סמינריון בנושא תגובת היהדות האורתודוקסית והליברלית בגרמניה לאנטישמיות במאה ה-19

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 12362
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .3
פרק ראשון: החברה היהודית בגרמניה . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . 5
מאפיינים דמוגרפיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . 5
מאפייני חיים ותרבות . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . 6
מצב כלכלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . .8
פרק שני: האנטישמיות . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 11
האנטישמיות המודרנית:
הרעיון . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . .11
אישים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 13
האנטישמיות כתנועה פוליטית וחברתית . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . 16
פרק שלישי: תגובות זרמי היהדות בגרמניה  . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . .20 הזרם הליברלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . 20 הזרם האורתודוקסי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . .27
היחסים בין שני הזרמים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . .33
פרק רביעי: נקודות דמיון ושוני בין הזרמים  . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. .33
סיכום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .39
רשימה ביבליוגרפית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . 43
מבוא
במהלך המאה ה-19 הלכה והתפתחה שנאת ישראל מסוג חדש שנקראה אנטישמיות מודרנית. גם לאחר איחוד הנסיכויות הגרמניות הרבות למעצמה אחת בשנת 1871
בראשותו של אוטו פון ביסמרק, ולמרות המשטר הדמוקרטי ששרר בה, לא פסקה האנטישמיות בקרב תנועות, אגודות ובביטויים סתמיים בחיי החברה. עם השנים הלכו והתפתחו הנימוקים לאנטישמיות, והתבטאויותיה בחברה הפכו למציקות ומעיקות יותר ליהודים. אשר על כן, נעמדו יהודי גרמניה בפני השמצות, הפליות ואף תביעות דיבה. מצב זה חייב אותם לעמוד כנגד בדרכים שונות.
בעבודה זו אעסוק בתגובה היהודית בגרמניה לתנועות האנטישמיות. טווח השנים בו אתמקד הוא משנת איחוד גרמניה – 1871, ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה בשנת 19מנהל עסקים, כאשר הדגש העיקרי יהיה על סוף המאה ה-19, והשנים הראשונות של המאה ה-20. שאלת המחקר של עבודה זו היא כיצד הגיבו הזרם האורתודוקסי והזרם הליברלי לאנטישמיות שהתעוררה בגרמניה בשלהי המאה ה-19? בנוסף, במסגרת העבודה אערוך השוואה על מנת לבחון האם ניתן למצוא קווי דמיון וקווי שוני בין התגובות של שני הזרמים? השערתי היא שלזרמים אלו היו תפיסות עולם לגבי האנטישמיות, אשר מתוכן הם פעלו בכמה דרכים ואופנים, וכי הם ניסו לפעול בכמה מישורים. כמו כן אני משערת שהתגובות של שני הזרמים היו שונות, בשל תפיסת העולם השונה שלהם, אך יחד עם זאת, וודאי שהיו דרכי פעולה אשר עלו בקנה אחד והיוו צורת תגובה משותפת, שהרי בסופו של דבר האנטישמיות – היא אותה אנטישמיות.
לצורך בחינת תגובות החברה היהודית על זרמיה השונים, אסקור בפרק הראשון את הרקע של חברה זו, מאפיינים שונים, האוכלוסייה ומגוריה, תעסוקתה ופרנסתה. כמו כן אתן דגש על מקומה בחברה הכלל-גרמנית, הן מנקודת מבט יהודית והן מנקודת מבט גרמנית.
בפרק השני אתאר את התפתחות התנועה האנטישמית בגרמניה, אילו ארגונים ואלו אישים הובילו אותה ועמדו בראשה בשנים השונות. כן אציג גם את העליות והירידות שידעה התפיסה האנטישמית בתפוצתה בחברה הגרמנית.
לאחר מכן אכנס לעומק עניין התגובה היהודית. בפרקי השלישי אבחן את החברות היהודיות הנידונות בעבודה זו – הליבראלית והאורתודוקסית. בתחילה אציג את מאפייני הזרמים, ובעיקר אברר את תגובותיהם לאנטישמיות, כיצד ראתה כל חברה את האנטישמיות, האם ובמה שינתה האנטישמיות את אורחות חייה, באילו דרכים פעלה כנגד האנטישמיות והאם פעולות אלו עמדו במבחן ההצלחה.
בסיום פרקים אלו אגע בנושא הקשר בין שני הזרמים. מה היו היחסים ביניהם וכיצד ראתה חברה אחת את חברתה ולהיפך, ואיך השפיעה האנטישמיות, ובכלל זה התגובה לאנטישמיות, על יחסים אלו. כמו כן אבחן את מידת התאחדותם למען מציאת דרכי פעולה נגד האנטישמיות.
לאור הפרקים הקודמים, בפרק הרביעי אערוך השוואה בין הזרמים, אצביע על נקודות הדמיון והשוני בתחומים השונים שנידונו בעבודה, מתוך מגמה להגיע לתשובות סופיות על שאלות המחקר של העבודה.