סמינריון עיוני - מנגנונים מוחיים משותפים ליצירתיות ופסיכופתולוגיה - קיבלה!!!

תקציר העבודה

מנגנונים מוחיים משותפים ליצירתיות ופסיכופתולוגיה תוכן מבוא. 3
1 . יצירתיות מהי?-  4
1 .1.
היבטים קוגניטיביים.. 4
1 .2.
היבטים עצביים.. 6
1 .3.
היבטים רגשיים.. 7
2 . פסיכופתולוגיה- 9
2 .1.
הפרעה דו-קוטבית. 9
2 .1.1.
היבטים קוגניטיביים.. 9
2 .1.2.
היבטים עצביים.. 10
2 .1.3.
היבטים רגשיים.. 10
2 .2.
סכיזופרניה  11
2 .2.1.
היבטים קוגניטיביים.. 11
2 .2.2.
היבטים עצביים.. 12
2 .2.3.
היבטים רגשיים.. 12
סיכום.. 16
ביבליוגרפיה. 17
טבלה 1. סיכום המנגנונים המשותפים ליצירתיות, הפרעה דו קוטבית וסכיזופרניה. 20 איור 1. המודל של טיס ושותפיו. 21
איור 2. תוספות למודל של טיס ושותפיו. 21
מבוא
יצירתיות היא יכולת אנושית מורכבת המושפעת ממרכיבים קוגניטיביים ורגשיים, אך מעט מאוד ידוע על המנגנונים העצביים שביסודה (Soeiro-de-Souza et al., 2012). שכיחותן של הפרעות נפשיות שונות, כגון סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית נבדקה בקרב אנשים יצירתיים בעיקר בתחומי האומנות והמדע ונמצאה גבוהה (Chermahini & Hommel, 2010; Glazer, 2009; Jakovljević, 2013; Jamison, 2011; Kyaga et al., 2011; Nelson & Rawlings, 2008; Soeiro-de-Souza et al., 2012).
עם זאת, חסרה הסכמה תיאורטית על המבנים והתהליכים בבסיס היצירתיות ובבסיס הפרעות הנפש השונות, המביאה לממצאים שונים ואף סותרים לגבי הקשר בין יצירתיות ופסיכופתולוגיה (Soeiro-de-Souza et al., 2012). לדוגמא, מספר מחקרים קשרו בין הפרעות נפשיות ויצירתיות  על סמך ניתוח אישיותם של אמנים ואנשי מדע מפורסמים מהעבר, תוך התעלמות מהשוני בהגדרת היצירתיות בתקופות ומקומות שונים (Glazer, 2009).
מחקרים מסוימים מדדו יצירתיות כביצוע במבחן אחד בלבד, בעוד אחרים טוענים כי יצירתיות מורכבת ממספר כישורים שונים (Runco, 2008).
הקשר בין יצירתיות ופסיכופתולוגיה נבדק גם באמצעות נתונים אפידמיולוגים של בעלי הפרעות נפש שונות ובני משפחותיהם (Kyaga et al., 2011).
אחד מכיווני המחקר  של הקשר בין יצירתיות ופסיכופתולוגיה עוסק במנגנונים העצביים, הקוגניטיביים והרגשיים העומדים בבסיס התהליכים היצירתיים הקשורים בסכיזופרניה והפרעה דו קוטבית (Chermahini & Hommel, 2010; Glazer, 2009; Jung, Grazioplene, Caprihan, Chavez, & Haier,
2 010; Runco, 2008; Soeiro-de-Souza et al., 2012). למשל, נמצא כי נוירוטרנסמיטרים שונים, כמו דופמין וגלוטמט, וכן גורמים נוירוטרופים כמו BDNF (Brain-derived neurotrophic factor), מעורבים בביצועים יצירתיים בבריאים ובחולים (Jakovljević, 2013; Jung et al.,
2 010; Soeiro-de-Souza et al., 2012).
ממצאים אחרים מראים כי בעוד אנשים על הקשת הסכיזופרנית, המזוהה יותר עם הפרעה קוגניטיבית, נוטים לעיסוק אומנותי, אנשים בעלי הפרעה דו קוטבית נוטים לעיסוק יותר מדעי (Kyaga et al., 2011). כיוונים מחקרים אלה הם הבסיס לשאלת המחקר שבבסיס עבודה זו, האם  מנגנונים עצביים, קוגניטיביים ורגשיים יכולים להסביר את הקשר שבין יצירתיות ופסיכופתולוגיה ומהו אופיו של קשר זה?.
עבודה זו תעסוק  בהגדרת המושג יצירתיות מהיבטים שונים  ותסקור את התהליכים העצביים, הקוגניטיביים והרגשיים העומדים בבסיסה. לאחר מכן תסקור העבודה, בדגש על אותם תהליכים, הפרעות אשר נקשרו ליצירתיות: סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית. לבסוף, יבחנו נקודות הממשק שבין התהליכים היצירתיים לבין מאפייני ההפרעות השונות במטרה לענות על שאלת הקשר ביניהם.
חשיבה כוללנית à חוסר מיקוד קשב/פגיעה בקשב סלקטיבי ß עכבה סמויה עליה בדופמין חשיבה אסוציאטיבית הערכה ירידה בחומר אפור תנודות בעוררות קליפת המוח הפעלת המיספרה ימנית הפעלת המערכת הלימבית, ירידה ב BDNF אנהדוניה?
הערכה קוגניטיבית חוסר מנוחה חוסר שביעות רצון מצב רוח מרומם תחושת גרנדיוזיות שמחה, גאווה (גמול) רגשות חיוביים ?
תנודות במצב הרוח רומינציה איור 2. תוספות למודל של טיס ושותפיו.