ממ"ן 14:
שאלה 1:
סעיף א:
– אמצעי התקשורת כמתווכים- מתארת את אמצעי התקשורת ככאלה שנמצאים במרכז ומעבירים מסרים בין מגזרים שונים של האוכלוסייה למשל בין המייצגים(ח"כ) לבין המיוצגים (הציבור):
תיווך אנכי- מתקיים בין השלטון לציבור ולהיפך תיווך אופקי- בין מגזרים שונים באוכלוסיה לבין עצמם הטענה היא שמי שמתווך בעצמו צובר עוצמה ומתקשה לשמור על ניטרליות וחוסר מעורבות החסרונות: כמתווכים התקשורת אמורה להיות מגשרת או מפשרת בין הצדדים,למרות זאת נראה כי היא מעדיפה עימותים בד"כ משיקולי רווח. הדימוי גם מדגיש יותר מדי את שמירת הסטאטוס קוו ולכן אין מקום בדימוי הזה לתקשורת כמקדמת שינויים חברתיים כלשהם.
למרות הדמיון בעצבי הממשל התקשורת נתפסת כמשהו בלתי נפרד מהמערכות החברתיות ומהשלטון ואילו בתפיסת המתווכים אמצעי התקשורת נתפסים כבלתי תלויים. כמו כן בעצבי הממשל הם אמורים להעביר מידע ללא התערבות בתכנים ואילו ב"מתווכים",התקשורת מפעילה שיקול דעת ומשפיעה על התהליך באופן פעיל יותר.
– אמצעי התקשורת כזירת עימותים- מדברים על התקשורת ככזו שמארחת עימותים וקונפליקטים בין חלקים שונים של החברה. כספי אומר שתפיסות ביקורתיות יותר ידברו על התקשורת כמכילה אינטרסים פוליטיים וכלכליים,בתוך אותם עימותים.
חסרונות: בפועל לא כולם מצליחים להיות חלק מהשיח הציבורי,בפועל גם לא ברור אם התקשורת היא ניטראלית לגמרי. לתקשורת יש גם את כח להשפיע על אופי הדיון,למשל להקצין את העימותים או את חילוקי הדעות לכיוון רציונאלי או רגשני,הכל בהתאם לאינטרס שלה.
המטאפורה שמתאימה לסיקור התקשורתי של נושא הדרת הנשים הוא:
אמצעי התקשורת כמתווכים – התקשורת מתארת ממצאים בין מגזרים שונים – הדרת הנשים מתקיימת כיום בעיקר במגזר הדתי.
"התקשורת מסקרת את סערת הרגשות והכעס של רבים בקרב הציבור החילוני…התקשורת מסקרת הנושא בהרחבה ומראיינת נציגים מהציבור החרדי, דוברים מהציבור החילוני ופוליטיאים.." לפנינו העברת מסרים בין מגזרים שונים באוכלוסייה לבין עצמם. נראה כי התקשורת מעצימה את העימותים, בדיוק כפי שכספי מסביר.
סעיף ב':
כספי מגדיר 4  (מתוך 7)  מערכות שמשתתפות בתהליך היווצרות דעת קהל כל מערכת יכולה ליזום וליצור דעת קהל ובד"כ להשפיע דרך התקשורת על קבלת ההחלטות המערכות הן:

1 .מערכת הייצוג
2 .מערכת החזקת הדעות
3 .מערכת התקשורת
4 .מערכת קבלת ההחלטות-השלטון מערכת החזקת דעות-מכילה בתוכה קהלים שונים ומגוונים מקרב הציבור,עשויה ליזום דעת קהל באופן בו כל אחד מאיתנו משתייך פעם לקב' זו ופעם לקב' אחרת,פעם לרוב ופעם למיעוט.כמו כן כל אחד מאיתנו עשוי להוות כחלק מקהל פעיל המביע דעה ממשית ולעורר את דעת הקהל בסוגיה כלשהי ופעם אחרת אנו עשויים להוות כחלק מהקהל הקשוב או הסביל.כמו כן כל פרט עשוי להשתייך למגזר כזה או אחר המתאפיין בדעות ייחודיות ביחס לסוגיות מסוימות וע"י כך להיות חלק ממגזר שיש לו חלק בתהליך של דעת קהל.
מערכת תקשורת- גם אמצעי התקשורת האלקטרונים (טלביזיה,רדיו,אינטרנט) והעיתונים (דפוס). על אף ההבדלים הטכניים ביניהם,יש בהם את היכולת לעורר תהליך של דעת קהל. הציבור יכול לנצל את אמצעי התקשורת הללו בכדי לפנות מעל גלי האתר (תכניות שמשתפות דיון ציבורי בסוגיות שונות),בטלביזיה שמעניקה במה מדי פעם לציבור (תכניות פוליטיקה ואירוח), ובעיתונות שהציבור מפרסם בה מאמרים ומודעות בנושאים שמטרידים אותו.גם האינטרנט משמש את הציבור להפצת דעותיו וייזום פורומים בנושאים שונים,פניה לנבחרי ציבור וכו' יש גם בהם משום מהלכים שמעוררים את דעת הקהל.
–