חוללות עצמית של הורים למעורבות בית ספרית שם הקורס: טיפוח חוללות עצמית ללמידה יולי,
2 0משפטים חוללות עצמית של הורים למעורבות בית ספרית פרק 1:   מבוא  וסקירת ספרות                                              חוללות עצמית היא אמונה ביכולת. זהו תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן הקובע, איך האדם חושב ומרגיש. לכן, היא תורמת למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. ההורים הוא שחקן חדש שנכנס אל הזירה החינוכית בשנים האחרונות. הם יכולים להיות מקל בגלגלים או מנוע חזק.
אפשר לסבול אותם, לתמרן אותם, לשתף אותם, אך אי-אפשר להתעלם מהם. ההורים הם גורם חשוב במערך הכוחות החינוכי. מי שלא מתחשב בו משלם מחיר יקר. מנהלים, הורים ומומחים רבים מנתחים את המצב המורכב ומציעים דרכים כיצד להתנהל בו. טיפוח קשר חיובי עם ההורים הוא הכרחי. כאשר ההורים מרוצים-בית הספר אפקטיבי יותר, למורים יש חוויית הצלחה בהוראה ורמת החוללות המקצועית עולה.
בפרק ראשון  אדון: בחוללות עצמית של מורה ובמעורבות הורים. בנושא החוללות אסביר את מהי חוללות עצמית, אברר כיצד אנשים מעבדים מידע בעזרת ארבעה מקורות המידע של תפיסת חוללות המקצועית של המורה, אפרט על חוללות העצמית של המורה, אעסוק בשלושת ממדי החוללות של המורה ואתאר את הקשר בין חוללות מקצועית של מורה לבין מעורבות הורים למען קידום הישגים לימודיים של התלמידים. המטרתי תהיה  לחולל שינוי בתפיסה של מעורבות הורים.
חוללות עצמית (self-efficacy) 'חוללות עצמית' (self-efficacy) היא אמונתם של אנשים לגבי יכולתם לפקח ולשלוט באירועים המשפיעים על סביבתם וחייהם ( פרידמן וקס 2000). הגדרה נוספת לחוללות עצמית היא תהליך של הערכה ושיפוט, שבסופו של דבר האדם קובע באיזה מידה הוא חושב או מרגיש שהוא מסוגל לבצע פעולה (כ"ץ, 2002). את המושג "חוללות עצמית" הגדיר Bandura (1977), אשר ראה בו מושג מרכזי בהסברת התנהגותם של בני  האדם, חוללות עצמית היא שיפוטו של הפרט את יכולתו לבצע התנהגות הנדרשת על מנת לקבל תוצאות מקוות.
אדם המתואר כבעל תפיסת חוללות עצמית גבוהה יתמיד כדי להשיג את  המטרות הרצויות לו , יותר ממי שמאופיין בחוללות עצמית נמוכה. לדעת בנדורה (1997, (Bandura  חוללות עצמית מעוצבת בתהליך הדרגתי של למידה, המתרחשת על רקע אינטראקציה בין הסביבה, מנגנונים הנעתיים של הפרט והישגיו בפועל. אומדן החוללות נוצר כתוצאה מעיבוד של ארבעה מקורות מידע. מקורות המידע של תפיסת החוללות המקצועית של המורה אנשים יוצרים את תפיסת החוללות תוך כדי עיבוד מידע שמגיע אליהם. ניתן לרכוש את הערכת תחושת מסוגלות העצמית בכמה דרכים:                                                                                                           
1 .       הצלחה בביצוע – התנסויות מוצלחות שהאדם חווה בעבר. זהו המקור בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הערכת חוללות עצמית. הצלחות מעלות את אומדן המסוגלות ואילו כישלונות מורידות. כל הערכה חדשה של החוללות העצמית משתלבת בקודמותיה ומבססת אותה                              
2 .       תצפית בניסיון הזולת – תצפית של האדם בחוויות של אנשים אחרים. התנסויות למידה תוך התבוננות במודל או למידה מתוך חיקוי-עצמית הם מקור האינפורמציה השני בחוזקו לחוללות.
צפייה בהתנסות מוצלחת יכולה להעלות את אומדן המסוגלות ואילו צפייה בכישלון יכולה להורידו.                                                                                                                                            
3 .       שכנוע מילולי – מידע מילולי (וורבלי) שהאדם קיבל ממישהו אחר, ביחס ליכולתו לבצע משימה. מקור נוסף המשפיע על תפיסת החוללות העצמית הוא שכנוע ריאליסטי של אנשים אחרים שיש ללומד יכולת לבצע משימה באופן מוצלח. המשכנע צריך להיות אמין בעל ידע ומיומנות.                                                                                                                                         
4 .       המצב הפיזיולוגי – התרחשויות גופניות של האדם כמו: הזעה, דפיקות לב וחרדה, שחווה, משמשות עבורו מקור למידע המשפיע על הערכת החוללות העצמית. למשל: חרדת נטישה אצל ילד משפיעה על רמת חוללות נמוכה. לעומתה, מצב רוח טוב  משפיעים על רמת חוללות גבוהה  (כ"ץ 2000, מתוך ( Bandura , 1997.
