ממ"ן 11- אמנות בעידן הטכנולוגי שאלה 2
פול סיזן, המתרחץ הגדול, 1885-1887
א.      תפקיד הצבעים ביצירה – ביצירה 'המתרחץ הגדול' בוחר סיזן להעצים את תלת ממדיותו של הגוף, ע"י כך שהוא משתמש בהצללות ויוצר נפחיות. הוא מצייר בטכניקה של משיכות מכחול ישרות ולא עגולות והוא יוצר קצעים, מה שגורם לאובייקט או לדמות להראות תלת ממדיים אבל עם הרבה פאות (כמו יהלום), ניתן לראות זאת בבירור באזור הבטן של הדמות. בנוסף משתמש סיזן בתיאוריית הצבע של שברוי, הוא מעצים את הצבעים ביצירה ע"י הצבת צבעים מנוגדים האחד ליד השני. ניתן לראות זאת בצבע גוף הדמות, שנראה כתום לעומת הרקע הכחול, הצבעים מנוגדים זה לזה ומעצימים אחד את השני. הוא מצייר קו מתאר לדמות שמגדירה אותה ומפרידה אותה מן הרקע. הצבעים הינם צבעים ריאליסטיים, צבעי הרקע מציגים את הטבע כפי שהוא נראה במציאות. הצבעים הינם צבעים קרים וגורמים לנו לחוש תחושת בדידות.
–
פבלו פיקסו, אישה בכורסה, 1913-19מנהל עסקים א.      תפקיד הצבע ביצירה –  צבעי גופה של הדמות והקיר שמאחוריה הינם מאותה משפחת צבעים, צבעי האדמה. חלקי הגוף השונים מובדלים באמצעות הגוונים השונים, כמעט לכל חלק גוף יש צבע שונה. מה שמפריד את גוף הדמות מן הרקע, היא הספה שעליה הדמות יושבת. הספה סגולה ובולטת מאוד וכך יוצרת לנו את ההפרדה בין הדמות לסביבה. מתחת לספה אנו רואים שטיח בצבע כהה שיוצר הפרדה בין הספה לרקע.
ב.      מערכת היחסים הצורנית הנרקמת בין הדמות לחלל ולסביבה – פיקסו לוקח את דמות האישה ומפרק אותה לגורמים. הוא לוקח את ראש האישה והופך אותה למשולש, את גופה לאליפסה, את הידיים הוא מפשט לצורה שבקושי ברור כי מדובר ביד. בגלל שהגוף עשוי מחלקים שונים לא ברורה הנפחיות של הדמות, ישנה הרגשה כאילו יש מישורים רבים לדמות הזו. חלקם מקדימה חלקם מאחורה. לעומת הגוף שעשוי חלקים חלקים, הרקע אחיד יחסית.
הרקע שטוח. אנו רואים ברקע את הכורסא שעליה יושבת הדמות, מעין שטיח שעליו הכורסא נמצאת, ואת הקיר שמאחור. אמנם אמורים להיות מישורים שונים אך הכל נראה מאוד שטוח ואין כניסה לעומק. ההבדל בין הדמות לרקע יוצר בלבול בעין ולא ברור לנו איפה כל פרט נמצא בחלל.
ג.       מידת הנאמנות למציאות – הציור אינו נאמן כ"כ למציאות. אמנם ברור לנו כי מדובר בדמות של אישה כיוון שאנחנו רואים את שדיה בתמונה. אך נראה כי כל חלק בגוף שלה ממוקם באקראיות מסויימת ומופשט מאוד. נראה כי פיקסו לא ייצר דיוקן אמיתי של אישה אלא בנה אישה חדשה מאברי גוף קיימים. הרקע של הציור נראה נאמן יחסית למציאות אך הוא מאוד שטוח ואין בו כניסה לעומק ומישורים.
שאלה 3
אלכסנדר ארכיפנקו, אשה צועדת, 1912
א.      הקשר בין הגוף/החפץ המפוסל לבין החלל והסביבה – ניתן לראות פסל בדמות אישה. האישה צועדת קדימה, היא נמצאת בתנועה. רגלה הימנית מושטת קדימה. הרגל בצורת קוביה ונראה כבדה. רגלה השמאלית נראית בעלת צורת חרוט חלול וחתוך. החצאית של הדמות קעורה ויוצרת חלל בין הרגל הימנית אליה, מה שמבליט את המוצקות של הרגל. החלק המרכזי של הדמות, הגוף שלה עשוי בעצם מהחלל. החלל הוא חלק מן הדמות והוא החלק המרכזי בה גם בקומפוזיציה של הדמות. …