העבודה בקורס מבוא לאנתרופולוגיה- ממ"ן 12. נושא העבודה: המחקר האנתרופולוגי, אנתרופולוגים מטריאליסטים, גישה המתמקדת בהתנהגות הכלכלית וניאו-פונקציונליסטית, קידוש הפרות בהודו, אנתרופולוגיה של כורסא, מדע התרבות והאנתרופולוגיה הקוגניטיבית, שלוש הגישות להערכה תרבותית- הגישה האתנוצנטריות, גישת היחסיות התרבותית הנורמטיבית וגישת גולדשמידט. הבריטים באיי טרובריאנד, איסור מילה ולבישת רעלה, רצח על כבוד המשפחה, האחים המוסלמים ועוד. אנתרופולוגים המוזכרים בעבודה (התיאוריות ודעותיהם): סטיוארד והאריס, טיילר, גולדשמידט, רבינוביץ מאמרים המוזכרים בעבודה: מאמרו של האריס על הפרות בהודו, מאמרו של טיילר "מבוא לאנתרופולוגיה קוגניטיבית", מאמרו של רבינוביץ בנושא רמח נשים על כבוד המשפחה. עבודת הגשה ממ"ן
1 2- ממ"ן בקורס מבוא לאנתרופולוגיה (10משפטים3) ציון הממ"ן 96. לממ"ן מצורפות הערות המנחה ממ"ן 12- מבוא לאנתרופולוגיה שאלה מספר
1 א. במהלך שנות המחקר האנתרופולוגי הוצגו על ידי חוקרים שונים מספר גישות לחקר ולמשמעות המושג תרבות ולקשר שלו לשפה, חשיבה והתנהגות.
עמדתם של אנתרופולוגים מטריאליסטים, כמו סטיוארד והאריס, היא שההתנהגות האנושית בלבד היא החשובה לצורך הבנת התרבות ושאין משמעות למה שאנשים אומרים או חושבים. באופן כללי, חוקרים בגיסות מטריאליסטיות (כדוגמת האריס) שמתעניינים בעבודה, בתוצריה, בתנאי העבודה, בכלי העבודה, בחיות העבודה וכדומה מסתפקים בתצפיות (על ארגון העבודה) ובמדידות (של כמות החלב שמייצרת פרה הודית בשנה, של מספר הוולדות שהיא ממליטה ועוד). הם יכולים להשלים את איסוף המידע בשיחות עם בני המקום, אך רבים מהם אינם עושים זאת משום שהם אינם יודעים את השפה המקומית ומשום שזה מיותר בעיניהם- מכיוון שהתצפיות והמדידות מספקים להם די מידע. האריס, במאמרו מספר הקורס על הפרות בהודו, משתמש בטיעוניו בעובדות הלקוחות מנתונים סטטיסטיים ומתיאורים של חוקרים אחרים על המתרחש בהודו, הוא מודה שמעולם לא ביקר בהודו בעצמו ובמאמרו יש ציטוט קצר אחד בלבד של חקלאי הודי שרואיין על ידי חוקר אחר (מומו).  כאשר הוא מנסה להסביר את היחס לפרות כקדושות בהודו, הוא לא חוקר דת, שפה, מיתוסים וכדומה- אלא בודק מדוע התנהגות זו כדאית בסביבה שבה ההודים חיים. הגישה של האריס היא גישה מטריאליסטית, המתמקדת בהתנהגות הכלכלית וניאו-פונקציונליסטית, שמתמקדת בתפקיד הכלכלי שיש לכל תופעה חברתית, הכוללת גם רעיונות דתיים. מכאן אפשר להבין שהאריס, החוקר במקרה זה את תופעת קידוש הפרה בהינדואיזם (תופעה דתית), אינו מתעניין בפרשנות הדתית שנותנים ההודים לקידוש הפרה ואינו משוחח איתם או קורא את כתבי הקודש שלהם.
הוא בוחן את תרומות הפרה לכלכלה ההודית, כלומר את הטיפול והשימוש בהן. תשובה טובה      Vמכיוון שהוא מסתמך רק על נתונים שאספו חוקרים אחרים, האריס-