אוניברסיטת בר-אילן בית הספר לחינוך בעיות נבחרות בניהול מוסדות חינוך 77-964-01
קונצנזוס ודיסוננס ברפורמות שהנהיג זלמן ארן בתקופת כהונתו כשר חינוך.
עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך אב  תשס"ז                                                                           יולי  2007
תוכן עניינים
הנושא עמוד תקציר
2 מתודולוגיה
3 -4
מטרת המחקר
3 שאלות המחקר
3 כלי המחקר
3 שיטת המחקר
4 ממצאים
4 -10 זלמן ארן – תולדות חייו
4 הקדנציה הראשונה של זלמן ארן כשר חינוך והתרבות 5-8
בין שתי תקופות קדנציה
8 הקדנציה השנייה של זלמן ארן כשר חינוך והתרבות 9-10 בדמי ימיו של זלמן ארן
1 0 רקע תיאורטי
1 1-מנהל עסקים קבלת החלטות
1 1
'מודל ההחלטות הרציונאליות'
1 1
'מודל השבעת הרצון'
1 2
סגנון קבלת החלטות
1 2
שיתוף בקבלת החלטות
1 2
שינוי מדיניות בדרג הממשלתי
1 3
תהליך יצירת מדיניות על פי 'מודל השלבים'
1 3-מנהל עסקים ניתוח הממצאים על סמך הרקע התיאורטי מנהל עסקים-24
זלמן ארן כמנהיג מדיני מנהל עסקים תוכנית 'התודעה היהודית' משפטים-18
תיקון חוק לימוד חובה
1 9
שינוי מבנה החינוך
2 0-21
אינטגרציה בחינוך
2 2-23
סיכום הממצאים
2 4
דיון
2 5-27
ביבליוגרפיה
2 8
תקציר זלמן ארן, שר החינוך והתרבות הרביעי והשישי של ממשלת ישראל, היה אחד האישיים המרכזיים והמשמעותיים בעיצוב החינוך בישראל, ארן חולל שורה של מהפכות, שדומה כי אף שר חינוך לא הצליח לחולל כמותן.
שינויים אלו הטביעו את חותמם באופן משמעותי בחינוך ורובם מיושמים במערכת החינוך. ארן נאבק עם אחת הבעיות המסובכות ביותר של החינוך – בעיית המחקר בחינוך. הטרידה אותו העובדה שהחינוך נוטה להשתמש במודלים, שהרי הם מוגבלים מטבעם ואינם יכולים לכלול את כל המרכיבים שיש להתחשב בהם בכל שיקולי הדעת. בעצרת הזיכרון לזלמן ארן ביום השלושים לפטירתו, דיבר פרופ' שלמה פוקס על  מניעו של ארן: "בעייתנו היא למצוא דרך… לטפל בנער שלא אכל ארוחת בוקר ראויה לשמה. שלא ישן בלילה הקודם.
שהפעילות בכיתה היא בבחינת מאמץ עצום בשבילו, בעוד שהוא עצמו אינו מרגיש שום צורך להתאמץ, מה גם שאיש מבני ביתו אינו מתעניין או מעריך מאמץ כזה". (ארן,
1 971, עמ' משפטים) רגישותו החינוכית והחברתית של ארן, בתפקידו כשר החינוך והתרבות העמידה את ענייני החינוך במרכז חיי המדינה. יצרת האג'נדה הובילה להשקעה רבה בחינוך וליוזמות חינוכית פורמאליות ובלתי פורמאליות,כגון: 'התודעה היהודית', שינוי  במבנה החינוך היסודי והעל-יסודי-'הרפורמה', קבע דרכים ואמצעים לטיפול בתלמידים טעוני טיפח,  הורחבו המבנים לשיפור ההשכלה של התלמידים, הקמת בתי ספר מקצועיים, צמצום פערים בין אוכלוסיות חלשות לחזקות ויצירת אינטגרציה, פעל למען שיפור רמת ההוראה ורמתו המקצועית של המורה ויזם את פעילותה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית.
מתוך הממצאים שהתקבלו התברר כי אבחון הבעיה החברתית והחינוכית שהייתה בחברה הישראלית בתקופת כהונתו כשר חינוך, היה מאוד מדויק וענייני, ארן הצביע בדיוק על הנקודות החלשות בחברה והציע פתרונות הולמים לצרכים. ארן לקח בחשבון שהחברה הישראלית, היינה חברה בהתהוותה, יש בה שסע על רקע גלי העלייה מארצות שונות, פערים מנטאליים, תרבותיים, שפה, מצב סוציו-אקונומי שיש לאחותו.
ארן יצר את הרפורמות מתוך חשיבה לשיפור לטווח הארוך ומתוך רציונאל ליצור חברה ומערכת חינוך שוויונית.
ארן התייחס לבעיות הן בתחום הפדגוגי והן בתחום החברתי. ברפורמות שארן רצה לחולל בתחום הפדגוגי הוא זכה לקונצנזוס ואילו ברפורמות שרצה לחולל בתחום החברתי, ארן זכה לדיסוננס.
