ממ"ן 14 חלק א', שאלה 1, א': שתי מטפורות של התקשורת:
א.
כלב השמירה של הדמוקרטיה: אמצעי תקשורת מצווים להציק לשלטון בדמוקרטיה, לעקוב אחר ביצועי השליטים ואף לבקר את הממסד, כמו "כלב שמירה". מכיוון שרוב הציבור אינו מיומן, אינו מתמצא ואינו מסוגל להתפנות ולעקוב באופן שוטף אחר מעשיהם של נבחרים.
אנשי התקשורת אמורים לשמור על הנבחרים ולדווח לציבור, להתריע על כל סטייה וחריגה מן הסדר הטוב, כפי שהוסכם בין השניים, ו"לנבוח" כדי לעורר את תשומת לב של הציבור. בדרך זו ממלאים אמצעי תקשורת חלק חיוני במימוש רוח דמוקרטית של ההסכם בין הנציגים לבין המיוצגים. החיסרון של הדימוי הוא שאנשי התקשורת לא נבחרים על ידי הציבור, כמו הנציגים בשלטון, ומכאן עולות השאלות מי הסמיך את התקשורת לבקר את השלטון? והאם בעת המלחמה, התקשורת צריכה לבקר את השלטון? וגם סמכויות התקשורת לא מעוגנות בהסכמים פורמליים, דבר הגורם לעימותים ומתחים בינה לבין השלטון. ב.
אמצעי התקשורת כמתווכים: דימוי שעוזר בהבהרת מיקומם הפיזי של אמצעי תקשורת במרכז או בצומת, והגדרת התנהגותם ותפקודם כמעבירים מגוון מסרים- מידע, דרישות, תביעות, הסכמות ותמיכות- בין חלקים ומגזרים בחברה. קיומם של המתווכים חיוני למימוש העקרונות הדמוקרטיים: הידברות מתמדת בין הנציגים למיוצגים, מעקב המיוצגים אחר הנציגים ופיקוח עליהם, הבטחת היענות הנציגים לדרישות הציבור, וגיוס תמיכה ציבורית סביב מדיניות.
אבל מי שמתווך צובר עוצמה, ובכל מקרה מתקשה לשמור על ניטרליות של אי-מעורבות מוחלטת. גם מבלי לחרוג מן המעמד המרכזי, שממנו נובע עיקר הכוח, נוטלים אנשי תקשורת חלק משמעותי בתהליך פוליטי. טיב המשחק הפוליטי- איכות הדיון, הנימוקים המועלים או הדרך לקבלת הכרעות- נקבע על פי איכות המידע הזורם ומלאכת התיווך של אמצעי התקשורת ההמונים. ניתן להבחין בין שני סוגי תיווך עיקריים, כאשר זהותם של הלקוחות משמשת קנה מידה להבחנה ביניהם: תיווך אנכי, שבו אמצעי תקשורת אמורים להוליך מסרים מלמעלה למטה ובחזרה- מן הנבחרים לציבור וממנו בחזרה, ותיווך אופקי, שבו אמצעי תקשורת אמורים להעביר מסרים בין חלקים שונים, אם בתוך האוכלוסייה ואם בתוך אליטה אחת, וגם בין האליטות השונות לבין עצמן. עוצמת התיווך של אמצעי התקשורת ההמונים עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות. החסרונות של הדימוי, שכמתווכים אמורים אמצעי תקשורת לשמש כמפשרים בין הצדדים, אבל נוטים לייחס לתקשורת חיבה לסכסוכים ועימותים וליבוי יצרים משיקולי רווח. הדימוי מתיישב עם התפיסה הפונקציונליסטית של שמירה על סטטוס קוו, כמתווכים אמצעי תקשורת לא אמורים לחולל שינויים חברתיים מפליגים או מהפיכות. לדעתי הדימוי "כלב השמירה של הדמוקרטיה" הוא זה שמתאים לסיקור התקשורתי של הדרת נשים, מכיוון שתפקידם של אמצעי תקשורת לשמור על הדמוקרטיה ולהתריע כאשר יש פגיעה באחד העקרונות הדמוקרטיים, כמו שמתואר בכתבה על הדרת נשים. הדרת נשים באוטובוסים, בצבא, במרחב הציבורי ועוד, זוהי פגיעה בזכויות השוויון של הנשים, והתקשורת מעלה את הנושא, מסקרת אותו, נותנת במה לנשים ומנסה לעורר את תשומת הלב של השלטון ושל שאר האזרחים במדינה לחוסר שוויון במדינה.
התקשורת מסקרת בהרחבה את הנושא ובכך, "נובחת"- מתריע על הבעיה, כדי לעורר את תשומת הלב של הנציגים בממשלה, על מנת שיחלו לפעול בנושא של הפרת זכויות השוויון בחברה.
שאלה
1 , ב': ארבע מערכות אשר יוזמות תהליכים של דעת קהל:
א.
מערכת …
ב.
.  עבודה מצוינת 100