1 .   נושא המחקר: התמודדות ההורים עם ילדים בגיל התבגרות
2 .   שאלת המחקר : כיצד חווים הורים תקופת ההתבגרות אצל ילדיהם?
3 .   הסבר:
גיל ההתבגרות היא תקופה מאתגרת עבור המתבגר ועבור הוריו וסביבתו הקרובה והמתבגר הוא חווה שינויים רבים בחייו וההסתגלות לשינויים אלה אינה קלה . בעיניי הקשר ההורי לילד המתבגר יש בו תפקיד מרכזי בהתמודדות של המתבגר ,והאווירה בבית והיחסים ביניהם עשויה להקל בהרבה את ההתמודדות הדדית בין ההורה לילד המתבגר . במיוחד הנושא הזה חשוב  לי מכיוון שחוויתי את התקופה הזו . חלק מהמבוא : החברה המערבית עוסקת כיום רבות בחקר גיל ההתבגרות, אולם זהו עיסוק חדש יחסית. המושג התבגרות כתקופה מוגדרת, המבחינה בין ילדות לבגרות, הופיע לראשונה בסוף המאה ה- 18, כאשר החברה המערבית החלה לאפשר לחלק ממתבגריה לא להשתלב במעגל העבודה ולהמשיך בלימודיהם.  תהליך זה היה לתופעה נפוצה מאז תחילת המאה ה-20. פסיכולוגים החלו להתעניין בגיל ההתבגרות בצורה שיטתית עם פרסום ספרו של הפסיכולוג האמריקאי סטנלי האל (Hall), "ההתבגרות", בשנת 1904, בספר זה הוצגה לראשונה תיאוריה על גיל ההתבגרות.  תקופת ההתבגרות הנה תקופה רגישה בה חווים בני הנוער התפתחויות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות, כמו כן חלים שינויים משמעותיים במערכת הציפיות מהם בבית ספר, במשפחה ובמערכת החברתית. תקופה של שינוי ועיצוב הדימוי העצמי והערכה עצמית. כאשר תפיסה עצמית חיובית וחזקה מהווה בסיס יציב לחוויית התבגרות חיובית ומפתחת(קציר, 2002).
בית ספר למדעי התנהגות קורס:  שיטות מחקר איכותניות הורים לילדים מתבגרים תוכן עניינים
מבוא. 3
סקירת ספרות. 5
גיל ההתבגרות. 5
יחסי הורים מתבגרים.. +65
סמכות הורית בגיל ההתבגרות. +7+86
מתודולוגיה. 9
ממצאים.. 12
דיון וסיכום.. מנהל עסקים ביבליוגרפיה. 17
נספחים.. 18
מבוא
החברה המערבית עוסקת כיום רבות בחקר גיל ההתבגרות, אולם זהו עיסוק חדש יחסית. המושג התבגרות כתקופה מוגדרת, המבחינה בין ילדות לבגרות, הופיע לראשונה בסוף המאה ה- 18, כאשר החברה המערבית החלה לאפשר לחלק ממתבגריה לא להשתלב במעגל העבודה ולהמשיך בלימודיהם.  תהליך זה היה לתופעה נפוצה מאז תחילת המאה ה-20. פסיכולוגים החלו להתעניין בגיל ההתבגרות בצורה שיטתית עם פרסום ספרו של הפסיכולוג האמריקאי סטנלי האל (Hall), "ההתבגרות", בשנת 1904, בספר זה הוצגה לראשונה תיאוריה על גיל ההתבגרות.
 תקופת ההתבגרות הנה תקופה רגישה בה חווים בני הנוער התפתחויות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות, כמו כן חלים שינויים משמעותיים במערכת הציפיות מהם בבית ספר, במשפחה ובמערכת החברתית. תקופה של שינוי ועיצוב הדימוי העצמי והערכה עצמית. כאשר תפיסה עצמית חיובית וחזקה מהווה בסיס יציב לחוויית התבגרות חיובית ומפתחת(קציר, 2002). פתיחה טובה מאוד.
במשך תקופת ההתבגרות ,הורים וכן בניהם ובנותיהם חייבים ללמוד לבסס סוגי קשרים חדשים זה עם זה, הכרחי שהורים יהיו מסוגלים להכיר בצרכיו של המתבגר בעצמאות רבה יותר, בהתאם לגילו, ולעודד צרכים אלה.
צעירים דורשים חופש מספיק מפיקוח הורי, לבטא את עצמם כפרטים בעלי צרכים ורגשות משלהם ,לקבל החלטות על חייהם הם, ולקחת על עצמם אחריות לתוצאות ההחלטות האלה. המתבגר רואה את עצמו בעיניים שונות מאוד מאלה של הוריו. מאחר שההורים בעצמם משמשים למתבגר תזכורת מתמדת של מה שהיה פעם בעבר, מתעורר אצלו הצורך בהפגנת כוח כלפיהם. מתוך תקווה שירגישו שבינתיים השתנה משהו. עם זאת ברור שהורים אינם מגלים בדרך כלל הבנה רבה לביטויים כאלה של עצמאות מצד המתבגר, וכך נוצר הרקע לקונפליקטים רבים ולאין-ספור מצבים של אי הבנה עם ילדיהם (סולברג, 1997).
