מיתוסים בתרבות הישראלית מפלגות:
שמאל – מפלגת הפועלים(מפא"י) / העבודה(בן גוריון) – מאופיינים ע"י בנייה ויצירה רוצים הקמת מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל, תהליך איטי הדרגתי וממושך.
ימין – רוויזיוניסטים / בית"ר (ז'בוטינסקי) – ריבונות יהודית בכל שטחי ארץ ישראל באמצעות מלחמה וכוח.
נרטיב "מעטים מול רבים" מטרות הנרטיב: א. שילוב של עובדות היסטוריות המאורגנות באופן שונה בטקסט. הנרטיב יבחר מתוך ההיסטוריה רק את האירועים שיתאימו למסר שלו ומאירועים אחרים יתעלם.
ב. הבטחת הקיום של היישוב היהודי בארץ ישראל והנצחתו.
השלבים: מצוקה – מצב של השפלה האמונה מובילה לפעולה – בימין-מלחמה ונקמה ובשמאל-הבלגה והיאחזות במפעל הבנייה. גיוס הזמן והמרחב – שואבים מן העבר את הבטחון לניצחון בהווה(שילוב אירועים היסטוריים). ניצחון – הארץ תהיה שלנו בעתיד ולתמיד. דילוג על שלב המוות והכישלון ומעבר ישירות לתיאור הניצחון.
המערכת הספרותית המערכת הפוליטית הפעילה לחץ על הספרות כדי שזו תיצור ספרות אופטימית שתחזק את ידי החלוצים. ספרות שוליים – הכותבים נענו לתכתיבים לאומיים חברתיים של התקופה. אקספוזיציה ארוכה, תיאורים אידיליים של הנוף, יצירת מרחב וזמן, נקודת תצפית של הגיבור המבטאת שליטה על המקום, מותו של הגיבור היווה סיום הרמוני.
השלבים:
1.      היאחזות באדמה – השלב הארוך ביותר, האקספוזיציה
2 .      שלב המצוקה – השלב הקצר ביותר, בו תוקפים ומתנפלים מהמארב על הגיבור ומחסלים אותו.
(האויב מופיע לפתע ללא הסבר וסיבה)
3 .      שלב הניצחון – ההרואיות שבמוות, מעבר לחיי נצח, הערכים שהגיבור דבק בהם זוכים לקיום נצחי בחייו ובמותו.
ספרות המרכז – נענו פחות לתכתיבים ושמרו על קשר חזק יותר עם המסורת של האוטונומיה הספרותית.
ספרות זו לא מתעלמת באופן מוחלט מהמיתוס אך הוא עובר גלגולים המשנים את אופיו לחלוטין.
השלבים:
1 .      תאור המרחב – שילוב של מרכיבים מאיימים בתוכו.
2.      תאור המצוקה – שלב היריות (מצב נפשי)
3 .      התרחבות שלב המצוקה – שכן סיפור זה אינו תומך בנרטיב מעטים מול רבים.
החרדות הן חרדות פנימיות בעוד שבנרטיב מעטים מול רבים, הרבים הם המקור לדאגה.
המשותף לשני הסיפורים האלה הוא ההתעלמות מהערבי.
נרטיב "עם במשפחת העמים" נרטיב זה החל לאחר מלחמת השחרור כשישראל הייתה נתונה בבידוד מוחלט באזור, מלחמה זו הסבה אבדות רבות והישוב היהודי היה תחת –