תולדות הג'אז

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
ציון 90
שנת הגשה 2014
מספר מילים 2038
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

ממ"ן 12
תאריך: 12.12.מנהל עסקים שאלה 1:
א.      בתחילת המאה ה-20, תזמורות כלי נשיפה היו נפוצות ביותר. לתזמורות מסוג זה הייתה חלוקת מבנה ברורה, בה כל הנגנים מחולקים לפי חטיבות: חטיבת כלי נשיפה, וחטיבת כלי קצב (ידועה בכינוייה 'ריתם סקשן'). רפרטואר התזמורת היה מגוון מאוד ונע בין המנונים פטריוטיים למארשים ואף מוזיקה קלאסית קלה.
כלי נשיפה נפוצים בתזמורת היו לרוב חצוצרות, קורנתים, טרומבונים, קלרינטים ולעיתים אף חליל- כלים פחות מגוונים מן המבחר המוצע כיום בתזמורות מסוג זה. באשר לחטיבת הקצב- זאת כללה כלי הקשה שונים ומגוונים כגון תוף בס, מצילות וסנר (מרביתם ניתן לראות אף היום) בנג'ו בתזמורות מסוימות וכמו כן טובה ששימשה כתחליף לבס. התזמורות היו חלק בלתי נפרד מאירועים ידועים כמו חג ה'מרדי-גרא' ומטקסי אשכבה בניו אורלינס. סוג נוסף ששווה לציין, היו תזמורות הריקודים אשר גם הן הורכבו מכלי נשיפה וקצב. לתזמורות אלו צורפו כינורות וסקסופונים, מספר הנגנים ירד והוחלפה הטובה בקונטרבס המנגן בקשת במקום פיציקאטו- דבר שהעניק לתזמורות הריקודים ניחוח קמאי של הג'אז בחיתוליו…
שאלה 2:
א.      השירים הפופולריים, אשר החלו על בימות ברודווי, הינם שירים ידועים שנוגנו והוקלטו פעמים רבות בידי הרכבי ג'אז ואומנים מפורסמים, חרף העובדה שבתחילתם לא יועדו לביצוע ג'אז כלל. שירים אלו נכנסו עמוק אל תוך רפרטואר הג'אז של היום וזכו לכינויים הידוע : "סטנדרטים".
רוב השירים מסוג זה, כללו בית בן 16 תיבות, ופזמון בעל 32 או 36 תיבות. הבית הושמט בביצועים מסוימים, משתי סיבות עיקריות:
ראשית, מילותיו המספרות סיפור אינן מתחרזות כלל, לא פשוטות לשירה, ולעיתים לא יושבות ככפפה ליד על המלודיה. שנית, מנגינתן לא קליטה ודרכה קשה היה לזהות את השיר במהרה. מסיבה זו, בשירים רבים הפזמון, הוא שהיה למאפיין הגנטי של השיר ודרכו התפרסם. הפזמון היה מורכב מארבעה חלקים; ABAC. בפזמונים בעלי 32 תיבות כל חלק היה מורכב מ-4
תיבות, כפי שנראה בשיר "Fascinating Rhythm" שלGeorge Gershwin . בפזמונים בעלי 36 תיבות לעומת זאת, כל החלקים שווים למעט חלק C הכולל 12 תיבות במקום 8, כפי שניתן לראות בשיר I'm Just Wild About Harry  של יובי –
שאלה 3
א.      קאונט בייסי, הצטרף ב-1932 לתזמורתו של בני מוטן שנקראה בשם "Bennie Moten's Kansas City Orchestra". בהרכב זה ניתן היה לשמוע את המאפיינים המוזיקליים של הג'אז בקנזס, אותם יאמץ בייסי בהמשך הקריירה המוזיקלית שלו. בשנת 1935 הקים בייסי יחד עם הסקסופוניסט Buster Smith תזמורת חדשה בשם "Barons of Rhythm", שלימים נקראה "The Count Basie Orchestra", מנתה כתריסר נגנים, ליוותה את בייסי 50 שנה והייתה לגלעין חייו המוזיקליים.
תזמורתו של בייסי הייתה מאוד טובה, והיה לו עם מה 'לעבוד'; עם חטיבת קצב משכמה ומעלה, לא היה ספק כי זו מובילה את התזמורת להיות אחת מתזמורות הסווינג הטובות של התקופה. יחד עם נגן התופים ג'ו ג'ונס והגיטריסט פרדי גרין (אשר ליווה באופן מיוחד כך שהאקורדים יושבים על פעמות הבס) כללה מחלקת הקצב גם את הבסיסט האגדי וולטר פייג' שאהב ללוות בצורת ה-"Walking Bass". כל אלה יחד עם בייסי התאחדו לקבוצת חלוצי הסווינג, שיצרו את ה-"Basie Sound" שאפיין כל כך את דפוס הליווי של התזמורת, ומאפיין כיום הרכבי סווינג רבים. מאז שהקים בייסי את תזמורתו, השתנה הליווי שלו בפסנתר באופן ניכר. הליווי התעדן, וקיבל תפנית חדשה מאז שניגן בייסי אצל בני מוטן- נגינתו עברה מליווי נוקשה וצפוף המזכיר סטראייד, לליווי רך, מדויק, ומינימלי בסינקופות. טכניקת עיבוד נפוצה בתזמורתו של בייסי נקראת "Head Arrangement"; העיבודים נקראו כך כיוון ששוננו על הרגע ב'ראשם' של הנגנים, ולא נכתבו על נייר. עיבודים אלו של בייסי הורכבו בעיקר מפראזות אותם אלתרו הנגנים (נקראים "ריפים") כך שגם הקטעים שכן נכתבו מראש נולדו כביכול מאלתור, והרבה פעמים שימשו כרקע מלווה לסולואים של הנגנים. נגן הסקסופון של ההרכב- Lester Young, נודע בפראזות והריפים הגאוניים שניגן בסולואים שלו, ונגינתו הסוחפת והזורמת …