סמינר בכלכלה התנהגותית על היענות לטיפול רפואי

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 7486
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

הקדמה בכל מדינה בעולם רמת ההיענות לטיפול רפואי נמוכה מאוד ובממוצע עומדת על כחצי- רק חצי מהמטופלים פועלים בהתאם להוראות הטיפול כפי שנקבע להם על ידי הרופא. החצי השני, אשר אינו פועל בהתאם להוראות הטיפול שנקבעו להם, עולה למשק העולמי במצטבר 290 מיליארד דולר.
סכום גבוה זה מבוסס על ימי אישפוז שהיו נמנעים, על שימוש בתרופות או חומרים רפואיים אחרים שלא היה נדרש שימוש בהם ועל משאבים נוספים שמערכת הבריאות לא הייתה צריכה להשקיע לו היו אותם מטופלים פועלים בהתאם להוראות הטיפול שקיבלו.
אחת הדוגמאות הנהירות להשפעה של היענות נמוכה לטיפול רפואי על הבריאות של כולנו כמו גם על הכלכלה העולמית היא שימוש באנטיביוטיקה.
נטילת אנטיביוטיקה למשך פרק זמן קצר מפרק הזמן אשר הורה עליו הרופא המטפל מעודדת יצירת חיידקים שיהיו עמידים לאותה אנטיביוטיקה- זהו אחד הגורמים אשר זירז הופעת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה איתה עולם הרפואה מתמודד בקושי רב בימים אלו.
העובדה שחלק גדול כל כך מאוכלוסיית המטופלים אינו פועל בהתאם להוראות הטיפול שם את מערכת הבריאות על דוכן הנאשמים- כאן בדיוק נכשלה מערכת הבריאות בחינוך המטופלים באשר לחשיבות ובאספקת כלים אשר יקלו על האדם הממוצע לקיים את הוראות הרופא. שיפור ההיענות לטיפול רפואי בקרב האוכלוסייה כיום מבוסס בדיוק על כך: העברת המידע בשפה בהירה ופשוטה מצד אחד והנגשת כלים אשר יסייעו בהוצאה לפועל של הוראות הרופא תוך השקעת מינימום זמן ומחשבה של המטופל מצד שני.
עד כניסת הטלפונים הניידים לחיינו הניסיון העיקרי להגברת היענות לטיפול הייתה מבוססת בעיקר על הסברה וחינוך ומעט על אמצעים שונים שיקלו על המטופל לנהל את הטיפול (בדומה לקופסאות לחלוקת כדורים לפי ימי השבוע- ראה תמונת שער). התקדמות הטכנולוגיה מקלה על הניסיונות לשפר את ההיענות, שכן הטכנולוגיה מקלה על המטופל לנהל את הוראות הטיפול בעצמו עם מעורבות מינימלית של איש צוות רפואי.
בעבודה זו אציג סקירה מתומצתת של עולם האפליקציות הרפואיות ככלי להגברת היענות לטיפול כפי שהוא נראה היום ולאחר מכן אציג 6 מאמרים נבחרים מהשנים הבודדות האחרונות אשר מציגים זוויות שונות של עולם זה, אשר מכולן ניבטת מסקנה אחת: העוצמה של הכלי בהשפעה על בריאותו הפיסית והנפשית של המטופל. עולם זה של האפליקציות הרפואיות מרתק לא רק בשל החשיבות הרבה הגלומה בו, אלא דווקא בשל ההתמודדות עם המגבלות, ההטיות והכשלים האחרים בקבלת החלטות בריאותיות בעלות משמעות כלכלית, שאותם אנו מנסים לתקן.
מבוא לאפליקציות רפואיות (MMA- Mobile Medical Application) הצורך העולה וגובר לספק שירותי בריאות זמינים לאוכלוסייה מזדקנת מקבל מענה באופן טבעי מהיכולות המתקדמות של הטכנולוגיות הניידות הקיימות כיום בשוק. יכולות המחשוב הגבוהות של המכשירים הניידים מאפשרות לנטר ולאבחן מצבים רפואיים שונים, החל מאלצהיימר, מחלות לב וכלי הדם וכלה במחלות והפרעות נוספות.
אפליקציה רפואית לפי ה FDA (Food and Drug Administration, ארגון המזון והתרופות האמריקני) היא יישום או תכנה המותקנת במכשיר נייד כלשהו (סמארטפון, טאבלט, מחשב נייד) והמאפשרת לקבל מידע בריאותי כללי או אישי, לנהל ולעקוב אחר טיפול רפואי או מצב בריאותי (לרבות כושר גופני), לבצע אבחנות רפואיות, לקבל תמיכה והכוונה בנוגע לסימפטומים קליניים ומצבים בריאותיים שונים או לתקשר עם אנשי צוות רפואי דרך האינטרנט (1).
