות הברית וברית המועצות כמגה-מעצמות משום שהן נהנו מצירוף של יכולתן הכלכליות והצבאיות הרבות, צירוף אשר איפשר להן ליישם מדיניות גלובלית לא מרוסנת. יחד עם זאת, ניתן לראות מדינות עשירות, אשר יש להם הרבה מה להפסיד בשל אי יציבות גלובלית, אשר מעצבות לעתים תכופות מדיניות כלכלית בין לאומית שנועדה להגן על מקומן בצמרת הדירוג העולמי ואף להרחיבו.
4.      סוג המשטר: סוג המשטר מגביל באופן ברור החלטות חשובות, כולל החלטה האם לאיים בשימוש בכוח או לממש איום זה. כאן ההבחנה חשובה בין דמוקרטיה חוקתית לבין-