השפעת תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון על ביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון עבודה סמינריונית שנת 2015
4 0 מקורות תוכן העניינים
מבוא. 3
רקע היסטורי: המחלוקת בין שיעים לסונים. 7
רקע תיאורטי: מבנה של מערכות בינלאומיות.. 9
רקע תיאורטי: עוצמה. 11
רקע תיאורטי: מלחמה והפעלת טרור ע"י שליח (פרוקסי) 12
מדיניות הגרעין של איראן מנהל עסקים ניתוח מקרה: יחסי איראן – חיזבאללה. 20 מהו מעמדה של איראן כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון?. 24
סיכום ומסקנות.. 29
ביבליוגרפיה. 31
נספח: התפלגות פלגי האסלאם במדינות המזרח התיכון 35
מבוא
ב-1979
פרצה המהפכה האיראנית, מהפכה זו הפכה את איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של מוחמד רזה שאה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית- תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה חומייני. השינוי שעברה איראן לא חל בין ליל אלא היה תהליך מתמשך בו נסיבות ואירועים היסטוריים חברו להם יחדיו ויצרו את הקרקע הפורייה לפרוץ המהפכה האיראנית (מנשרי, 1996). ב 2003
גיבשה לעצמה איראן שלוש מטרות אסטרטגיות: להפוך לסמכות הדתית המרכזית בעולם האסלאם, להשיג השפעה במרחב שממערב לנהר הפרת ולהשיג נשק גרעיני. את תוכנית ההתפשטות שלה מערבה, שכבר הקנתה לה דריסת רגל משמעותית בעיראק, בלבנון ובזירה הפלסטינית, מקדמת איראן בשלוש דרכים (ביבאר, 2010):
1.חיזוק האוכלוסיות השיעיות בעולם הערבי. איראן לקחה תחת חסותה את האוכלוסיות השיעיות בכל מקום בעולם הערבי: בלבנון, בעיראק ובתימן.
2 .חיזוק האסלאם והתייצבות בראש המחנה הנלחם בישראל ובארה"ב.
3 .הפצת השיעה. איראן משקיעה מאמצים רבים כדי להפיץ את השיעה בקרב המוסלמים הסונים.
ההיסטוריון אורי מילשטיין רואה את מדיניותה של איראן כחלק ממאבק תרבותי בין האסלאם לתרבות המערב וכאתגר הערבי-מוסלמי על הציוויליזציה האנגלו-אמריקנית.  את דגל המלחמה הניף אייטולה חומייני, והצטרף אליו, למרות העוינות ביניהם, סדאם חוסיין. אמצעי הלחימה העיקרי של המוסלמים הוא שליטתם בפוטנציאל הנפט העולמי, החיוני למשק הגלובלי שפיתחו האנגלו-אמריקנים. אבל השימוש בנשק הזה מוגבל, כי ללא מכירתו למערב אין לו שום ערך, ובלעדי הפטרו-דולרים יקרסו מדינות מוסלמיות רבות. (מילשטיין, 2001).
מטרת המחקר בחינת האסטרטגיה של איראן להשפעה על גורמים שיעים במזרח התיכון לביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון.
בהקשר זה, ראוי לציין כי סוריה אינה מדינה שיעית, אלא דווקא בעלת רוב סוני, אולם המשטר הנוכחי בה הינו בהגמוניה של העדה העלווית הקרובה לשיעה. גם לבנון אינה מדינה שיעית, אלא שארגון החזבאללה השיעי מהווה גורם משמעותי בפוליטיקה הלבנונית.
שאלת המחקר באיזו מידה תרמה תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון לביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון?
השערת המחקר תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון (משתנה בלתי תלוי)הביאה לתלות רבה של גורמים אלו (לדוגמא: השלטון העלווי בסוריה, ארגון חיזבאללה בלבנון) באיראן ולהשפעה אזורית משמעותית של איראן במזרח התיכון (משתנה תלוי).
שיטת המחקר עבודה תיאורטית. ניתוח ואינטגרציה של מקורות מהספרות המקצועית – אקדמית. כמו כן, כוללת העבודה חקר מקרה (case study): יחסי איראן – חיזבאללה.
רמת הניתוח יחסים בינלאומיים (יחב"ל) הוא ענף במדע המדינה העוסק בחקר מדיניות חוץ של מדינות וכן בניתוח סוגיות בינלאומיות ויחסים בין המדינות והממשלים השונים בעולם בעבר ובהווה. הוא מתמקד בניהולן של מערכות בינלאומיות, ארגונים בינלאומיים (ובראשן האו"ם), ארגונים לא ממשלתיים ותאגידים רב-לאומיים. תחום היחסים הבינלאומיים הוא נושא רחב, המערב תחומים שונים: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, כלכלה, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, משפט בינלאומי ועוד. היחסים הבינלאומיים עוסקים במגוון רחב של סוגיות כגון תנועות השפעות תרבותיות, יחסים כלכליים וצבאיים, טרור, דיפלומטיה, לאומיות, פשע מאורגן, סיוע בינלאומי, איכות הסביבה, זכויות האדם וגלובליזציה.
ניתן לחקור כל אירוע או תהליך ביחסים בינלאומיים במספר רמות ניתוח:
1.         רמת הפרט מקבל ההחלטות
2 .         רמת קבוצה של מקבלי ההחלטות
3 .         רמת המדינה
4 .         רמת תת מערכת 5.         רמת המערכת העולמית.
עבודה זאת מתמקדת ברמת תת המערכת.
תת המערכת הבסיסית היא גיאופוליטית. בעבודה זאת, תת המערכת היא המזרח התיכון.
תת מערכות נוספות עשויות להיות על בסיס כלכלי, תרבותי/אתני, ביטחוני ועוד. בעבודה זאת, תת המערכת העיקרית היא המערכת הדתית והקשרים בין קבוצות של שיעים במזרח-