תוכן עניינים
מבוא
3
סקירה היסטורית
4 הגישה המבנית-תפקודית 5
הגישה האליטיסטית 9
מסקנות
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
תקציר בעבודה זו ביקשתי לחקור את הגורמים להתבססותה של האגודה כמייצגת הרשמית של להט"ב מול הרשויות בישראל. על מנת להשיב לשאלה זו, נדרש היה להציג ולהבין את תהליך היווצרות מוקדי הכוח הפוליטיים של להט"ב בישראל והאתגרים שעמדו בפניהם.
את הגורמים להתבססותה של האגודה כארגון המייצג העיקרי ניתחתי בשתי בדרכים שונות:
         א.         על פי הגישה המבנית-פונקציונאלית הראיתי כי היכולת של האגודה לבצע חיברות פוליטי לחברי הקהילה, לבטא ולצרף אינטרסים של הקהילה ולתעל אותם באמצעות תקשורת פוליטית הפכה את האגודה לגוף המייצג.
מסגרות אחרות, לעומת זאת, לא ביצעו את כל הללו באותה מידה של הצלחה והפכו למעשה להיות דיס-פונקציה.
         ב.         על פי הגישה האליטיסטית הראיתי כי למרות שהארגון מבוסס על ליבה הומוסקסואלית-גברית משכילה, הוא הצליח ליצור את הדימוי הכלל-קהילתי באמצעות גיבוש "נוסחה מדינית" וקואופטציה, ועל ידי כך לזכות בלגיטימציה לייצג את כלל גווני הקהילה.
תובנות אלו עולות בקנה אחד עם השערת המחקר. עם זאת, יודגש כי הניתוח אינו מתיימר להציג תמונה מלאה ומקיפה של יחסי הכוח בין כלל ארגוני הלהט"ב לאורך השנים. אמנם מרבית החומר ההיסטורי הנוגע לתולדות להט"ב בישראל מצוי בארכיון האגודה לשמירת זכויות הפרט, אך לאור המשאבים המוגבלים שעמדו לרשותי (זמן, תקציב, כוח אדם), לא עלה בידי לבצע מחקר מעמיק, הכולל עיון בגנזכים נוספים (באם ישנם כאלה) של ארגוני להט"ב אחרים. כאמור, מחקר מקיף יותר עשוי לסייע בקבלת תמונה שלמה יותר של תהליכי התהוות מוסדות קהילת הלהט"ב בישראל.