אתיקה ואחריות חברתית

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 2366

תקציר העבודה

מושא הניתוח שלי מבין מקבלי ההחלטה המרכזיים באירוע אוניברסיטת בר אילן הוא, הנשיא משה קוה אשר ביצע מגוון תפקידים מקבילים.
בשנים
1 996 – 2013 כיהן כנשיא אוניברסיטת בר אילן. במהלך שנים אלו, כיהן כראש מחלקת פזיקה באוניברסיטת בר אילן, כרקטור האוניברסיטה, וכראש ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל. בנוסף, ב 2004 זכה קוה בפרס רוטרי לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל. בשנת 2014 הוענק לו תואר פרופסור אמריטוס.
חלק א'- חריגות מהחוק והאתיקה שעולים מהכתבה על פי דו"ח מבקר המדינה על אוניברסיטת בר אילן הובאו ביקורות על, נשיא האוניברסיטה, פרופסור משה קוה. נמצא כי קיימות העסקת בני משפחתו כמניין חברי הסגל האקדמאי והמנהלי והקצאת הטבות שכר גבוהות בקרב הבכירים הנוגד את תקנון האוניברסיטה ותקנות האוצר והחינוך.
הוקמה וועדת מינוי נשיא אוניברסיטת בר אילן בשנת 2008, בין המועמדים נכח פרופסור קוה. מספר ימים לפני נכתב מכתב המלצה למינויו של קוה כנשיא, אותו המכתב נכתב על ידי אותם חברי הוועדה. כלומר, חברי הוועדה שהוקמה בכדי לחפש ולמנות נשיא, כבר המליצה מראש על קוה במכתב עוד לפני התמודדות לכהונתו באותו היום. קוה הפעיל מניפולציה לקידום האינטרס האישי שלו.
הדבר הובא מול מבקר המדינה שסבר כי מדובר באירוע חריג וחמור.
טענה נוספת היא ההתערבות בשכר הבכירים, בשנת 2004, קוה אישר –
חלק ב' – הגורמים והתהליכים שהובילו להתנהלות ולחריגות מהאתיקה והחוק א.      הסיבה שמשפיעה על מנהלים לקבל החלטות לא טובות הם הגורמים האישיים, כלומר הערכים והגישות שאיתם האדם מגיע. קבלת החלטות נחשב למרכיב ניהולי מרכזי בתפקידו של כל מנהל ברמות ארגוניות שונות. התהליך חשוף לאילוצים והשפעות הנובעות מתכונותיו, רגשותיו ומאפייני האישיות של הפרט. האופן בו מנהלים פועלים מלמד אותנו על הערכים והנורמות שלפיהם האדם, המנהל, מאמין-
שאלה
2 א.      מנהל לא מוסרי – כמשה קוה נשיא האוניברסיטה, נחשב למנהל לא מוסרי מכיוון, שכל ההחלטות הניהוליות והדרכים שבהם דגל, לפי דו"ח מבקר המדינה, נגד חוקי האתיקה. בתחילה ניתן לראות את הדאגה והאגואיזם לאינטרס האישי שלו, בבחירת נשיא האוניברסיטה שעמד לכך שימשיך בכהונתו כי נתפס כמנהל טוב שיכול לתרום לאוניברסיטה ולארגון, דואג לרווחיות והגשמת מטרות וחזון.
בנושא החריגות שכר, שיפר את שכר הבכירים מחד ומנע את הפיקוח והבקרה לפי הדין באוניברסיטה מאידך. מראה על מנהל לא מוסרי, שפועל מאינטרסים ועקרונות אישיים גם אם נדרש לעבור על החוקים בכדי להגשים מטרות. מנהל חסר מודעות מוסרית – כחיים גליק, חסר מודעות מוסרית. הוא ידע על החלטות ניהוליות לא אתיות שהועלו בחוק, למרות שלא היו פרי הגהתו אלא של משה קוה והחליט להתעלם מהם.
בנוסף, אחזקת הרכב הכפולה של גליק, לצרכים אישיים ובשני מקומות העבודה. על פניו פעל לפי החוק שמסגרתו החליט למקסם את התועלות עבורו. לפני החוזה העסקה הוא שירת בשירות בתי הסוהר וקיבל הקצאת רכב בחופשת הפרישה למטרות העבודה בלבד, במקביל ניצל את השימוש של הרכב למטרות האוניברסיטה שעבד שם.
הוא פנה לסמנכ"ל לקבל החזר הוצאות תחבורה וכך זכה לזיכויי כפול באחזקת רכב.
השימוש ברכב היה שלא בצורה אתית על פי חוזה העסקה.
מנהל מוסרי – כמוסריים הם גורמי הפיקוח, היועץ המשפטי מר יואב לאב, השופטת בלהה כהנא חברת ועדת הביקורת, מר יחזקאל ברנהולץ, חבר דירקטוריון ומבקר הפנים.
הם דאגו לנורמות אתיות ראויות שהתריעו כנגד כל דילמה אתית חריגה, העלו כל נושא בעייתי לגורם המפקח והמבצע. מנהלים אלה הם דוגמא לציות חוקי האתיקה, הם התריעו על חריגות ופעלו לריסונם. הם אנשים ישרים והגונים שפועלים לטובת הארגון. דואגים למגר שחיתויות ופעילויות לא נאמנות ולויאליות לארגון. מהכתבה עולה כי המתריעים הגישו בקשה לפיטורים עקב אי-טיפול בחריגות האתיות.
ב.      המעשה אינו "ממש" בלתי חוקי או בלתי מוסרי – מדבר על אירועים שלא נתפסים כלא חוקיים או מוסריים, קווה היה בטוח בעצמו שפעולותיו, כדוגמת הנסיעות לחו"ל עם אשתו ללא דיווח ותשלום מיסים, היו  מוצדקות לצרכי –