הציון הוא 100. יופי של עבודה! בהצלחה בהמשך לימודייך, והרבה עניין.
קיץ נעים.
                                                                 תקציר      ממן 17                                                  
1 .תקופת גיל ההתבגרות מאופיינת בקונפליקט גיבוש זהות מול בלבול תפקידים בו המתבגר על פי אריקסון חווה משבר זהות- מאבק שמתנסים בו בני עשרה בנסותם לבסס את זהותם האישית -תחושה פנימית של הפרט – של ידיעתו את עצמו, את דרכו ואת מטרותיו ויעדיו העתידיים . המאבק מתרחש במערכת הביולוגית יש צורך להכיל את השינויים בגוף, במערכת ההורמונלית, הקוגניטיבית וכ"ו. בנוסף המאבק מתנהל במערכת החברתית, אל מול השווים וההורים. המורטוריום החברתי – עפ"י אריקסון הינו "פסק זמן" בו המתבגר לא מחויב לשום דבר והחברה סובלנית לחיפוש ולמרד מתוך ההבנה שכדי להגיע לזהות יש צורך במאבק אמתי. שינוי כמותי – שיפור יכולת קיימת. מתבצעת אותה פעולה אך בכמות גדולה יותר כדוגמת אוצר מילים של ילד, מס' צעדים וכיו"ב.
הילד כבר דובר מס' מילים ובשינוי זה רק מתווספות מילים חדשות לאוצר המילים שלו.
שינוי איכותי- שינוי התפתחות הכרוך בשינוי טרנספורמציה (מהות, משמעות) ולא רק בעלייה בכושר הפיסי או הקוגניטיבי. יש עליית מדרגה המתבטאת בביצוע מטלה מסוימת באופן מפותח ומורכב יותר מבעבר, בד"כ מתבססת על התנהגות העבר הן מבחינת קוגניטיביות, כושר פיזי והן באמצעות טרנספורמציה..
א.      ההסבר של גישת עיבוד המידע להתפתחות הקוגניטיבית החלה  בגיל ההתבגרות –גישת עיבוד מידע תסביר שהשינויים הקוגניטיביים בגיל ההתבגרות נובעים משיפור בקשב ובמיומנויות הזיכרון ועקב בסיס ידע מתרחב כלומר סדרה של שינויים כמותיים. ב.      פיאז'ה טען שגיל ההתבגרות מאופיין בשינוי משמעותי באופן החשיבה של המתבגרים עקב היכולת חדשה: אופרציות פורמאליות. אופרציות פורמליות הינן מערכת עקרונות של לוגיקה פורמלית המאפשרת למתבגרים לחשוב חשיבה מופשטת ושיטתית יותר ג.        אריה נמצא בגיל ההתבגרות זהו גיל בו הקשרים החברתיים הופכים למרכזיים יותר בעולמו.
האינטראקציות הבינאישיות הופכות עבורו  לאינטימיות ועמוקות יותר ומאפשרות לו לתרגל מיומנויות חברתיות ורגשיות שישרתו אותו בבגרות, בקשרים רומנטיים, חברתיים ותעסוקתיים. ההתקרבות לקבוצת בני השווים יוצרת עבורו מרחב בו הוא יוכל להתרחק מהוריו באופן בריא ולבחון את האמונות, התפיסות והערכים עליהם התחנך. והוא משתמש בקבוצת בני השווים כבסיס מולו הוא יוכל לגבש את זהותו
4 .דניאל שטרן בניגוד למהלר, שמתארת שהתינוק שעובר בהתחלה שלב אוטיסטי וסימביוטי לפני שמתחיל להיפרד בו הוא חווה התמזגות עם האם, מתאר תינוק שנולד עם תחושה מולדת של נפרדות ושמה שמתפתח אצלו זה לא תחושת הנפרדות אלא להיפך, יכולת מורכבת יותר ויותר לקשר בזכות ההתאמה עם הסביבה. התינוק אקטיבי בהתנהגויות המאשרות את קיומו כיצור נפרד ובונה לו תמונה יציבה של האפיונים הפיסיים של העולם שמקיף אותו.