מודלים לחקר הזהות של בני המיעוט הערבי תוכן עניינים
מבוא
1. מודלים לחקר הזהות
1.1.  מודל הקונפליקט .
2.1.  מודל ההסתגלות ..
3.1. מודל הזהות המודגשת —
 1.4. ביקורת על המודלים –..
1.5. הגדרת הזהות כקטגורזציה עצמית –
1.6. הקשר בין הזהויות –..
1.7. התהליכים שמשפיעים על הזהות -.
1.8. תכני הזהות —
1.9 הגדרה עצמית -.
1.10 התייחסות  רגשית לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ …
1.11 הערכה עצמית קולקטיבית כתהליך זהות –…
2. הצעת המחקר
2 . המחקר הנוכחי —
2.1 .
מטרות  המחקר -.
2.2. השערות המחקר –
2.3 שיטת המחקר —
2.3.1.
אוכלוסיית המחקר –.
2.3.2 המדגם
2.3.3. מהלך המחקר -…
2.3.4. מודל המחקר המוצע
3. הקטגוריזציה העצמית
3.1 בדיקת הזהות בתקופות שונות –…
4.  הבדלי קבוצות –
4.1. הערכה עצמית קולקטיבית —
4.2. הגדרה עצמית —
4.3. פער התייחסויות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ -…
4.3. א. פער התייחסויות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ ואזור מגורים –…
4.3. ב. הערכה עצמית ואזור מגורים
5.
סכום .
6 מקורות …
        המטרה הכללית של המחקר היא לבדוק את פרופיל הזהות של בני המיעוט הערבי בשלושה אזורים שבהם הם חיים: הגליל, המשולש והנגב. זאת לפי רמת המסורתיות של החברה שלפיה חברת בני המיעוט מחולקת לארבע רמות: עירוניים, כפריים, בדואים צפוניים ובדואים דרומיים. הרמות האלה נקבעו לפי השתייכות שבטית, חמולתית או משפחתית וגם לפי מנהגי החברה המסורתיים ולפי צורת הלבוש וצורת המגורים.
המחקר הנוכחי ינסה לבדוק את פרופיל הזהות של בני המיעוט הערבי בישראל על רקע של היחסים הפוליטיים שבין מדינת ישראל והפלסטינים שמחוץ למדינת ישראל והמטרה שלו היא לבדוק את הזהות הקולקטיבית של בני המיעוט הערבי בישראל שאחד ממרכיביה בעבודה הנוכחית הוא הקטגוריזציה העצמית.
למחקר הנוכחי תרומות: א. ייערך על רקע מחקרים קודמים שעסקו בנושא הזהות מנקודת מבט מצומצמת, וכאן נחקר הנושא מנקודת מבט פסיכו חברתית רחבה.
 ב. ירחיב ההבנה של הזהות של בני המיעוט הערבי בישראל לא רק בהגדרתם העצמית הפוליטית אלא נבדקו אספקטים חשובים כמו התייחסות לקבוצת הרוב היהודית והערכה עצמית קולקטיבית של הקבוצה.
השערות המחקר נגזרו מהמטרה הכללית של המחקר והותאמו למבנה הזהות המורכב שמודל המחקר הציע. השערת המחקר הכללית הייתה שאין לדבר על זהות אחת לכל בני המיעוט אלא על ריבוי זהויות, ושמרכיבי הזהות ישתנו לפי אזור המגורים ורמת המסורתיות של החברה.
החידוש במחקר הזה הוא שהקטגוריזציה העצמית שנתפסה במחקרים קודמים כזהות (Hogg & Abrams, 1998; Xenia, 1996; Smith & Mackie, 1995) היא במחקר הנוכחי מרכיב חשוב ממרכיבי הזהות ואינה זהות בעצמה.
החוקרים שבדקו השתייכות הנבדקים ליותר מקבוצה אחת (פרס ודיוויס, 1968; Hoffman,
1 972, 1982; Zak, 1976; Tessler, 1977; לזרוביץ', 1982; Rouhana, 1988; רכס, 1998; מיעארי, 1992), חשבו שזהות הנבדקים היא הקטגוריזציה העצמית השכיחה והתעלמו משאר ההשתייכויות, אבל המחקר הנוכחי כולל מספר השתייכויות לכן מדובר בריבוי זהויות בו זמנית שנקרא פרופיל זהות. ממצאי המחקר הראו שפרופיל הזהות כולל שלוש הגדרות עצמיות שכיחות: ערבי-פלסטיני", "ערבי-ישראלי" ו"מוסלמי".