מתודולוגיה ארן היה איש חזון אשר ידע לזהות את הבעיות שהתעוררו בחברה ולהצביע על פתרונות שיכולים להוביל את החינוך לצמיחה, ברם, לא כל שינוי שארן רצה לחולל התקבל בברכה ע"י חבריו בממשלה לעיתים ההתנגדות נבעה מתוך ארגוני המורים, ההורים והשותפים לעשייה.
בראייה לאחור אפשר לומר כי ארן חולל רפורמות בחינוך כפי שאף שר חינוך לא הצליח לחולל כמותן, בעבודתנו  נתייחס לשלבים שבהם קיבל ארן תמיכה – קונצנזוס, ואת השלבים שבהם ארן לא קיבל תמיכה מלאה – דיסוננס.
מטרת המחקר מתוך השינויים הרבים שחולל ארן, מטרת העבודה היא לבדוק, את תהליך יצירת השינויים בתחום החינוך בדרג המדיני מההיבט ההיסטורי מתוך זווית ראייה ארגונית, הדרך לתהליך קבלת ההחלטות ויישום השינוי, לגבי ארבעה שינויים משמעותיים: 'התודעה היהודית', תיקון לחוק לימוד חובה, שינוי מבנה ואינטגרציה בחינוך ודרכם לבדוק את השלבים בהם היה קונצנזוס או דיסוננס מקרב השותפים ליישום הרפורמות.
מחקר זה לא יתייחס לכל הרפורמות שחולל ארן כשר חינוך בישראל, כמו-כן מחקר זה לא יקיף את כל המסמכים הנוגעים לתקופה מפאת היקף העבודה והצורך למקד לנושא הספציפי שבחרנו להתמקד בו. מחקר זה לא יבדוק תמורות כלכליות, חברתיות וחינוכיות לאחר יישום הרפורמות וכמובן לא יעריך אם הרפורמה הצליחה או לא הצליחה.
לדעתנו, במחקר המשך יהיה אפשר להשוות בין מנהיגים ולבדוק את השלבים המשותפים לקונצנזוס ולדיסוננס בתהליך יצירת שינוי מדיני וכך להתוות דרכי פעולה למנהיגים, זאת כדי לאפשר יישום רפורמות ולזכות לקונצנזוס כבר מהדרג הפוליטי, ובעתיד יהיה שר חינוך שיוכל להנהיג רפורמה בהצלחה. שאלות המחקר
1 .       מהם השלבים בתהליך קבלת ההחלטות ועיצוב מדיניות החינוך, בתקופתו של שר החינוך זלמן ארן, שהובילו לדיסוננס? מהם הגורמים שלא הביאו לקונצנזוס?
2.       האם ימצאו הבדלים בתהליכי הרפורמה בין הקדנציה הראשונה לקדנציה השנייה של ארן?
כלי המחקר 'מודל השלבים' של לרנר ולאסוואל (1951), לזיהוי תהליך השינוי בדרג המדיני.
מודל 'שביעות הרצון' של סיימון (1971) לתהליך קבלת ההחלטות.
היות ומחקר הוא רטרוספקטיבי ומתמקד באירועים היסטוריים, נבצע ניתוח תוכן מתוך נאומיו של זלמן ארן, דברי הכנסת, יומנו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ראיונות, מחקרים ומאמרים שיצוינו בהמשך.
שיטת המחקר במחקר זה יעשה שימוש בטכניקה המקובלת במחקר איכותי הנקראת "חקר מקרה". חקר מקרה הינו מקרה שניתן ללמוד ממנו ולהסיק ממנו מסקנות על ההתנהגות האנושית, מורכבותה ורב גוניותה, ועל תהליכים המתרחשים במקרה הנחקר (Stake,
1 994, 2000) מתוך גרוס (2002, עמ' 407). לפיכך, במחקר זה יעשה שימוש ב'חקר מקרה' כגישה מחקרית המבקשת לבחון את התנהגותו של שר החינוך זלמן ארן כמדינאי המחולל רפורמות בתחום החינוך, לבדוק מהם דפוסי הפעולה הקבועים בתהליך הרפורמה. בעזרת ניתוח תוכן, יעשה ניתוח שיטתי של טקסט ע"פ קטגוריות מוגדרות מראש (etic), המבוססות על 'מודל השלבים' ו'מודל שביעות הרצון', באמצעותן אנחנו נבחן שכיחות ובולטות של תוכן מסוים בטקסט. עפ"י הממצאים שיתקבלו לתאר דפוס התנהגות אופיינית לזלמן ארן בתהליכי רפורמה ומשם לצאת להכללות רחבות יותר. כדי לתת תוקף למחקר, אנו נחקור ארבעה רפורמות שחולל ארן: אחת שהייתה בקדנציה הראשונה ושלושה בקדנציה השנייה של ארן כשר חינוך, מתוך מקורות מידע שונים.
ממצאים …