אפליקציות רפואיות הן חלק מתעשיית ה Connected Health, הענקת שירותי בריאות באופן מקוון. תעשיית ה Connected Health היא חלק משוק ה m-health (mobile-health), המתייחס לכלל הדרכים בהן ניתן לספק שירותי רפואה תוך שימוש במכשירים ניידים (2, 3).
חלק הולך וגובר מהאפליקציות הרפואיות מאפשרות או מחייבות שימוש במכשור נייד נוסף המתחבר למכשיר הנייד של המשתמש ובכך מרחיבים את כלל היכולות של האפליקציה והשפעתה על בריאות ואורח חייו של המטופל (4).
נכון ל 2014 היו זמינים בחנויות האפליקציות יותר מ 43,000 אפליקציות רפואיות, אשר כ 730 מהן היו מטעם 12
ענקיות התרופות האתיות. ארגון ה FDA נדרש לאשר חלק מן האפליקציות הרפואיות בדומה לאישור ציוד ומכשור רפואי בתלות בעומק השפעתן וברמת הסיכון על בריאות המטופל (5).
מתוך 6.8 מיליארד טלפונים ניידים ברחבי העולם (נכון ל 2013)- כמיליארד מהם סמארטפונים. בכחצי מכל הסמארטפונים בעולם מותקנת אפליקציה רפואית אחת לפחות.
בדו"ח מ 2013 של חברת הייעוץ מקינזי מצויין, כי תעשיית שירותי הבריאות, לרבות חברות התרופות, נמצאות בלחצים מתמשכים וגוברים להורדת עלויות ושיפור תוצאות הטיפול. כך למשל, במהלך העשור האחרון ארגוני הבריאות החלו לשנות את מודל העבודה שלהם עם הרופאים נותני השירות ממודל המתבסס על תשלום לפי מספר מטופלים למודל המתבסס על תשלום לפי שירות (6).
לא כאן המקום לפרט כיצד בנוי מודל תשלום לפי שירות (זהו לא נושא עבודת הסמינר) וממילא מודל זה צפוי לעבור שינויים רבים בשנים הקרובות עד לאימוצו על ידי רוב ארגוני הבריאות. בקצרה ניתן לציין, כי פתרון הבעיה הרפואית עמה ניגש המטופל לרופא במקביל להורדת עלויות המערכת לפתרון בעיה זו עומד בבסיס המודל.
היענות לטיפול (adherence) היא אחד המכשולים העיקריים בהצלחת טיפולים רפואיים.
היענות לטיפול מתייחסת למידה בה המטופל מבצע את הוראות הטיפול כפי שנרשם על ידי הרופא. כך למשל, אם המטופל אינו נוטל את התרופה בצורה, בזמנים, בתדירות ולמשך התקופה כפי שהוא הונחה על ידי הרופא המטפל, הרי הוא פוגע בסיכויי ההצלחה של הטיפול (ובמקרים מסויימים עשוי להביא להחמרת מצבו הבריאותי כפי שנראה באחד המאמרים בהמשך).
היענות לטיפול מתייחסת לכלל הפעולות אליהם נדרש מטופל במסגרת שמירה על בריאותו, לרבות לקיחת תרופות, שימוש בציוד ומכשור רפואי, הגעה לרופא, אחות או איש צוות רפואי לצורך מעקב או טיפול שגרתי וביצוע פעולות נחוצות אחרות.
חברות התרופות משקיעות משאבים שיווקיים רבים ויקרים (בעיקר דרך תעמולה רפואית) במטרה להגביר את היענות הצרכנים לטיפול. תעשיית הבריאות (נותני שירותי בריאות וחברות התרופות) היא איטית יחסית באימוץ טכנולוגיות חדשות בשל השמרנות הרבה המאפיינת תחום זה. מהלך זה של הגברת היענות לטיפול הוא מחד לטובת בריאות הציבור ומאידך מעלה ביקורת על המניעים של חברות התרופות אשר, ככל גוף עסקי, מעוניין להגביר את השימוש במוצריו. שימוש באפליקציות רפואיות עשוי להגביר את ההיענות לטיפול בדרך שמקטינה את סעיף ההוצאות השיווקיות של חברות התרופות ומכאן האטרקטיביות הרבה של תחום זה גם לחברות מסחריות אלו.
מספר מחקרים הראו בעבר, כי היענות לטיפול עלתה באופן משמעותי בשימוש בטכנולוגיות של     m-health (שיחות טלפון קוליות והודעות טקסט) (7) (8). מחקר מדעי על יעילות השימוש באפליקציות רפואיות עדיין בחיתוליו, אך כבר ניתן לראות מחקרים המציגים השפעות חיוביות של אפליקציות רפואיות על היענות לטיפול (9), ולהלן אציג מחקרים מהעת האחרונה.