ממ"ן 11
שאלה מס' 1:
א.שיטת המחקר הייחודית לאנתרופולוגיה הינה עבודת שדה, מחקר מקיף ומעמיק של תרבות אחת.
 עבודות שדה התבצעו אמנם, עוד קודם, אך מיסודה של השיטה התבצע בראשית שנות ה-20 ע"י פרנץ בועז, דבר שהיווה תפנית מהשיטה המקובלת דאז של השוואה בין תרבויות בהתבסס על שימוש בתיאורים או ניתוחים של אחרים (ע"י המכונים "אנתרופולוגים של כורסה"). עבודת השדה הראשונה שלו הייתה כשהצטרף למסע מחקר בקרב האינואיטים בבפינלנד, קנדה. בהמשך, ביצע בועז עבודות שדה נוספות. אחת מהן, הייתה בקרב האינדיאנים בני קוואקיוטל, בעקבותיה הפך בועז לאחד המומחים הגדולים לשפות אינדיאניות עד עצם היום הזה. בועז לא הסתפק באיסוף רשמים אקראי. הוא נהג לבצע איסוף ותיעוד שיטתי ומקיף לפי שיטת ארבעת התחומים אותה ייסד, שיטה שכללה אנתרופולוגיה פיזית, בלשנות, ארכיאולוגיה ואתנולוגיה. בועז נחשב למי שמיסד את עבודת השדה כשיטת איסוף הנתונים האנתרופולוגית. בזכות בועז, בין היתר, נוהגים אנתרופולוגים לבצע תצפיות הנעשות תוך כדי השתתפות בחיי הנחקרים לשם מטרת איסוף הנתונים. הם רושמים את כל המידע שאספו (חשוב ובלתי חשוב) בצורה ספונטנית, בלתי מפוקחת ובלתי מאורגת הכוללת כמה שיותר פרטים ועל כל משמעויותיהם, ומרכיבים "תיאור גדוש" הנעשה בד"כ בתום זמן קצר כדי להבטיח שלא יישכחו. ניתוח הרשמים מבוצע מאוחר יותר. בתצפיותיהם, הם ממפים את השדה, מתארים את מבנה יחידת השארות והמבנה החברתי של החבר הנחקרת, מצלמים מקומות ואנשים, מקליטים שיחות עמם ואוספים חפצים שונים. החומר אותו הם אוספים הינו חומר ראשוני אשר לא עבר פרשנות קודמת. על אף כל העזרים החיצוניים, הם עצמם מהווים כלי עבודה מרכזי וזוהי עובדה קריטית לאופי המידע הנאסף. שאלה מס' 2:
א. השאמאן הינו כוהן דת, המשתמש בטקסים פולחניים כדי לטפל בזקוקים לו. במאמרו "על יעילותם של סמלים", מתאר לוי שטראוס ריפוי של יולדת בלידה שהסתבכה בעזרת לחש קסמים. הוא מדגים את הטענה שריפוי האישה הינו ריפוי פסיכולוגי וזאת ע"י שימוש מילולי של השאמאן כדי להבהיר נקודה זו הוא משווה בין השאמאניזם לפסיכואנליזה ומוצא מס' נקודות דמיון:
1. מטרת הטיפול- הן בריפוי השאמאניסטי והן בפסיכואנליזה המטרה היא להעלות לרמה של מודעות את המאבקים והניגודים שנותרו בתת מודע בשל הדחקתם ע"י לחצים פסיכולוגיים אחרים או גופניים כמו במקרה הלידה, וליצור חוויה בה הניגודים מופיעים בצורה מסודרת וברמה המאפשרת להם להגיע לכדי פתרון.
2. שיטת הטיפול- שניהם משתמשים בבניית מיתוס עבור המטופל ע"י שימוש עשיר בסמלים מחייו. על המטופל לחיות מיתוס זה, או להחיותו. שניהם משתמשים בדיבור לשם כך.
3. תפקיד המטפל- תפקידם הוא ליצור קשר עם התת מודע של המטופל ולייצג עבורו אמצעי העברה ולמייצג ממשי של קונפליקט-.
שאלה מס' 3:
א. גישתו של מלינובסקי הייתה שמי שמבצעים עבודת שדה לזמן ארוך מספיק, לומדים את שפת המקום או נעזרים במתורגמנים מקומיים, מבצעים תצפית משתתפת, אוספים מידע מקיף על התרבות המקומית ומגיעים לתובנות על הקשרים שבין היבטיה השונים של תרבות זו, ג. העיקרון של "מנקודת מבטו של היליד" הינו עיקרון –
ד. טרנר כפרשן פונקציונליסט כותב על טקס –
 על מנת להגיע לכדי פתרון של הבעיה, טרנר מגיע למסקנה שכדי להגיע להבנה של המשמעות השלמה של הסמל הטקסי המרכזי, יש להכליל בתוכה היבטי התנהגות אשר משתתפי הטקס אינם יכולים לפרש, ויתכן שכלל לא היו מודעים לקיומם. מי שיעשה זאת ויפתור את הבעיה, לטעמו של טרנר, הוא האנתרופולוג אשר הינו "צופה מיוחס" וחסר הטיה, המסוגל לראות את הפעילות הסמלית בהקשר חברתי רחב יותר מאשר משתתפי הטקס ולכן יביא תמונה מלאה יותר של הטקס ומשמעותו.
.