ממ"ן 12 – החוויה התיאטרונית חלק א' – שאלה 1
ניתן לראות הבדל בין עיצוב הדמות בתיאטרון היווני לדמות בתיאטרון האליזבתני.
אמנם שני הגיבורים הם גיבורים טראגיים אך ניתן לראות הבדל בדרך הפעולה של כל אחד מהם ובדת. מטרתו של אדיפוס לאורך כל המחזה היא לדעת את האמת, הוא מעוניין לדעת מי רצח את לאיוס ובעצם שאלה זו, לדעת מי הוא אדיפוס עצמו.
לאורך כל המחזה מתבצעת חקירה, בה אדיפוס שואל שאלות לגבי זהותו. הוא תמיד נמצא צעד אחד קדימה בחקירה, לדוגמא כשהכהן מציע לו לשאול את האלים, אדיפוס מכריז כי כבר שלח את קראון – "עשיתי זאת, את בנו של מנויקאוס, קראון, גיסי, שלחתי למקדש פויבוס בדלפי, שישאל מה לעשות ולהגיד כדי להציל את תבי" (שורות 69-72). אנו רואים כי אדיפוס חושב במהירות, נוטל יוזמה ולא מחכה שייעצו לו מה לעשות. אך מצד שני כשהוא מגלה דברים הוא מסרב לראות את האמת. הוא עצמו מביא עליו את גורלו. ניתן לראות פה למעשה קונפליקט חיצוני – בין האלים (גורל) לאדיפוס (האופי שלו עצמו).
לאדיפוס נקבע גורל מסויים והוא ניסה לשנותו ולשלוט בו (גם כאן הוא יוזם), עזב את הוריו כדי שהגורל לא יתממש – "מארץ קורינתוס הרחקתי את עצמי" (שורה 795). אך –
חלק ב' – שאלה 3
א.   מוטיב העיוורון – לכל אורך המחזה אנו רואים כי אדיפוס רואה פיזית אך הוא עיוור למה שקורה מסביבו – הוא לא מקשיב ומסרב לקבל את מה שאומרים לו. הוא אפילו עיוור לגבי חכמת הנביא. כשטירסיאס אומר לו "אתה אותו רוצח שחיפשת" (שורה 362), עונה לו אדיפוס – "עיוור בשכלך, אוזניך ועיניך" (שורה 371). הנביא טירסיאס אומר לו – " עיניים יש לך, אבל אינך רואה מה שארע לך…" (שורה 413), "ובעיניך שהן בריאות עכשיו, תראה רק חושך" (שורה 419) – בכך הוא מנבא לו את גורלו. הנביא טירסיאס העיוור פיזית, רואה את הנולד ואילו אדיפוס הרואה עיוור לגורלו. אדיפוס בטוח כי הנביא קיבל כסף מקראון כדי שינבא נבואת שקר – מרוב שהוא עיוור הוא מאשים את הנביא דובר האמת, בשקר. בנוסף לכך ישנם דברים במחזה שאמורים לרמוז לאדיפוס שיוקסטה היא אימו ולאיוס הוא אביו אך הוא נשאר עיוור למצב כל הזמן. בסוף המחזה, כשאדיפוס רואה סוף סוף את האמת, הוא עוקר את עיניו והופך לעיוור פיזית, –
חלק ג' – שאלה 4
א.      גיבור טראגי –התכונות שלו הן תכונות אנושיות, השאיפות שלו והמטרות שלו מייצגות אנשים רבים. אבל מצד שני, הוא שונה מהאנושות הרגילה, בכך שהוא דבק במטרתו בצורה קיצונית ביותר, הוא מגלה אומץ לב, עקשנות וגאווה יותר מכל אדם רגיל. לגיבור הטראגי יש יכולת סבל עצומה. הגיבור הטראגי שונה משאר האנושות, בכך שהוא שייך למעמד גבוה, למעמד המלוכה או מקורב למעמד המלוכה. הגיבור הטראגי הוא בעל עוצמת אישיות: אופי חזק או קסם מיוחד, בהם הוא רוכש את אהדת הצופים. הגיבור הטראגי בעל תכונות קיצוניות: הוא אמיץ לב, דבק במטרתו בעקשנות וחוטא בחטא הגאווה. הוא גורם בעצמו לאסונו בחתירה להשגת הצדק והאמת, כפי שהוא רואה אותם ובגלל תכונתו חסרת הפשרות. ב"אדיפוס המלך", אדיפוס עצמו הוא הגיבור הטראגי. הוא המלך, שחוטא בחטא ההיבריס בכך שלא מקשיב לאלים ומנסה לשנות את גורלו. הוא מנסה בכל תוקף לגלות את האמת למרות שהוא יודע שהדבר –