תאטרון בחברה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , , , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2015
מספר מילים 1457
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

שאלה 1:
א.      מסלול הז'אנרים הוא תהליך המתאר את התפתחות ייצוג נושא מסוים באמצעות ז'אנרים שונים, בהתאם לאופן ההתמודדות של החברה באותה התקופה. מסלול הז'אנרים מתאר מעבר בין ז'אנרים על פי הסדר הבא: סאטירה, קומדיה, תעודה, מלודרמה, ריאליזם ופוסט מודרניזם.
הבחירה בז'אנר היא מעין הסכם בין היוצר והקהל על אופייה של ההצגה (לדוגמה, קומדיה כמעט תמיד תסתיים בסוף טוב). בתשובתי ארחיב על כך ואתן דוגמה לנושא אשר עובר תהליך של שינוי במסלול הז'אנרים.
כאשר יש נושא מסוים שהחברה לא יודעת כיצד להתמודד איתו, לעכל אותו, קל לה הרבה יותר להיחשף אליו באופן ראשוני על ידי הקומדיה והסאטירה. באמצעות הקומדיה ההתעסקות בנושא בעייתי הופכת מרוככת יותר, ובכך קל יותר לקהל לקבל אותו..
המשך קריאה בקובץ אם נבחן את ייצוג השסע החילוני-דתי והאת האופן שבו הוא מוצג במסלול הז'אנרים, נוכל לבחון את התקדמותו על ידי ההצגות הבאות: "טרטיף" שהועלה עוד בימי התיאטרון העברי לפני קום המדינה (בין השנים 1901-1970) במגוון תרגומים, "פליישר" מאת יגאל אבן אור משנת 1993 וההצגה "הרב קמע" מאת שמואל הספרי משנת 2001.
הצגות אלו נעות על מסלול הז'אנרים קדימה ואחורה, ויש לכך חשיבות גדולה המניבה משמעות ביחס למצב החברתי. המשך קריאה בקובץ ב.      התכתבות הינה סיטואציה בה שני מקורות אומנות מתכתבים או מדברים אחד עם השני. התכתבות זו הינה האינטר-טקסטואליות. היצירות מושפעות אחת מהשנייה, מתכתבות אחד עם השנייה ואפילו משתמשות אחת בשנייה כדי להעביר מסר או משמעות חדשה. הבנת האינטר-טקסטואליות תובן רק על ידי אלו אשר מבינים ויודעים את ההקשר שעשה יוצר התיאטרון, אך אי ידיעת הציטוט אינה גורעת מהמחזה, אלא תורמת לאלו אשר מבינים את ההקשר.
צורת ההתכתבות בין יצירות יכולות להתבטא גם בנושאים וגם בז'אנרים, כאשר הנושאים שחוזרים על עצמם הם השסעים היהודי-ערבי, אשכנזי-מזרחי, חילוני-דתי, והנושאים הללו חוזרים בכל תחומי החיים והאומנויות…
המשך קריאה בקובץ שאלה 3:
א.      סוציו-נרטיב הינו מושג המתאר את הקשר בין העלילה והחברה, כלומר על ידי בחינה של סוגי עלילות, בחינת הפתיחה, השינוי והסיגור, ובחינת האקטיביות או הפסיביות של הדמויות נוכל להסיק מסקנות חברתיות הנובעות מהמחזה. בידינו כלים רבים על מנת לבחון זאת.
בבחינת הסוציו-נרטיב נוכל לבדוק את רמת ה"פסיביות" וה"אקטיביות" של הדמויות במחזה; האם ההגמוניה היא זו שמניעה את העלילה והדמויות במחזה, או האם דווקא הקבוצות האחרות (נשים, ערבים, דתיים ומזרחיים) הם אלו המתוארות כדמויות האקטיביות. המשך קריאה בקובץ ב.      על פי מודל טודורוב נוכל לבחון את המשמעות החברתית של סיפורי אהבה. מודל טודורוב בעצם מאפשר לנו אפשרות לבחון את השינויים בעלילה והסקת המסקנה כלפי עמדתו של המחזאי כלפי הקונפליקט או השסע.
על ידי השוואה בין נקודת הפתיחה של המחזה ונקודת הסיום, תוך כדי התחשבות בדרמה המתרחשת באמצע המחזה, נוכל לגזור משמעויות חברתיות. המשך קריאה בקובץ