עוולת הרשלנות

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 1793
מספר מקורות 24

תקציר העבודה

דיני נזיקין עוולת הרשלנות הינה עוולה פתוחה, המבוססת על פקודת הנזיקין, ס' 35,36 הקטגוריות של הרשלנות לעולם אינן סגורות, לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על השמרים, אלא נקבעות הן בהתאם לתחושות המוסר והצדק החברתי והסוציאלי וצורכי החברה המשתנים. על מנת לבסס תביעה של עוולת הרשלנות ולהוכיח מצג שווא רשלני שיש בו משום להטעות את הצד השני, יש תחילה  להוכיח קיומם של ארבע יסודות מצטברים  מתוך פס"ד ועקנין : א) קיומה של חובת זהירות. מודל של חובת הזהירות שם נקבע כי חובת הזהירות נבדקת בשני שלבים: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובות אלו נבחנות  ע"פ מבחן הציפיות,  המתחלק לצפיות טכנית, האם "יכול היה" המזיק לצפות את ההתרחשות? וצפיות נורמטיבית האם "צריך היה" לצפות את ההתרחשות? ב) התרשלות מצד המזיק – הינו הפרת חובת הזהירות. ג) גרימת נזק לניזוק ד) קיום קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. כאשר הקש"ס מחולק לשלושה מבחני משנה מתוך פס"ד ברדה, מבחן הצפיות: האם המזיק צפה את התרחשות הנזק כתוצאה מהתרשלותו? מבחן הסיכון האם הסיכון שיצר המזיק הוא שגרם לנזק?  מבחן השכל הישר:  האם כל התכונות המציינות את התרשלותו של המזיק תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה? ארחיב על הכול בהמשך.
לאור הנאמר לעיל ניתן יהיה לטעון את הטענות הבאות בגין התביעות השונות.
גלית ( "הניזוקה") נגד מר יהלום ומנכ"ל משרד התרבות והספורט ( "המזיקים" ) – לפי נתוני המקרה ראשית נבחן האם גלית נופלת עקב המקרה שלה בעוולת הרשלנות ולמעשה תוכל לתבוע אותם על כך. גלית , אשר נפגעה פיזית ונפשית באופן ישיר כתוצאה מקריסת הגג בבריכה היא הניזוקה הראשית מהמקרה מאידך נראה כי מר  יהלום שהוא בקטגוריית עובד ציבור ומנכ"ל משרד הספורט שהוא הממן והמפעיל את המשרד הם המזיקים העיקריים. גלית תטען כי מר יהלום ומנכ"ל משרד הספורט להלן "המזיקים" פעלו ברשלנות על עצם פעילותו וניהולו של נבחרת ומתחם האימונים בעודם לפני התחרות לכן, תתאפשר התביעה בגין עוולת הרשלנות, ראשית נבחן את יסודות העוולה . כפי שצוין לעיל נצטרך להשיב על שלושת השאלות על מנת להוכיח עוולה זו ראשית, האם הנתבע חב חובת זהירות לתובע, כאשר התשובה לשאלה זו מצויה במבחן הציפיות הכולל בחובו שני היבטים: ההיבט העקרוני – קיומה או העדרה של "חובת הזהירות המושגית" – וההיבט הספציפי – קיומה או העדרה של "חובת הזהירות הקונקרטית", שנית, האם הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה והשאלה השלישית,האם הפרת החובה היא שגרמה לנזק: חובת הזהירות – –