ההנחה שלי, בהסתמך על בלומר (1969Blumer, ) וסטריקר (1987 Stryker,), שהזהות משתנה ומתפתחת לאורך תקופות שונות, נגזרת ההשערה שזהותם של הערבים בישראל תשתנה לפי ההקשר החברתי והמצב הפוליטי. המחקרים הקודמים בנושא הראו כי אכן הזהות עוברת תהליכי שינוי ותלויה במצב הפוליטי וההקשר החברתי ושהיא משתנה (רבינוביץ',
1 993; ליש, 1989) במחקר הזה אבדוק את הפער בהתייחסות הרגשית לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ. קבוצת החוץ במחקר הזה היא קבוצת הרוב היהודית וקבוצת הפנים היא קבוצת בני המיעוט הערבי בישראל. פער זה נבדק במחקרים בתנאי מעבדה ופחות על קבוצות אקטואליות ולא נבדק על פי היחס של קבוצת בני המיעוט הערבי בישראל כלפי אזרחי מדינת ישראל היהודים.
הזהות תוגדר בעבודה זו  כזהות מורכבת-תשלובת קוגניטיבית רגשית רב  ממדית המכילה: הגדרה (קטגוריזציה) עצמית, פערי  רגשות  בהתייחסות לקבוצת  הפנים וקבוצת החוץ והערכה  עצמית  קולקטיבית. בכל הממדים כללתי תוכן וערך רגשי. וכך, הצעתי מודל פסיכו-חברתי רב-ממדי של  מבנה  המכיל שלושה מרכיבים: קטגוריזציה עצמית, התייחסות לקבוצת הפנים מול קבוצת החוץ והערכה עצמית קולקטיבית. המטרה לבדוק את מידת ההזדהות הרגשית של בני המיעוט הערבי, חברי קבוצת הפנים עם הסבל והצער שבמאורע הטרגי המצער שקורה לחבר אחר בקבוצתם ואת מידת ההזדהות הרגשית של אותם חברים עם הסבל והצער של חבר בקבוצת החוץ היהודית. ההשערה הייתה שבני המיעוט הערבי יזדהו מבחינה רגשית עם קבוצתם ופחות יזדהו עם קבוצת החוץ היהודית ויימצא פער בין הביטויים הרגשיים כלפי שתי הקבוצות. מטרה נוספת של המחקר היא למצוא כיצד הפערים בהתייחסויות הנבדקים למאורעות הקשורים לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ מתקשרים לרמת המסורתיות של קבוצת הפנים. במטרה לבדוק את הזהות הקולקטיבית של בני המיעוט הערבי בישראל ושאחד ממרכיביה במודל המוצע הוא הערכה עצמית קולקטיבית שערתי שבני המיעוט הערבי יעריכו את עצמם יותר בקבוצות הזהות שהם יבחרו ושיהיו מתאימות להם יותר. הזהות הוגדרה בעבודה זו  כזהות מורכבת-תשלובת קוגניטיבית רגשית רב  ממדית המכילה: הגדרה (קטגוריזציה) עצמית, פערי  רגשות  בהתייחסות לקבוצת  הפנים וקבוצת החוץ והערכה  עצמית  קולקטיבית. בכל הממדים כללתי תוכן וערך רגשי. וכך, הצעתי מודל פסיכו-חברתי רב-ממדי של  מבנה  המכיל שלושה מרכיבים: קטגוריזציה עצמית, התייחסות לקבוצת הפנים מול קבוצת החוץ והערכה עצמית קולקטיבית. לדעתי, הגדרה עצמית היא מרכיב חשוב ממרכיבי הזהות אך לא חופפת את המושג השלם. לכן, לאחר מתן אפשרות בחירה לנבדקים בין ההגדרות הנתונות, אשאל על התייחסותם הרגשית למאורעות שקרו לחברי קבוצתם ולחברי קבוצת החוץ, ואמדוד את הפער בין שתי ההתייחסויות בדיקת השערת המחקר הראשונה: בהתייחסות תת הקבוצה מבני המיעוט המדגישה את הזהות הקולקטיבית הלאומית שלה כזהות "ערבית – פלסטינית" יימצא פער גדול בין מאורעות הקשורים לקבוצת הפנים הערבית וקבוצת החוץ היהודית.
