מודלים לחקר הזהות של בני המיעוט הערבי תוכן עניינים
מבוא
1. מודלים לחקר הזהות
1.1.  מודל הקונפליקט .
2.1.  מודל ההסתגלות ..
3.1. מודל הזהות המודגשת —
 1.4. ביקורת על המודלים –..
1.5. הגדרת הזהות כקטגורזציה עצמית –
1.6. הקשר בין הזהויות –..
1.7. התהליכים שמשפיעים על הזהות -.
1.8. תכני הזהות —
1.9 הגדרה עצמית -.
1.10 התייחסות  רגשית לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ …
1.11 הערכה עצמית קולקטיבית כתהליך זהות –…
2. הצעת המחקר
2 . המחקר הנוכחי —
2.1 .
מטרות  המחקר -.
2.2. השערות המחקר –
2.3 שיטת המחקר —
2.3.1. אוכלוסיית המחקר
2.3.2 המדגם
2.3.3. מהלך המחקר -…
2.3.4. מודל המחקר המוצע
3. הקטגוריזציה העצמית
3.1 בדיקת הזהות בתקופות שונות –…
4.  הבדלי קבוצות –
4.1. הערכה עצמית קולקטיבית —
4.2. הגדרה עצמית —
4.3. פער התייחסויות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ -…
4.3. א. פער התייחסויות לקבוצת הפנים וקבוצת החוץ ואזור מגורים –…
4.3. ב. הערכה עצמית ואזור מגורים
5.
סכום .
6. מקורות …
        מבוא
פרופיל הזהות של בני המיעוט הערבי בישראל המיעוט הערבי בישראל שהתהווה על רקע הקמת מדינת ישראל ב-1948 נבדל מקבוצת הרוב מבחינה דתית, לאומית, טריטוריאלית ותרבותית (ליש, 1989). הייחוד הזה עורר אצל בני המיעוט שאלות לגבי השתייכותם, זהותם, הזדהותם, ההערכה העצמית שלהם, עתידם הפוליטי, ההתנהגות החברתית של חברי הקבוצה ואפילו רגשותיהם כלפי קבוצתם וקבוצת הרוב היהודית.
בני המיעוט מהווים קבוצת פנים שאתה מזדהה כל פרט מתוכם ולטובתה מוותר על מטרותיו האישית והיא משפיעה על התנהגותו. בני המיעוט כחברי קבוצת פנים יעדיפו את קבוצתם על פני קבוצת הרוב היהודית  Tajfel & Turner,
1 979)). הם, כאמור, חיים בקונפליקט מתמשך עם קבוצת הרוב, וציר יחסי הגומלין בין שתי הקבוצות נע משוויוניות בזכויות חלקיות ויחסי דו-קיום תקינים עד לרמת הקצנה ורדיקליזציה משני הצדדים. היחס הבלתי יציב הזה מעורר שאלות לגבי המעמד האזרחי, הפוליטי והחברתי של בני המיעוט. התעורר, גם, הצורך לחקור את הזהות של בני המיעוט אבל אי בהירות מושג הזהות, היווה בעיה סבוכה שיצרה בלבול בשיח החברתי והמחקרים המדעיים. האם הזהות היא מעמד אזרחי או נאמנות למדינה או שייכות לקבוצה מסוימת.
הזהות כמושג פותח בעקבות ניתוח מצבים פסיכולוגיים. בנושא הזהות של המתבגרים מבני המיעוט הערבי לא נעשו עבודות בתחום הפסיכולוגיה החברתית על פי מודל מחקר רב ממדי.
הזהות תוגדר בעבודה זו  כזהות מורכבת-תשלובת קוגניטיבית רגשית רב  ממדית המכילה: הגדרה (קטגוריזציה) עצמית, פערי  רגשות  בהתייחסות לקבוצת  הפנים וקבוצת החוץ והערכה  עצמית  קולקטיבית. בכל הממדים כללתי תוכן וערך רגשי. וכך, הצעתי מודל פסיכו-חברתי רב-ממדי של  מבנה  המכיל שלושה מרכיבים: קטגוריזציה עצמית, התייחסות לקבוצת הפנים מול קבוצת החוץ והערכה עצמית קולקטיבית.
