החוויה התאטרונית - סיכום למבחן

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 8588

תקציר העבודה

מושגים מרכיב החלל בתאטרון –  מחולק ע"פ שלושה חלקים
1 .      החלל הארכיטקטוני- מבנה התאטרון כלל אופי היסטורי או סוציולוגי, יש בו ערכים אסטטיים אמנותיים הקשורים בארכיטקטורה ומשתנה בהתאם לאידיאולוגיה ותקופת זמן. תאטרון הוא שם קיבוצי למבנים מסוגים שונים המייצגים תפיסות אמנותיות שקמו ונפלו במהלך ההיסטוריה.
·      זירה עגולה ·      במה פורצת (הפולשת אל האולם) ·      במת מסגרת (מקומות מיוחדים למשפחות אצולה בצדדים)
2 .      החלל הסצנוגרפי – ההתרחשות על הבמה, הבמה, התפאורה, התאורה ובעיקר השינויים שהחלל עובר, בין הצגה להצגה או לאורך ההצגה עצמה. חלל זה מחולק לאיזורי משחק שונים באמצעות תנועת השחקנים ואפקטים של תאורה ותפאורה. קדמת הבמה, ירכתי הבמה, משמאל או מימין לבמה.
3.      החלל הדרמטי – החלל הבדיוני שברא המחזאי במחזה, חלל זה נבנה בעיקר באמצעות שני חללים מרכזיים:
·         החלל הסצנוגרפי ·         החלל …
עימות דרמטי – דרמה היא פעולה. בייסוד הדרמה ישנו עימות (קונפליקט), הוא מרוכז ואינטנסיבי בין דמויות, מצבים, עמדות, הגדוש ברגעי שיא, רק עימות יכול לגרום שינוי ולדחוף לפעולה. ישנם 2 סוגי עימותים:
·         עימות פנימי – ההתמודדות הנפשית של גיבור הדרמה.
·         עימות חיצוני – המאבק של גיבור הדרמה, הפרוטגוניסט עם האדם המבקש לעקבו (אנטגוניסט) או אם כוח עליון כמו אל או הגורל.
·         בוויצק – עימות חיצוני – הרופא מתייחס לוויצק כסובייקט. הרופא טוען כי אפשר לשלוט על שריר השלפוחית בכוח הרצון. לדעת הרופא האדם הוא מכשיר בשירות המדע. הוא אמצעי להשגת המטרה. ולטענת הרופא וויצק "מבזבז" את השתן, הבסיס לתגליתו הרפואית, בהשתנה בציבור. הרופא מצפה מוויצק לשלוט ביצרו ולהפנות עורף לצרכיו האנושיים, כי החוזה הכתוב עומד מעל הכל. נוקשותו של הרופא והיעדר גמישותו באים לידי ביטוי גם בשפה ושיאה בתקשורת בינו לבין וויצק. הוא שוכח כי בעצם מדובר באדם. גם כשוויצק כמעט מתעלף הוא לא מגיש לו עזרה, הוא נותן לסטודנטים לבדוק אותו.
עימות פנימי – נוצר הרושם של אדם מבועת הנרדף ע"י כוחות הטבע. תחושת הרייקנות שוויצק חווה היא צורת חרדה האופיינית לאדם שאיבד את בטחונו ביציבותם של הקיום או ההוויה, האדם מרגיש חלול ומרוקן. הוא מבוהל משום שהוא מרגיש שהוא אפס חלול. מתוך עמדה נפשית כזו, המציאות היא בהכרח פולשת ולכן מאיימת על זהותו של הפרט והופכת אותו לנרדף. משום כך מושך וויצק את אנדרס אחריו לתוך הסבך, נרדף עד אימה ע"י קולות ומראות פנימיים. וכאשר הקולות נאלמים הוא מרגיש שהעולם מת.
גיבור טראגי – הגיבור הטרגי מייצג את סבלו של האדם, אך עם זאת הוא נעלה מבני האדם האחרים במעמדו – בדרך כלל הוא מלך ולא אחד מפשוטי העם.