השערת המחקר הניחה שתמצא תת-קבוצה מבני המיעוט הערבי שהיא בעלת רגש לאומי וחבריה ידאגו להבליט מרכיבים לאומיים ערביים או פלסטיני בהגדרתם העצמית. חברי הקבוצה הזאת הם שמתנגדים באופן טוטאלי למצב הקיים והיותם נשלטים על ידי הרוב. ייתכן והם אלה שיתמכו בעצמאות הפלסטינים והקמת מדינה לאומית לצד מדינת ישראל ואפילו במקומה. כך, שערתי שהם יבטאו פער גדול בהתייחסותם לשתי הקבוצות. בדיקת השערת המחקר השנייה:  חברי הקבוצה הלאומנית הרדיקאלית האסלאמית המבליטה את זהותה המוסלמית תבטא פער גדול ביותר יחסית לקבוצות האחרות בהתייחסותם למאורעות הקשורים לקבוצת הפנים הערבית בהשוואה לקבוצת החוץ היהודית. בדיקת השערת המחקר השלישית: חברי קבוצת המיעוט הערבי שרואים את עצמם כחלק מציבור ערבי מחוץ למדינת ישראל יבליטו את זהותם הערבית. אך מכיוון שהם רואים עצמם גם כחלק ממדינת ישראל יימצא פער קטן יותר מהקבוצות הקודמות בהתייחסותם למאורעות הקשורים לקבוצת הפנים הערבית וקבוצת החוץ היהודית.
בדיקת השערת המחקר הרביעית: חברי הקבוצה שתופסים את עצמם כבעלי  השפעה בפוליטיקה הישראלית יבליטו את הזהות האזרחית ישראלית בהגדרתם העצמית, ויימצא פער מינימאלי בהתייחסותם למאורעות הקשורים לקבוצת הפנים הערבית וקבוצת החוץ היהודית.
ההשערה הסתמכה על ההנחה שבני המיעוט הערבי שיגדירו את עצמם כ"ישראלים" או כ"ערבים-ישראלים" הם מעונינים להדגיש את הזהות האזרחית הישראלית בהגדרתם. ולכן הם מעונינים להתבולל בקבוצת הרוב והם אלה שמקבלים את המדינה ואת חוקיה ומוסדותיה ומקבלים את קבוצת הרוב על כל מאפייניה. אלה ינסו להשתלב בחברת הרוב וינסו להתקרב אליה בכל הזדמנות. יחס אלה לקבוצת הרוב צפוי שיהיה דומה ליחסם לקבוצת הפנים ולכן יבטאו פער מינמאלי בהתייחסותם לשתי הקבוצות. התוצאות מראות שכפי הנראה, אלה שמעונינים בזהות הישראלית סובלים יותר מיחס קבוצת היהודים אליהם ומעונינים להעלות את ההערכה העצמית שלהם יחסית לקבוצה זו. אבדק גם הפער של חברי קבוצות של שלושת ההגדרות העצמיות השכיחות בהתייחסות לשלוש קטגוריות הפער.
 בדיקת השערת המחקר החמישית: פרופיל הזהות של בני המיעוט הערבי בישראל ישתנה לפי  אזור מגורים ורמת המסורתיות של החברה לכן יימצא הבדל בין פרופיל הזהות בגליל, במשולש ובנגב וגם בין העירוניים, הכפריים והבדואים. כדי לבדוק את השערת המחקר החמישית שפרופיל הזהות של בני המיעוט (הגדרה עצמית, פער בהתייחסויות לקבוצת הפנים מול קבוצת החוץ והערכה עצמית קולקטיבית) ישתנה לפי אזור מגורים יבדק הקשר בין אזור המגורים ובין הפער בהתייחסויות לקבוצת הפנים מול קבוצת החוץ. בדיקת השערת המחקר השישית: ככל שהחברה מסורתית יותר כך תבליט את זהותה הדתית לאומית ותבטא פער גדול בהתייחסותה למאורעות שקורים לקבוצת הפנים הערבית מול קבוצת החוץ היהודית והערכתה העצמית תהיה נמוכה.