1 .       מודלים לחקר הזהות של בני המיעוט הערבי בישראל בתת-הפרקים הבאים אתאר מספר מודלים שבהם השתמשו חוקרים בישראל לחקר הזהות ובמודלים של הקונפליקט, ההסתגלות והזהות המודגשת.
השיח החברתי והמחקרים הקודמים שנעשו אודות הזהות של בני המיעוט הערבי הראו, כאמור, כי קיימות ארבע תת-זהויות מרכזיות למיעוט זה: מוסלמית, ערבית, פלסטינית וישראלית. כל אחת מתת-זהויות אלה עשויה לקבל מקום בולט או שולי בקבוצות חברתיות בחברה הערבית בישראל (עירוניים, כפריים ובדואים). בניגוד לעבודות קודמות אני משער שהזהויות האלה קיימות בו זמנית ולכן בדקתי את הקשר בין הבולטות של כל אחת מהזהויות האלו ומרכיבי זהות אחרים. מחקר זה יכול להוות נקודת מוצא למחקרים עתידיים. רוב המחקרים עסקו בזהות בהקשר הקונפליקט הישראלי-ערבי בעבר. המחקר הנוכחי ינסה לבדוק את פרופיל הזהות של בני המיעוט הערבי בישראל על רקע של היחסים הפוליטיים שבין מדינת ישראל והפלסטינים שמחוץ למדינת ישראל.
1 .1. מודל הקונפליקט הופמן וחבריו (Hoffman, 1972; Tessler, 1977; רכס, 1993) אמצו את המודל של מילר (Miller) שהבחין בין שתי זהויות; ציבורית ואישית. הציבורית היא הפרט בעיני אחרים ומכלול עמדותיהם כלפי אספקטים נבחרים של העצמי, והאישית היא הפרט בעיני עצמו ומכלול עמדותיו כלפי אספקטים נבחרים של העצמי שלו (Miller, 1963). קבוצת חוקרים זו דברה על זהות אישית של בני המיעוט הערבי בישראל כמערכת עמדות שיש לפרטים כלפי העצמי החברתי וכללו את ההערכה העצמית ואת הזהות הלאומית, האזרחית, הדתית, המשפחתית, המקצועית והמקומית. הזהות הציבורית והאישית במודל שלהם היא מבנה כולל של עמדות של הפרט כלפי העצמי (הערכה עצמית) וכלפי חברות בקבוצות שונות. חקר זהותם של  בני המיעוט הערבי בישראל התמקד בזהות האזרחית-ישראלית והלאומית-פלסטינית והקשר ביניהן  (Hoffman, 1982). למודל המחקר הזה שבנו הופמן ועמיתיו, קראו מודל הקונפליקט. המודל מתבסס על הנחת היסוד שבני המיעוט הערבי חיים בלחץ פסיכולוגי מתמשך, ושבזהותם יש שני מרכיבים; מרכיב אזרחי-ישראלי ומרכיב לאומי (פלסטיני או ערבי) וששני המרכיבים נמצאים במאבק מבחינת המהות שלהם (הופמן, 1974;Hoffman, 1970, 1972, 1982). הופמן וחבריו טענו שבני המיעוט מפנימים זהות ישראלית, שהיא פרי הזדהותם עם מדינת ישראל. על פי הופמן הזהות החברתית של בני המיעוט הערבי בישראל היא גורם המתווך את הקשרים ביניהם ובין הרוב היהודי. לכן הם מגלים יותר נכונות לקשרים חברתיים עם הרוב היהודי מאשר היהודים מגלים נכונות לקשרים חברתיים עמם. הופמן הגדיר נכונות זאת כישראליזציה של בני המיעוט הערבי. הסכסוך הערבי ישראלי משפיע על בני המיעוט בכך שהם שוקלים כל נושא חברתי או פוליטי ב"מה זה אומר להם כחברים בקבוצת המיעוט". המצבים הפוליטיים החברתיים של הקונפליקט יוצרים מצבים פסיכולוגיים שבהם זהות בני המיעוט הערבי מתערערת וגובר המתח והקונפליקט בין שתי הזהויות האזרחית-ישראלית והלאומית-פלסטינית (Hoffman & Rouhana., 1976;  Hoffman, 1982). על פי הופמן וחבריו בני המיעוט הערבי בישראל ערים לקונפליקט בזהותם לכן דאגו תמיד לשמור על איזון בין שתי המגמות הסותרות זו את זו, כך, טוען, גם גבאי (גבאי, 1984).