בעל עוצמת אישיות: אופי חזק או קסם מיוחד, בהם הוא רוכש את אהדת הצופים.
חוטא בשל טעות (לפי אריסטו ניתן להזדהות עם טעות ולא עם רשעות או מושלמות – הטעות נקראת המהפך, מהצלחה לכישלון) ומביא על עצמו את אסונו.
לוחם נגד כוחות גדולים ממנו (אלים או כוחות רשע).
מרגע שביצע את המעשה הוא עובר את הסבל והגילוי ולוקח אחריות על מעשיו.
·         ב'אדיפוס המלך' וב'מקבת' מדובר בגיבורים טרגיים.
מבנה הדרמה(בקלאסי) – ·         התחלה – אקספוזיציה- מסירת נתוני הרקע על הדמויות, עולמם ומידע על מה שקדם לנק' הפתיחה (ההווה במחזה) ·         אמצע – סיבוך העלילה המגיע לשיא, עימות והחמרה של הבעיה המרכזית.
·         סוף- התרה, פתרון הבעיה, הבאת הקונפליקט לידי הכרעה, מהפך בעלילה, השלמה וגמר.
נקודת צומת – זוהי הופעה של אותו עקרון פעמיים במחזה, פעם אחת מוקדם יותר ובפעם השנייה מאוחר יותר. אלו הדברים הנאמרים בנקודות מרכזיות בטקסט, או פעולות, הנעשות על הבמה בצמתים חשובים. או לחילופין, באמצע המערכה, כאשר מוזיקה דרמטית או תאורה או שינוי כלשהו …
תנועה – מוגדרת בהקשר של תיאטרון ודרמה או של תאורה ותפאורה. היא אינה חלה רק על הדמות או השחקן על הבמה, אלא יכולה להתייחס למהלך הכולל של הדרמה המוצגת. הן מבחינת התנועה על הבמה והן מבחינת המשמעות האידאית והרגשית הנגזרת ממנה.
תנועה צנטריפטלית – תנועה מן החוצבמה לבמה מכיוון הכניסה של הדמויות אל הבמה.
תנועה צנטריפוגלית – לקראת סיום המחזה מתהפכת התנועה – כיוון התנועה של הדמויות מהבמה לחוצבמה – מסמנת את המהלך האידיאי …
מוטיב – אלמנט לשוני או חזותי המופיע יותר משלוש פעמים לאורך המחזה, חזרה על אותו המוטיב מדגישה כי הוא בעל תפקיד חשוב בעלילה, וכך הוא צובר משמעות אירונית, פיוטית שמלמדת על הערכים שאליהם מכוונת היצירה.(מוטיבים יכולים להסתעף – מוטיב עיוורון שהופך למוטיב הידיעה) ·         ב'אדיפוס המלך' – מוטיב העיוורון. אדיפוס רואה פיזית, איך אינו רואה את האמת. לעומתו טריסיאס עיוור אך רואה את האמת. ברגע שאדיפוס רואה את האמת אז הוא מתעוור ע"י עקירת עיניו. זהו מוטיב לשוני וחזותי.
·         ב'מקבת'­- מוטיב טוב ורע כמוטיב לשוני. ומוטיב ה'דם' חזותי ולשוני. ·         בוויצק – אחד המוטיבים הלשוניים במחזה הוא "בן –
·         סמל – זהו פיתוח והרחבה של מוטיב, המעניק לו לעיתים מעמד של סמל. שפת המדיום התאטרוני גדושה דימויים, שפיתוחם והרחבתם מציבים אותם כסמלים.
·         ברווז הפרא – ברווז הפרא כסמל. ברווז הפרא ממקד את תשומת ליבנו בהיותו כמעט בחזקת הגיבור הראשי, שהמחזה אף קרוי על שמו. הסמל נבנה מהתנהגות הדמויות, מתגבש ממערכות היחסים שלהן, מאופן התקבצותן על הבמה. עצם היותו של הברווז נתון בעליית הגג, חלל המייצג את השקר ואת האשליה בכל הקשור למשחקי ה"כאילו" של אקדל הזקן ואת הדמיון בכל הקשור להדוויג, ודווקא משום שאין הוא …