ממ"ן 14 – החוויה התאטרונית שאלה 2
במחזה 'ברווז הפרא', לפי הוראות הבמה במערכה הראשונה, יאלמר יורד מן הבמה ביציאה דרמטית – "חוצה באיטיות את החדר", בניגוד להצהרה שהשמיע לפני גרגרס שיחמוק החוצה מבלי שיבחינו בו. אקדל הזקן, שחמק אל החדר פנימה לאחר שמצא את הדלת נעולה בפניו, למעשה וגם באופן מטפורי, מאלץ לחצות את החדר ביצירה תאטרלית לא פחות. – "במבט מושפל אך תוך כדי קידות חטופות, לכל העברים, בשעה שהוא חוצה את הדלת וממלמל"(עמוד משפטים). ניתן לראות דוגמא לשפת הגוף בסצנת העימות בין יאלמר לגינה בתחילת המערכה הרביעית.יאלמר מאמץ את הדוויג אל לבו לפני צאתה ומבטיח לה שלא יאונה לברווז הפרא כל רע. מחוות הקרבה תעמוד בניגוד צורם לשפת הגוף שיאלמר יפגין בהמשך, דחייה וניסיון למנוע כל מגע גופני אפשרי בינו לבין ביתו.
בשלב זה הוא עדיין מאמין לתומו שהוא והדוויג הם מצידו האחד של המתרס, בגלל תמימותם, פגיעותם ורגישותם, לעומת גינה שהיא מצידו האחר, בצד של הרשעים, השקרנים.
לפי הוראות הבמה, בתחילת הדיאלוג "יאלמר מתהלך בחדר מבלי להרים את מבטו"(עמוד 66), ומנסה בעזרת תנועות הגוף לבנות תאוצה כדי לגייס את אומץ הלב, שלו הוא זקוק, כדי לשנות את המתכונת הקבועה ביחסיהם. גינה נשארת בעמדת …
שאלה 3
א.      מחזה עשוי היטב:
·      סוד – עלילת המחזה מבוססת על סוד שהדמויות העיקריות אינן מודעות לו, והוא מתגלה רק לקראת סיומו. הגילוי מסיר את המסווה מעל פניו של הנבל ופוקח את עיני הגיבור הסובל והמתייסר, שהקהל מזדהה עימו לאורך כל המחזה.
·      עלילה – עוסקת בשיאו הדרמטי של הסיפור, שרובו התרחש לפני תחילתו של המחזה.
נק' הפתיחה המאוחרת מחייבת את המחזאי למסור לקהל הצופים את סיפור העלילה המוקדם, שנפרש בהדרגה באמצעות דיאלוגים. הפעולה והמתח גוברים ככל שעלילת המחזה מתקדמת ממערכה למערכה שבהן מתוספים עוד ועוד נתוני רקע.
·      מסך חזק – כל מערכה מסתיימת ב"מסך חזק" – קיטועה של ההצגה ברגע קריטי וטעון במיוחד של העלילה.
·      "אקדח" – כל "אקדח" שמופיע במערכה הראשונה ירה במערכה החמישית. הכוונה היא שכל חפץ, בין אם אקדח או מכתב שיופיע בשלב התחלתי של המחזה יביא לתפנית מפתיעה לקראת סוף המחזה.
·      זמן – הזמן לרוב דחוס בד"כ עד 24 שעות.
ב.      בהתאם להגדרה שציינתי זה עתה, איבסן מציג סוד, הסוד הוא, זהות אביה האמיתי של הדוויג. בעצם את הסוד הזה יודעים רק ורלה, שהוא אביה הביולוגי של הדוויג וגינה שהיא אימה הביולוגית. לאורך המחזה רק שניהם יודעים את הסוד וכשהמחזה מתקדם, יאלמר מגלה כי הוא בעצם לא אביה של הדוויג. ברגע שהסוד מתגלה הוא מבין שאין לו שום סיבה להשאר, שכן הכל סבב סביב שקר והוא חי באשליה. בפרק הזמן של ההצגה (בין שעתיים לשלוש), מוצגים קטעים שהם הזמן המוצג מתוך כיממה וחצי, שהם חלק מהזמן המיוצג. המערכה הראשונה מתרחשת בשעת ערב, בסמוך לארוחה החגיגית בבית ורלה. המערכה השנייה היא המשכו של אותו ערב, אלא שההתרחשות נודדת לביתו של יאלמר. המערכה השלישית מתרחשת למחרת בבוקר. המערכה הרביעית מתרחשת בהמשכו של אותו יום. המערכה –
שאלה 4
א.      מרכיב הזמן בתאטרון – בתאטרון יש שלושה סוגי זמן:
·      הזמן המיוצג – סך כל הזמן שהמחזה מתייחס אליו, נתון המשתנה ממחזה למחזה. כל הסיפור המשתמע מן העלילה.
·      הזמן המוצג – הזמן שהמחזה והעלילה דנים בו ורצף התמונות שתוחמות את הזמן הזה. הוא חלק מן הזמן המיוצג המקבל מימוש על הבמה.
·      זמן ההצגה – משך ההצגה, משך הזמן שיושבים וצופים כקהל בהצגה.
זמן מיוצג – סופוקלס בחר לספר את סיפור המיתוס 'אדיפוס המלך', שלא בסדר כרונולוגי אלא ברטרוספקטיבה, משלב מתקדם יותר בעלילה, לקראת סופה. כאשר העלילה נעה –