בס"ד ממ"ן 11- יחסי עבודה (10588) שאלה 1
הכתבה המתוארת אכן מתיישבת עם תמונת שוק העבודה הגלובלי הבאה ידי ביטוי במאמר של סבנס: במאמר של סבנס מדובר על הגלובליזציה שהובילה לליברליזציה של סחר וייצור והפיכתו לבינלאומית. אקלים זה של יחסי תלות גומלין כלכליות בין המדינות והיבשות, גרר שינוי בשוק העבודה ושיעורי האבטלה הגבוהים חיזקו את ידי המעסיקים להפעיל לחצים ולהגדיל רווחיות שכן באמצעות הלחץ, ניתן להם תמריץ והזדמנות להפחית עלויות עבודה, …
שאלה 2
1 . הגישה המתאימה ביותר לתיאור מערכת יחסי העבודה היא להערכתי היא גישת המערכת הפתוחה והדינאמית , שמעצם אופייה הינה דינמית ופתוחה, ומכאן שהיא נמצאת בקשר מתמיד עם הסביבה, משפיעה עליה ומושפעת ממנה.
היא מקבלת ממנה תשומות שונות. בתוך המערכת מתחוללים תהליכי המרה והיא מוציאה לסביבה תפוקות, המהוות תשומות ליתר המערכות ותת המערכות בהן היא פועלת.
בגישה זו
4 מרכיבים:
…
שאלה 3
לעיתים נדרשת התערבות הריבון במערכת יחסי העבודה . הסיבה היא צורך באיזון אינטרסים לטובת הכלל – עובדים, מעסיקים, אינטרסים ממלכתיים (כגון צמיחה במשק) ואינטרסים של הציבור. למעשה, על הריבון לבחון, כל מקרה לגופו, את האינטרסים של מי עליו להעדיף. החלטת ביה"ד להקפיא את הוראת הממונה מעידה על איזון אינטרסים שכן היא ראתה את טובת הציבור הרחב ומנעה פגיעה בשירותים המגיעים לו, בעבודה, בפעילות שוטפת של מפעלים חיוניים שאי אספקת החשמל כתוצאה משביתת עובדי החברה, יכלו להסתכם בנזקים חמורים .  לעיתים נוצרים בעיני הריבון קונפליקטים . ישנם 3 מישורים שבמסגרתם בא לביטוי הצורך באיזון אינטרסים ובכתבה הם: המישור הכלכלי והמישור הדמוקרטי.
–
שאלה 4
1 . נימוקים התומכים בצווי ריתוק צווי ריתוק הינם אותם צווים באמצעותם הריבון קורא לעובדים או לחלק מהם , המועסקים בשירותים שהוכרזו חיוניים, לחזור לעבודה רגילה , ולהפסיק בשביתה. מקור צווים אלה בתקנות לשעת חירום לגיוס כ"א תש"ח – 1948. החלטה לצווי חירום נתונה בידי הרשות המבצעת, הממשלה. כך עפ"י המאמר של מירוני, כל מדינה יכולה לדאוג לאזרחיה לאספקת שירותים חיוניים, להגנת המדינה וביטחונה . כלים מגבילים  אלו זכו להכרת הציבור ובכינוי "צווי ריתוק" ובעצם השימוש בהם גברה הערכת הציבור למנגנוני ההתערבות בסכסוכי העבודה. למעשה הפעלת צווי ריתוק מונעת מצבי חירום במדינה ( חשמל, רכבת, רפואה, כיבוי אש וכיו"ב) . בכתבה שלפנינו, שביתת ועד עובדי משרד החוץ –