חוללות עצמית איננה תכונה אישיותית אלא אמונה מצבית, המתייחסת לתחום תוכן ספציפי. לאדם רמות שונות של חוללות עצמית, המתייחסות להיבטים שונים של חייו. בדומה לרמת החוללות בתחומים שונים של חייו האישיים, מרגיש האדם רמה מסוימת של חוללות עצמית בתחום הכללי של חייו המקצועיים ורגשיים. הכרת מקורות המידע  של החוללות העצמית יאפשר לנו לבנות כלים שיעזרו לטיפוח חוללות עצמית (מינץ, 2013). אחת המטרות החשובות של חינוך בנושא החוללות היא לבנות התערבויות שיעלו את רמת החוללות העצמית ויביאו לפעולה ולהישגים גבוהים יותר. לחוללות יש בסיס גנטי המאפשר לאדם לפתחה, אך היא ניתנת לשינוי. אחד הסוגים של חוללות עצמית ספציפית הוא חוללות של מורה (מינץ, 2013).
חוללות העצמית מקצועית של המורה ((professional self-efficacy                     מוגדרת כ"אמונה ביכולת המקצועית של מורה להשפיע על התנהגות למידה של תלמידיו ועל ביצועיהם, לגרום לשינויים ולשלוט בתהליכים חינוכיים". מחקרים הראו שמורים בעלי אמונות חוללות מקצועית גבוהה הם אלה הנוטים להצליח לבצע את הוראתם טוב יותר, ממורים בעלי אמונות חוללות מקצועית נמוכה יותר (1997 Bandura, (.ככל שרמת חוללות גבוהה יותר, גבוהות יותר המטרות שהמורה מציב לעצמו. ישנה הלימה בין אמונות החוללות המקצועית של מורה לבין המוטיבציה של הלמודים לביצוע משימות והישגיהם.                     חוללות עצמית של המורה personal teaching efficacy)) היא תחושת הכוח האישי של המורה להשפיע על התנהגויות של הלומדים בכיתה, או האמונה של המורה שהוא יכול להצליח להשפיע על ביצוע על הלומדים. יש מבחינים בין תחושת חוללות עצמית של המורה לבין תחושת חוללות הכללית של ההוראה כמקצוע (teacher efficacy). כלומר, אמונתו של המורה כי מקצוע ההוראה יכול להשפיע על הישגי הלומדים בלי קשר לכישורים האישיים שלו (פרידמן וקס, 
2 000).   כישורים קיימים, אמונה ביכולת ותוצאות. אנשים עם כישורים דומים עשויים להגיע לתוצאות שונות בגלל הבדל ביניהם בתחושת החוללות העצמית ניתן לרכוש את הערכת תחושת החוללות העצמית בכמה דרכים. חוקרים טוענים, כי מורים מייחסים משמעות לסיטואציה המקצועית באמצעות מערכת אינפורמטיבית שלהם. מערכת זו נשענת על שני מרכיבים מרכזיים: א. האני המקצועי של המורה. ב. התיאוריה החינוכית האישית של המורה, המורכבת מדעות ומאמונות (צימרמן, 2008). חוללות עצמית מוערכת לפני ביצוע וכך יכולה להיות גורם סיבתי בתפקוד אקדמי.                                                   הכרת תהליכי החוללות העצמית מאפשרת למחנכים ולהורים לאמן, לטפח ולכוון את אמונות החוללות של תלמידיהם (צימרמן,
2 008). כך ניתן  בעתיד יהיה להעצים את ההכוונה העצמית שלהם ולהעלות את רמת ביצועיהם. מכאן ניתן להבין שחשוב קודם כל לטפח אמונות חוללות עצמית ומקצועית של מורים כדי שיהיו להם כוחות מוטיבציוניים לטפח חוללות עצמית אצל תלמידיהם. פרידמן וקס מנסים להיות יותר ספציפיים ואצלם חוללות של מורה מתחלקת לשלושה סוגים (צימרמן, 2008).                      ממדי החוללות של מורה   חוללות של מורה נחקרה כחוללות ספציפית. חוקרים רואים היום במושג חוללות של מורה  – מושג כללי שיש בו סוגים אחדים של חוללות: סוג ראשון של חוללות אישית בהוראה מתייחס להרגשת ביטחון המורה ביחס ליכולת ההוראה שלו. סוג שני של חוללות, בדרך כלל נקרא חוללות הוראה כללי המשפיע על כוחו של מורה  להגיע לתלמידים המתקשים.                                                                                                
1 . חוללות של המורים בתחום המשימה  – היא יכולתו של המורה לקדם את הישגי התלמידים בתחום –