הפקולטה למדעי הרוח החוג להיסטוריה של עם ישראל תרגיל מטלת סיכום בקורס- היודנראטים על ידי
1 1.3.2014 מבוא והגדרות:
אחד הנושאים הבולטים ומעוררי המחלוקת בקשר לחקר השואה הוא דרך התנהלותם של המועצות היהודיות- היודרנראטים במהלך מלחמת העולם השנייה. מיד לאחר תום המלחמה עלה נושא זה לכותרות באופנים רבים והמשיך להעסיק את העולם האקדמאי והיהודי למעשה עד ימינו אנו. בחיבורי אבקש להציג את השינויים הבולטים בהתפתחות המחקרית אודות הנושא תוך כדי הצגת טיעוני החוקרים הבולטים ביחס לשאלה זו. כמו כן אעמוד על היחס של החברה היהודית בישראל ובעולם ביחס לנושא זה. אך ראשית כל, בבואנו לבחון את נושא זה לעומק ולהבין היטב את מרכיבי הפולמוס המחקרי אודותיו, יש לסקור את תהליך היווצרותם של המועצות ולציין את תפקידיהם כפי שנקבעו ע"י הנאצים וע"י המציאות בתקופות השונות.  בבואנו לתאר את היודנראט חשוב לזכור כי התקיימו הבדלים בולטים בין המועצות אשר הושפעו מהרכב המועצה ומהרכב הקהילה, וכן מדרישות הגרמנית בכל מקום. הבדלים אלו התבטאו באופי המשימות שהוטלו על המועצה והדילמות שאיתן נאלצו להתמודד. הבהרה זו חשובה  בטרם ניגשים לבאר את הסוגיה, מכיוון שקיימת נטייה לתאר את היודנראטים  כגוף בעל אפיונים אחידים ולא כך הדבר.
 כיום ישנה אסכולה לפיה רעיון היודנראטים לא הומצא במהלך הכיבוש הנאצי את מזרח אירופה, אלא מספר שנים קודם לכן. בשנת 1933 הועלה רעיון זה ע"י ועדה גרמנית אשר ביקשה ליצור גוף יהודי אשר יהווה מעין מועצה שתייצג את יהדות גרמניה. רעיון זה נגנז.
כעבור מספר שנים, במהלך האנשלוס- סיפוח אוסטריה ע"י גרמניה בשנת 1938 עלה רעיון זה שוב. הפעם נחל הצלחה יתרה כאשר מינה ה- סד בראשות אייכמן מועצה יהודית מקומית באוסטריה אשר נועדה להוות ייצוג ליהדות אוסטריה. גירוש יהדות אוסטריה היווה דגם מוצלח לראשי הממשל הגרמני, מהנדסי המהלך בראשם אייכמן קיבלו הכרה על פועלם אשר התבטאה במתן סמכות רחבה במהלך מלחמת העולם השנייה. בזכות הצלחת אייכמן בווינה התגבש רעיון דומה גם בגרמניה בעקבות ליל הבדולח, והוקם הועד הארצי לענייני יהודים בגרמניה. מה שחשוב  בהקשר זה הוא התגבשות הרעיון בממשל הנאצי אודות המודל של הקמת מועצה יהודית אשר תהווה גורם מתווך בין הנאצים לבין הקהילה היהודית כגורם הכרחי לביצוע המשימות.  השלב הראשון בהנעת התהליך במזרח אירופה התבצע מיד בראשית המלחמה כאשר נשלחה איגרת הבזק של היידריך לאחר כיבוש פולין.
במסמך זה נכתבו מספר הוראות ופקודות ביחס לטיפול באוכלוסייה היהודית. בין שלל ההוראות נקבע כי יש להקים בכל קהילה קטנה או גדולה מועצת זקנים. כמו כן במסמך פורט אופן הרכב המועצות כ-24 חברים מפרנסי הקהילה. ניתן לראות כי הרציונל הגרמני ביחס להקמת המועצות היה יצירת גוף מקשר בינם לבין הקהילה היהודית. בנוסף למקור הרעיון אודות המועצות על בסיס ניסיון העבר כפי שהצגתי קודם לכן, ביטא מהלך זה קו מחשבה גרמני אודות הקהילה היהודית. הגרמנים אפוא ראו בקהילה היהודית-