לאור מורכבות יחסי הורים-מתבגרים, הורים רבים מנסים למצוא את המינון או השיטה שתעביר את תקופת זו בחיי ילדיהם בצורה הטובה או הנכונה ביותר. סגנון הורות אפקטיבי הוא סגנון המצליח להגיע לאיזון בין האינדיווידואליות של ההורה (הצגה ברורה ומובחנת של עמדתו) ובין קשר עם המתבגר (התייחסות למתבגר, מתן כבוד למתבגר ולעמדותיו). איזון כזה יבוא לידי ביטוי בהגדלת החופש הניתן למתבגר על חשבון הפיקוח עליו. סגנון ההורות בא לידי ביטוי בנוכחות הורית, שאותה חש ואליה מתייחס המתבגר. חסך בנוכחות הורית עלול להיות הרסני מבחינתו של המתבגר. פגיעה בנוכחות ההורית מתרחשת כאשר ההורה מאבד את קולו האישי או כאשר המתבגר מתמודד עם דמות שנוכחת כאינדיבידואל, אך לא כמי שממלאת את התפקיד ההורי, המתבגרים ככלל זקוקים לגבולות דווקא משום שהם עוברים שינויים פיזיים, רגשיים וחברתיים בתקופה קצרה יחסית. גבולות אלה חשובים במיוחד למתבגרים שעולמם סוער והתנהגותם היא בעייתית. הצבת גבולות למתבגרים היא התמודדות מורכבת עבור ההורים. הבעייתיות נובעת מהקושי לקבוע מהן התוצאות למעשים, מחוסר היכולת לעמוד בעונשים שנקבעו, מחילוקי דעות בין ההורים ומהתכחשות של המתבגר לבעיה. לכך יש להוסיף את הרקע התרבותי, המשפיע על קביעת האופי של הסגנון ההורי. יש לקחת בחשבון שקיימות קבוצות באוכלוסייה שסגנון הורי סמכותי ומאפשר אינו מקובל אצלן; עונשים גופניים שכיחים יותר מאשר תגובות מילוליות. התייחסות זו אינה מוציאה מכלל אפשרות ביטויים מופגנים של חיבה ודאגה כלפי המתבגרים (טוראל,
2 003). הפרטים טובים ומעניינים, אבל מעמיסים על המבוא שצריך להיות מאוד ענייני.
מחקרים מצביעים על כך שהתפתחות הזהות והמיומנויות הבין-אישיות של מתבגרים הן מתקדמות יותר במשפחות שבהן קיימת נוכחות הורית וסמכות הורית יעילה ובריאה. במשפחות כאלה ההורים ממשיכים להפגין נוכחות מעשית ורגשית בחיי המתבגר, להציב גבולות ולהגיב על הפרתם, אך בו בזמן הם מאפשרים מידה רבה יותר של עצמאות ונפרדות. כמו כן הם מאפשרים משא ומתן ויש להם סובלנות לאי-הסכמות. לעומת זאת, במשפחות שבהן הנוכחות ההורית והפעלת הסמכות הן פגיעות, גוברים הסיכויים לבעיות רגשיות או התנהגותיות אצל המתבגרים. בדיונים משפחתיים ניתן למצוא דרכים לפתרון בעיות ולבטא אמפתיה וקבלה. קביעת גבולות ההופעה החיצונית, בחירת החברים, דפוסי בילוי והתנהגות סיכונית, הם ספציפיים לכל משפחה ותלויים בהקשר התרבותי. לכך יש חשיבות רבה ביותר בישראל שהיא חברה רב-תרבותית. כל אחד מההורים ומהמתבגרים מביא עמו לתהליך המשפחתי מאפיינים אישיותיים ועמדות שונות. לכן לא ניתן לקבוע כללים זהים לכל המשפחות, אך הפעלת סמכות הורית אפקטיבית על בסיס משא ומתן עם המתבגרים היא חיונית להתפתחות תקינה של המתבגרים בכל משפחה שהיא (טוראל, 2003).
גיל ההתבגרות היא תקופה מאתגרת עבור המתבגר ועבור הוריו וסביבתו הקרובה והוא חווה שינויים רבים בחייו וההסתגלות לשינויים אלה אינה קלה . בעיניי הקשר ההורי לילד המתבגר יש בו תפקיד מרכזי בהתמודדות של המתבגר, והאווירה בבית והיחסים ביניהם עשויה להקל בהרבה את ההתמודדות הדדית בין ההורה לילד המתבגר. סוגיה זו מעסיקה או תעסיק כל הורה ומהווה שלב משמעותי ואף קריטי בחינוך ילדים ובבניית מערכת יחסים  בריאה בין הורים לילדים.
מטרת המחקר היא בחינת הקשר שבין הורים לילדים מתבגרים והשפעת מרקם הקשר בתקופת ההתבגרות על חווית המתבגרים ועל חווית ההורים.
על כן, שאלת המחקר בעבודה זו תהיה- כיצד חווים הורים את תקופת ההתבגרות אצל ילדיהם?