פסיכולוגיה התפתחותית

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 14
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2015
מספר מילים 1786

תקציר העבודה

הציון הוא 100. איזה יופי של עבודה! הבנה טובה של המאמר כולל התמודדות עם הקשרים בין המשתנים. כל הכבוד.
ממ"ן 14 התפתחותית- תקציר
1 .לפי תיאוריית ההיקשרות של ג'ון בולבי ילדים צעירים מפנימים מודלים ליחסים באמצעות אינטראקציה עם המטפלים העיקריים שלהם – בדר"כ אימהות. מודלי  עבודה פנימיים אלה הם ייצוגים קוגניטיביים של התגובתיות והזמינות של המטפלים ותחושת הערך החיובית והשלילית עם אחרים. לכן, הם משפיעים על התנהגויות של ילדים בתוך מערכות יחסים. התכנים של מודלים התנהגותיים של ילדים משתנים בהתאם להבדלים בסגנונות הקשר האימהי.
2 .
הנושא הכללי שנבדק במחקר הוא הקשר בין מערכת היחסים של ילדים צעירים עם אימהות ומורים. המטרה הכוללת של המחקר הנוכחי הייתה לבחון ההשפעות היחסיות של קשר אימהי ויחסי מורה-ילד בגילאים הצעירים והשפעתם על יחסי מורה-ילד בשלבים היותר מאוחרים .לאורך המחקר  נבחנו השפעות של סגנונות קשר בטוח/לא בטוח על איכות הקשר מורה-ילד. איכות הקשר מורה-ילד נבחנה בנקודות זמן מרובות ובהקשרים של בית הספר ומעונות יום.
3. . קשר אמהי נמדד כאשר הילדים היו בני משפטים, 24, ו-36 חודשים. סגנונות קשר הוערכו בגיל משפטים חודשים תוך שימוש במדדי מבחן "סיטואציית הזר"  של מרי אינסוורת. המבחן התבצע בסוף שנת החיים הראשונה של הילד, בה התגבש מודל העבודה הפנימי שלו.
4 השערת המחקר הייתה שיש קשר בין דפוס ההתקשרות עם האם לדפוס ההתקשרות עם המורים.  נמצא כי חוסר בטחון בקשר היה מנבא שלילי לאיכות הקשר בין מורה-ילד בשלוש נקודות הזמן.
5. דפוס היקשרות לא בטוח , הינו סוג של יחסים בין התינוק למטפל העיקרי שלו שבהם התינוק אינו יכול לסמוך על הזמינות הרגשית והפיסית של המטפל, לכן אינו יכול להשתמש בו כבסיס בטוח לחקירותיו. ילדים אשר מאופיינים בדפוס לא בטוח עלולים לפתח מודל עבודה פנימי בו הם מרגישים כי הסביבה עלולה לפגוע בהם, הם מצפים לקבל מאחרים תמיכה מוגבלת ועלולים לחוות יותר חרדה, תסכול ובעיות התנהגות ביחסים עם אחרים.
6 . . ביקורת כלפי מסקנות המחקר: המחקר עסק בבחינת הקשר בין 2 תופעות- היקשרות אימהית ויחסי מורה ילד ובהנחה כי מתקיים ביניהם קשר. החוקרים אספו מידע על היקשרות אימהית בקרב ילדים שונים וחיפשו מידע על יחסי ילדים עם מוריהם בהתבסס על דפוסי ההיקשרות האימהיים שלהם. כלומר, הם חיפשו ניבוי של תופעה. ישנם תנאים לניבוי של סיבתיות: קשר בין המשתנים- כדי לקבוע שקיימת סיבתיות קיים צורך בקשר בין המשתנים, אכן החוקרים הראו כי קיים קשר כלשהו.
קיום קשר כרונולוגי- כאשר המשתנה הבלתי תלוי התרחש כרונולוגית לפני המשתנה התלוי.
 ( על פי תיאוריית ההיקשרות דפוס היקשרות מתארגן אצל ילדים לפני מערכת יחסים עם מורה).
גורם שלישי אינו מסביר את הקשר בין שני המשתנים. במקרה זה, גישה תיאורטית אחרת-גישת המזג תוכל להסביר את המסקנות ותתייחס למזג כמשתנה בלתי תלוי נוסף שיכול להסביר את הקשר בין המשתנים.  זוהי הגישה השנייה להסברת הבדלים בין אישיים. גישה זו מתמקדת פחות בהתקשרות ויותר ברעיון של מזג מולד.