ניתוח מבנים ארכיטקטונים -פנומנולוגיה של הארכיטקטורה

תקציר העבודה

שאלה 2. הפנומנולוגיה ביסודה היא חקר התופעה (phenomena). זוהי השקפה המניחה כי המציאות מורכבת מאירועים/אובייקטים כפי שאלה נתפסים ומובנים על ידי התודעה האנושית- לא על ידי שום דבר המצוי מחוץ לה. בצורתה הבסיסית ביותר, הפנומנולוגיה חוקרת את החוויה האנושית, במטרה להבין ולהבהיר אירועים, חווית ומשמעויות של המין האנושי,  המתרחשים באופן אקראי בחייהם  של בני האדם.  בהתאם להגדרה זו, כל אובייקט, אירוע או חוויה שהאדם יכול לראות, להרגיש, להריח, להבין- לתפוס בחושיו-  הוא בבחינת מושא פוטנציאלי לחקר הפנומנולוגיה.
יכולה להיות פנומנולוגיה של האור, הצבע, הלמידה, הבית וכו'. בהתאם לטענה זו , התפתחה פנומנולוגיה של הארכיטקטורה. הגישה הפנמנולוגית, שמקורה בכתבים פילוסופיים, החלה חודרת בשנות ה-70 של המאה ה-20, גם אל הארכיטקטורה (ר' למשל Norberg-Schulz,
1 970). ניתן לראות ביצירת האומנות -"בית הכנסת ע"ש צימבליסטה" -אלמנטים רבים של התפיסה הפנומנולוגיה. מרטין היידגר  טען כי " "only if we are capable of dwelling it then we can built it" (Heidegger, …
  שאלה 1
תורת הייצוג מבחינה בין עולם היש- המוחשי הקיים, לבין העולם התפיסתי. על פי הבחנה זו, התפיסה של אובייקטים מחוץ לצופה אינה אלא ייצוג התלוי ב"כלי" או באובייקט הצופה. בביתן הישראלי, אנו יכולים לזהות את השימוש בתפיסה המתעתעת כאמצעי ליצור את הייצוג במוחם של הצופים. הביתן משתנה בכל זווית  ראייה  בשעות היום והלילה. יש בכך כדי ליצור בעיני הצופים את החוויה המשתנה ואת משמעותו של הייצוג הלכה למעשה. הדינאמיות של המבנה מציגה לאדם את התחושה כי המציאות היא בעיני המתבונן. התבוננות במבנה יוצרת את החוויה לה טוענת תורת הייצוג- העולם שבני האדם חושבים שבו הם חיים בו אינו אלא ייצוג שלם של תופעות הכפופות לצורת המחשבה וההסתכלות האנושית. האדם לעולם אינו יכול לדעת את הדבר כשלעצמו אלא רק ייצוגים שלו. על פי תפיסה זו, החוויה של העולם היא תמיד אמצעית ועל כן בהכרח ייצוגית.  תורת הייצוג בהקשר של בנייה, היא בבחינת ההפרדה שבין איכויות הנמצאות בעצמים לבין אלו הנמצאות רק בתפיסה החושית של האדם. –