תקשורת ודעת קהל: ממ"ן
1 3
שאלה 1, א' ארבע מערכות עיקריות המעורבות בתהליך התהוות דעת הקהל:
א.   מערכת החזקת דעות – קהל:
את הקהל אפשר לחלק ל: קהל סביל/פעיל/קשוב. ניתן להבחין גם בין מיעוט כלשהו לרוב בחברה: מיעוטים לשוניים, אתניים, תרבותיים, לאומיים.  וניתן לסווג על פי מגזר. ב.   מערכת תקשורת – באפשרות של אמצעי תקשורת לחולל תהליך של דעת קהל. אמצעי שידור, רדיו וטלוויזיה, דפוס – עיתונים, אינטרנט, אמצעים בין-אישיים.
ג.     מערכת ייצוג – חברי פרלמנט ופעילים במפלגות, קבוצות אינטרס וקבוצות לחץ, ארגונים פוליטיים, התאגדויות, עמותות.
ד.    מערכת קבלת החלטות – ראש הממשלה, שרים, פקידים בכירים.
כל תהליך של דעת קהל מתמצה ביחסי גומלין בין המערכות הללו, שהן מעין שחקנים ראשיים. לכל מערכת ולכל השייכים לה יש סדר יום משלהם, ובו נושאים שונים המדורגים בסדר עדיפויות כלשהו, כאשר יש נושאים חשובים ויש נושאים שוליים. יחסי הגומלין בין המערכות השונות מתמצים באופן שבו סדר יום אחד משפיע ומקרין על סדר יום אחר. דפוסים מרכזיים להתהוות דעת קהל:
א.   אמצעי תקשורת יוזמים דעת קהל בסיוע נציגים: אמצעי תקשורת אינם רק ערוצי הולכה של דעות, אלא הם מסוגלים גם להסב תשומת לב לנושאים אגב העלאתם על סדר היום. לדוגמה, עיתונאי יוזם נושא, אמצעי תקשורת מעלה אותו על סדר היום ובכך מסמן לציבור הקשוב/הפעיל על מה עליו לחשוב וכול זאת על מנת להניע את הדרג השלטוני להתייחס לאותו הנושא ואף לקבל החלטה. כך, אמצעי תקשורת מנסח את הסוגיות, – יפה משפטים שאלה 1, ב' המערכות המעורבות במאבק בכתבה הן כל המערכות: ü      מערכת החזקת דעות: עובדי הדואר, עובדי מדינה, עובדים, עובדי קבלן, חברה, עם ישראל ü      מערכת תקשורת:
אינטרנט – הכתבה פורסמה באתר האינטרנט; משרד התקשורת.
ü      מערכת ייצוג: הסתדרות, מבקר המדינה, ארגון העובדים, נציגות העובדים, יור ועד הדוורים, הנהלת הדואר, חברת חשמל, נמלים, בנקים.
ü      מערכת קבלת ההחלטות:
משרד האוצר, מדינה.
מערכת החזקת דעות, שזה עובדי הדואר , בעזרת מערכת ייצוג – הסתדרות, יו"ר ועד הדוורים, נציגות העובדים, ארגון העובדים ועוד, נלחמים על מקום עבודתם במערכת קבלת ההחלטות שזה משרד האוצר, והמדינה ובהנהלת הדואר, באמצעות מערכת התקשורת שזה האינטרנט שבאמצעותו פורסמה הכתבה. מהו הדפוס הנוצר, מי היוזם, היה מקום לחדד 12
שאלה 2, א' מודל ההתעניינות בסוגיה מנסה לאפיין את מחזור חייה של סוגיה בדעת קהל.
חמישה שלבים של מחזור ההתעניינות בסוגיה:
א.   השלב הקדם בעייתי – הצגת הבעיה: סימנים ראשונים של הבעיה מעוררים את תשומת הלב של מומחי וקבוצות אינטרס, אך לא של כלל הציבור.
–