דו"ח מעבדה מספר 3- אופרון הלקטוז מבוא
אופרון הלקטוז היא מערכת בקרה על ביטוי גנים המאפשרת לחיידק לנצל ביעילות את הדו סוכר לקטוז במצע גידול.
האופרון מקודד ליצירת שלושה חלבונים-  β גלקטוזידאז המשועתק מגן Z  ותפקידו לפרק את הלקטוז לחד הסוכרים גלוקוז וגלקטוז.
גלקטוזידפרימיאז המשועתק מגן Y ותפקידו להחדיר את הלקטוז דרך ממברנת התא.
תיוגלקטוזיד טראנס אצטילאז המשועתק מהגן A ואינו נחוץ למטבוליזם הלקטוז.
כאשר מוסיפים לקטוז למצע, יש השראה (אינדוקציה) של האופרון המביאה לעלייה מהירה ברמות שלושת החלבונים. האינדוקציה מבוצעת על ידי אינדיוסר לאופרון שהוא נגזרותיו השונות של הלקטוז.
האינדוקציה של תוצרי שלושת הגנים מבוקרת על ידי תוצר הגן I שהינו דכאן (רפרסור). הרפרסור נקשר לדנ"א באופן ספציפי באתר קרוב לשלושת הגנים הנקרא אופרטור. הקישור מונע את מרבית השעתוק על ידי מניעת היקשרות הפולימראז לפרומוטור.
ברירת המחדל היא שהרפרסור מונע את השעתוק כשאין נוכחות של אינדיוסר.
כשיש לקטוז בתא או אנלוג שלו, כמו TMG הוא נקשר לרפרסור, הרפרסור מבצע שינוי קונפורמטיבי הגורם לירידה באפיניות לקישוריות עם האופרטור והוא ניתק ממנו. בעקבות כך הפולימראז נקשר לפרומוטור והשעתוק מתחיל.
בנוסף לבקרה השלילית המתבצעת באמצעות הרפרסור, ישנן מערכות בקרה שונות על שעתוק אופרון הלקטוז. אחת מהן היא הבקרה באמצעות נוכחות גלוקוז בתא בנוסף ללקטוז. נוכחות הגלוקוז גורמת לכך שסינתזת האופרון לא תתחיל. למעשה, גלוקוז הינו מקור אנרגיה יעיל יותר מהלקטוז ועל כן התא יעדיף לנצלו עד תום בטרם הוא "מבזבז" אנרגיה על הפעלת מנגנונים קטליטיים לפירוק הלקטוז. תוצרי הפירוק של הגלוקוז מביאים לרפרסיה באינדוקציה של אופרון הלקטוז, זהו למעשה דיכוי קטבולי. דיכוי –
ציון: 95
מבוא- 9.5/10 שיטות- 8.5/10 תוצאות- 24/
5 דיון- 31/33
שאלות הרחבה- 20/20 ביבליוגרפיה- 2/2